לדלג לתוכן

M77

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף NGC 1068)
M77
גלקסיית M77 בצילום של טלסקופ החלל האבל
גלקסיית M77 בצילום של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים לווייתן
שמות נוספים NGC 1068
מגלה פייר מאשן
תאריך גילוי 29 באוקטובר 1780
סוג גלקסיה ספירלית
בהירות נראית 8.9+
סיווג מורפולוגי Sb
עלייה ישרה 02ʰ 42ᵐ 40.7ˢ
נטייה ‏48″ ‏00′ ‏00°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 21.9-
מרחק 47,000,000 שנות אור
14,410,105.47 פארסק
קוטר 170,000 שנות אור
מסה 1012[1] M
הסחה לאדום 1,100 ק"מ/שנייה
0.00379

M77 (מ-Messier 77) או NGC 1068 היא גלקסיה ספירלית במרחק של כ-47 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים לווייתן. במרכז הגלקסיה נמצא חור שחור שמסתו מוערכת ב-10-100 מיליון מסות שמש.[1]. M77 היא גלקסיית סיפרט, עם גרעין גלקסייה בו בולע החור השחור הסופר מסיבי כמויות גדולות במיוחד של חומר. זו הגלקסייה היחידה שפליטת חלקיקי הנייטרינו שלה חזקה דייה עד שזוהתה בוודאות[2]

M77 התגלתה על ידי האסטרונום הצרפתי פייר מאשן, עוזרו של האסטרונום שארל מסיה ב-29 באוקטובר 1780. מסיה עצמו צפה בה ב-17 בדצמבר של אותה שנה והכניס אותה לקטלוג מסיה כשהוא מתאר אותה כצביר כוכבים שמכיל ערפיליות סמוך לכוכב δ (דלתא) בלווייתן. גם ויליאם הרשל שצפה בה ב-1783 תיאר את הגלקסיה ככוכב מוקף בערפילית ויותר מאוחר, ב-1801 כצביר בתוך ערפילית. ב-1850 זיהה האסטרונום ויליאם פרסונס, רוזן רוס השלישי שמדובר בערפילית בעלת מבנה ספירלי. ב-1908 חוקרים במצפה הכוכבים ליק שהקרינה הנפלטת ממרכז הגלקסיה מכילה קווי פליטה רחבים במיוחד. תופעה זו מצביעה על קיומם של ענני גז הנפלטים ממרכז הגלקסיה במהירות גבוהה שמגיעה ל-100 ק"מ בשנייה. בשל תכונה זו, מסווגת M77 כגלקסיית סיפרט מסוג II והיא למעשה גלקסיית סיפרט הראשונה שהתגלתה.[3] בשנת 1952 התגלה שמרכז הגלקסיה מהווה מקור חזק של גלי רדיו והוא קיבל את הסימונים Cetus A ו-3C 71 ברשימות של מקורות רדיו ובשל כך הגלקסיה מסווגת גם כגלקסיית רדיו. בעזרת מדידות בגלי רדיו ובתחום התת-אדום ניתן היה להבחין בתנועה של החומר סביב מרכז הגלקסיה ומכאן להסיק את קיומו של החור השחור המסיבי שבמרכזה, אף על פי שענני הגז והאבק הנפלטים מליבת הגלקסיה לא מאפשרים תצפיות באור נראה.

M77 נמצאת במרחק זוויתי של כ-0.85 מעלות ממזרח-דרום-מזרח לכוכב δ (דלתא) בלווייתן כך שקל מאוד לאתר אותה. עם בהירות נראית מדרגה 8.9 ניתן בקלות לראות אותה במשקפת, אך להבחין במבנה הספירלי דורש טלסקופ בקוטר 12 אינץ' לפחות, ותנאי חושך עם זיהום אור מינימלי. גודלה הזוויתי הנראה הוא כ-7 דקות קשת שממרחק של כ-47 מיליון שנות אור שקול לקוטר של כ-95,000 שנות אור, אך בצילומים ארוכי חשיפה ניתן להבחין שקוטרה הוא כמעט כפול מכך ומגיע ל-170,000 שנות אור. ההסחה לאדום של אור הגלקסיה מראה ש-M77 מתרחקת משביל החלב במהירות של כ-1,100 קילומטר בשנייה.[4]

M77 נמצאת בתוך קבוצת גלקסיות קטנה שנקראת על שמה "קבוצת M77". אחת מגלקסיות הקבוצה, NGC 1055 נמצאת כחצי מעלה מצפון-צפון-מערב ל-M77 ועם בהירות נראית מדרגה 11.4 ניתנת לצפייה באמצעות טלסקופ חובבים. חברה נוספת בקבוצה, NGC 1073 נמצאת כ-1.4 מעלות מצפון-צפון-מזרח ל-M77 (כ-1.5 מעלות מצפון מערב ל-δ בלווייתן) וגם לה בהירות נראית מדרגה 11. שאר חברות הקבוצה עמומות יותר ולא ניתנות לצפייה באמצעות ציוד חובבים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M77 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 S. Friedrich, S. Binnewies, R. Stoyan: Atlas of the Messier Objects
  2. ^ How To See Black Holes By Catching Neutrinos
  3. ^ Carl K. Seyfert: Nuclear Emission in Spiral Nebulae, 1943, Astrophysical Journal, vol. 97, p.28
  4. ^ NED data for the Messier Object 77