צרפת באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צרפת באירוויזיון
EuroFrancia.svg
מדינה צרפתצרפת  צרפת
רשת שידור RTF (1956-1964)
ORTF (1965-1974)
TF1 (1975-1981)
Antenne 2 (1983-1992)
France 2 (1993-1998)
France 3 (1999-2014)
France 2 (2015-)‎
השתתפות ראשונה שווייץשווייץ לוגאנו, 1956
זכיות הולנדהולנד הילברסום, 1958
בריטניהבריטניה לונדון, 1960
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג, 1962[1]
ספרדספרד מדריד, 1969[2]
בריטניהבריטניה לונדון, 1977
השתתפויות 59
היעדרויות 2
אירוח האירוויזיון צרפתצרפת קאן, 1959
צרפתצרפת קאן, 1961
צרפתצרפת פריז, 1978
השתתפות אחרונה אוקראינהאוקראינה קייב, 2017
גי בונה באמסטרדם (1970)
קת'רין פרי בהאג (1976)
פרופיל בהאג (1980)
ג'ונתן סרדה באיסטנבול (2004)
לס פאטאלס פיכארדס בהלסינקי (2007)
פטריסיה קאאס במוסקבה (2009)
אמאורי ואסילי בדיסלדורף (2011)
אָמוֹנְדִין בּוּרְזְ'וַוה במאלמה (2013)
טווין טווין בקופנהגן (2014)

צרפת משתתפת באירוויזיון החל מהתחרות הראשונה ב-1956 ונכחה בכל התחרויות, למעט שתיים, הראשונה ב-1974 והשנייה ב-1982. צרפת זכתה באירוויזיון חמש פעמים ואירחה אותו שלוש פעמים.

צרפת כמובילה תרבותית וכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה הצרפתית באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר באירוויזיון הראשון השפה הצרפתית הייתה מקובלת במיוחד, שבעה מהשירים, שהם מחצית מכלל השירים, בוצעו בצרפתית. באירוויזיון השני, ב-1957 בוצעו 3 שירים בלבד בצרפתית, מתוך 10 שירים שהתחרו.

כיום חייבת הנחיית האירוויזיון להיות בצרפתית בנוסף לאנגלית.

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום צרפת היא מהמממְנות העיקריות של האירוויזיון, ביחד עם ספרד, איטליה, בריטניה וגרמניה. הודות לכך היא זכאית להשתתף ישירות בתחרות הגמר של האירוויזיון בכל שנה, יחד עם שאר המממְנות העיקריות ועם המדינה המארחת, מבלי להשתתף בשלב חצי הגמר, שנערך לשאר המדינות המשתתפות כתנאי להשתתפותן בגמר החל מאירוויזיון 2004.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות של האירוויזיון צרפת הייתה אחת המדינות הבולטות ביותר. עם זכייתה של איזבל אוברה ב-1962, הייתה צרפת המדינה בעלת מספר הזכיות הגדולה ביותר - שלוש. צרפת החזיקה בשיא עד 1973, בו זכתה אן מארי דוד בייצגה את לוקסמבורג. בשלב זה היו צרפת ולוקסמבורג בתיקו במספר הניצחונות - כל אחת מהם זכתה ארבע פעמים.

הזכיות בתחרות:

כמו כן הגיעה צרפת למקום השני ארבע פעמים מתוכם שתיים בשובר שוויון (אחת במקום הראשון ב - 1991 אבל הפסידה לשוודיה והשנייה במקום השני בתיקו עם אירלנד ואירלנד הפסידה), לשלישי שבע פעמים, לרביעי שבע פעמים ולחמישי פעמיים.

צרפת וחמש הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחרות אירוויזיון 1998, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות, ללא קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמד זה בזכות היותן התורם הפיננסי הגדול ביותר של התחרות של איגוד השידור האירופי (EBU). מדינות אלה הן גרמניה, בריטניה, ספרד, צרפת והחל מתחרות אירוויזיון 2011, כאשר איטליה חזרה לתחרות האירוויזיון לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", ומאז שאיטליה הצטרפה אליהן בתחרות אירוויזיון 2011, הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תחזור לתחרות בעתיד, היא תעפיל ישירות לגמר, ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר איטליה חזרה לתחרות באירוויזיון 2011. בשנת 2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, והן יצטרכו להתחרות בחצאי הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

היעדרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרפת נעדרה משתי תחרויות אירוויזיון לאורך השנים:

בשנת 1974, לאחר בחירת השיר והאמן שיתחרו עבור צרפת בתחרות, צרפת פרשה בפתאומיות מהתחרות עקב פטירתו של נשיא צרפת, ז'ורז' פומפידו, בשבוע התחרות. אילו צרפת הייתה מתחרה בתחרות באותה שנה, היא הייתה מיוצגת על ידי הזמרת הצרפתייה דני עם השיר "La vie à vingt-cinq ans" ("חיים בעשרים וחמש שנים").

בנובמבר 1981, רשות השידור הצרפתית, TF1, סירבה בתוקף לשלוח נציג לאירוויזיון 1982. מנכ"ל רשות השידור הצרפתית, TF1, פייר בוטיילר, אמר כי "היעדר הכישרון ובינוניותם של השירים הינם מטרד. תחרות האירוויזיון היא אנדרטה לאיוולת". עקב תגובתה הציבורית של רשות השידור הצרפתית, TF1, לפרוש מתפקיד בחירת הנציג והשיר לתחרות, בשנה שלאחר מכן רשות השידור הצרפתית, Antenne 2, לקחה על עצמה את תפקיד בחירת הנציג והשיר שיתחרו עבור צרפת בתחרות האירוויזיון.

השירים שייצגו את צרפת באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disc Plain yellow dark.svg שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
Plain Disc 40% grey.svg שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני

Circle Ochre Solid.svg שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
Disc Plain red.svg שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שיר תרגום לעברית מקום ניקוד
1956 מת'י אלטרי "Le Temps Perdu" "הזמן האבוד" 2[3] לא דורג
דני דאוברסן "Il Est La" "הוא כאן" 2 לא ידוע
1957 פול דג'רדינס "La Belle Amour" "אהבה יפה" 2 17
1958 אנדרה קלאבו "Dors, Mon Amour" "תישני, אהובה שלי" 1 27
1959 ז'אן פיליפ "Oui, oui, oui, oui" "כן, כן, כן, כן" 3 15
1960 ז'קלין בואייה "Tom Pillibi" "טום פיליבי" 1 32
1961 ז'אן-פול מוריק "Printemps (Avril carillonne)" "אביב (אפריל מצלצל)" 4 13
1962 איזבל אוברה "Un Premier Amour" "אהבה ראשונה" 1 26
1963 אלן ברייר "Elle Etait Si Jolie" "היא הייתה כה יפה" 5 25
1964 ראשל "Le Chant De Mallory" "השיר של מלורי" 4 14
1965 גי מרדל "N’avoue Jamais" "מעולם לא ידעתי" 3 22
1966 דומיניק וולטר "Chez Nous" "אצלנו" 16 1
1967 נואל קורדייה "Il Doit Faire Beau La-Bas" "מזג האוויר חייב להיות טוב שם" 3 20
1968 איזבל אוברה "La Saurce" "המקור" 3 20
1969 פרידה בוקארה "Un Jour, Un Enfant" "יום אחד, ילד אחד" 1 18
1970 גי בונה "Marie-Blanche" "מארי-בלאנש" 4 8
1971 סרז' לאמה "Un Jardin Sur La Terre" "גן עלי האדמות" 10 82
1972 בטי מארס "Come Comedie" "קומה קומדיה" 10 81
1973 מרטין קלמנסו "Sans Toi" "בלעדיך" 15 65
1974 דני "La vie à vingt-cinq ans" "חיים בעשרים וחמש שנים" X[4] X
1975 ניקול ריו "Et Bonjour A Toi L’artiste" "ויום טוב לך, האומן" 4 91
1976 קת'רין פרי "Un, Deux, Trois" "אחת, שתיים, שלוש" 2 147
1977 מארי מרים "L’oiseau Et L’enfant" "הציפור והילד" 1 136
1978 ז'ואל פְּרֶבוֹ "Il Y Aura Toujours Des Violons" "תמיד יהיו כינורות" 3 119
1979 אן-מארי דוד "Je Suis L‘enfant Soleil" "אני ילדת השמש" 3 106
1980 פרופיל "He He Msieurs Dames" "היי היי, גבירותיי ורבותיי" 11 45
1981 ז'אן גאבילו "Humanahum" "יומאנהום" 3 125
1983 גי בונה "Vivre" "לחיות" 8 56
1984 אניק תומאסאו "Autant D’amoureux Que D’etolies" "מאהבים רבים כמו הכוכבים" 8 61
1985 רוז'ה בן "Femme Dans Ses Reves Aussi" "אישה בחלומותיה גם" 10 56
1986 להקת "קוקטייל שיק" "Europeennes" "אירופאיות" 17 13
1987 כריסטין מנייה "Let Mots D'amour N'ont Pas De Dimanche" "למילות האהבה אין את יום ראשון" 14 44
1988 ג'רארד לונורמו "Chanteur De Charme" "זמר" 10 64
1989 נטלי פאק "J’ai Vole La Vie" "גנבתי את החיים" 8 60
1990 ז'ואל אורסול "White and Black Blues" "בלוז שחור לבן" 2 132
1991 אמינה "C’est Le Dernier Qui A Parle A Raison" "זה שדיבר אחרון הוא זה שצודק" 2 146
1992 קאלי "Monte La Rivie" "חצה את הנהר" 8 73
1993 פטריק פיורי "Mama Corsica" "מאמא קורסיקה" 4 121
1994 נינה מוראטו "Je Suis Un Vrai Garcon" "אני ילד אמיתי" 7 74
1995 נטלי סנטה-מריה "Il Me Donne Rendez-Vous" "הוא קובע לי פגישה" 4 94
1996 דן אר ברז ולהקת "מורשת הקלטים" "Diwanit Bugale" "התפרחו, ילדים" 19 18
1997 פאני "Sentiments Songes" "רגשות חלומיים" 7 95
1998 מארי-לין "Ou Aller" "לאן ללכת" 24 3
1999 נאיה "Je Veux Donner Ma Voix" "אני רוצה לתת את הקול שלי" 19 14
2000 סופיה מסטארי "On Aura Le Ciel" "יהיו לנו את השמיים" 23 5
2001 נטשה סט-פייר "Je N'Ai Que Mon Ame" "יש לי רק את נשמתי" 4 142
2002 סנדרין פראנסיוס "Il Faut Du Temps" "צריך זמן" 5 104
2003 לואיסה ביילצ'ה "Monts Et Merveilles" "הרים ופלאים" 18 19
2004 ג'ונתן סרדה "A Chaque Pas" "עם כל צעד" 15 40
2005 אורטל "Chacun Pense A Soi" "כולם חושבים על עצמם" 23 11
2006 וירג'ינה פושה "Il Etait Temps" "זה היה זמן" 22 5
2007 להקת "הפיקרדים הקטלניים" "L'amour A La Francaise" "אהבה בנוסח צרפתי" 22 19
2008 סבסטיאן טלייה "Divine" "שמיימי" 19 47
2009 פטריסיה קאאס "Et s'il fallait le faire" "ואילו זה היה צריך להיעשות" 8 107
2010 ג'סי מטאדור "!Allez! Ola! Olé" "קדימה! אולָה! אולה!" 12 82
2011 אמאורי ואסילי "Sognu" "חלום" 15 82
2012 אנגון "(Echo (You and I" "הד (אתה ואני)" 22 21
2013 אָמוֹנְדִין בּוּרְזְ'וַוה "L'enfer et moi" "הגיהנום ואני" 23 14
2014 טווין טווין "Moustache" "שפם" 26 2
2015 ליסה אנג'ל "N'oubliez pas" "אל תשכח" 25 4
2016 עמיר חדד "J'ai cherché" "חיפשתי" 6 257
2017 אלמה Requiem הרקוויאם 12 135
2018

אירוח האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1959 צרפתצרפת קאן היכל הפסטיבלים גמר: ז'קלין ז'ובר
1961 צרפתצרפת קאן היכל הפסטיבלים גמר: ז'קלין ז'ובר
1978 צרפתצרפת פריז אולם הקונגרסים גמר: דניס פבר ולאון זיטרון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לאחר זכייתה של צרפת בתחרות אירוויזיון 1962 שנערכה בלוקסמבורג, לוקסמבורג, בחרה צרפת שלא לארח בשטחה את תחרות אירוויזיון 1963 משום שאירחה את התחרות פעמיים בארבע השנים הקודמות, ובחרה שלא להשקיע את המאמצים והכסף הדרושים לאירוח התחרות. במקומה, אירחה בריטניה את אירוויזיון 1963.
  2. ^ באירוויזיון 1969 זכתה צרפת במקום הראשון בתחרות יחד עם הולנד, ספרד ובריטניה, ובהגרלה שנערכה נקבע כי הולנד תארח את אירוויזיון 1970.
  3. ^ התוצאות המלאות של תחרות אירוויזיון 1956 אינן ידועות, ורק זהותה של המדינה המנצחת, שווייץ, ידועה. עם זאת, אתר האירוויזיון הרשמי מיקם את שאר השירים בתחרות באותה שנה במקום ה-2.
  4. ^ בשנת 1974, לאחר בחירת השיר והאמן שיתחרו עבור צרפת בתחרות, צרפת פרשה בפתאומיות מהתחרות עקב פטירתו של נשיא צרפת, ז'ורז' פומפידו, בשבוע התחרות.