איטליה באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איטליה באירוויזיון
EuroItalia.svg
מדינה איטליהFlag of Italy.svg  איטליה
רשת שידור RAI
השתתפות ראשונה שווייץCivil Ensign of Switzerland.svg לוגאנו, 1956
זכיות דנמרקFlag of Denmark.svg קופנהגן, 1964

יוגוסלביהFlag of SFR Yugoslavia.svg זאגרב, 1990

השתתפויות 41
היעדרויות 19
אירוח האירוויזיון איטליהFlag of Italy.svg נאפולי, 1965

איטליהFlag of Italy.svg רומא, 1991

השתתפות אחרונה אוסטריהFlag of Austria.svg וינה, 2015
מרקו מנגוני במאלמה (2013)
Il Volo בווינה (2015)

איטליה השתתפה בתחרות הזמר של האירוויזיון 41 פעמים, מאז היותה בין המדינות המייסדות של התחרות עם השתתפותה בהפקתה הראשונה בשנת 1956. משנת 2011 משתתפת איטליה היישר בגמר התחרות, אשר מורכבת ממתכונת של גמר עם שני חצאי גמר, מאחר שהינה אחת מחמש המדינות העיקריות אשר מממנות את התחרות, לצד בריטניה, גרמניה, ספרד וצרפת.

היעדרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה נעדרה מ-19 תחרויות אירוויזיון לאורך השנים:

היעדרותה הראשונה הייתה בתחרות אירוויזיון 1981 לאחר שרשות השידור האיטלקית, RAI, הודיעה כי ההתעניינות הציבורית בתחרות ירדה, ולכן החליטה לפרוש באותה שנה. כמו כן, איטליה נעדרה מאותה סיבה גם מאירוויזיון 1982. בשנת 1986 רשות השידור האיטלקית, RAI, החליטה לא לקחת חלק בתחרות ולכן פרשה. איטליה שוב נעדרה מהאירוויזיון בין השנים 1994-1996 עקב חוסר התעניינות ציבורית בתחרות. לאחר היעדרות של כשלוש שנים, איטליה לקחה חלק בתחרות אירוויזיון 1997, אולם פרשה לאחריה ללא מתן הסבר כלשהו. לאחר כ-13 שנות היעדרות, הודיעה רשות השידור האיטלקית, RAI, ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה תחזור לתחרות, ולקחה חלק בתחרות אירוויזיון 2011.

לאורך השנים, ההתעניינות באירוויזיון בקרב תושבי איטליה הייתה נמוכה, גם כאשר נערכה התחרות בשטחה של איטליה. כתוצאה מכך, שירי אירוויזיון מנצחים לא זכו להצלחה רבה באיטליה. אמנם השיר האיטלקי שזכה באירוויזיון 1964 הפך ללהיט בפברואר 1964 כאשר זכה בפסטיבל סן רמו, אולם לפי האתר "Hit Parade Italia" השירים "ווטרלו", "Save Your Kisses for Me" ("שמרי נשיקותייך עבורי"), "Puppet on a String" ("בובה על חוט"), "Ding-A-Dong" ("דינג א-דונג") ואפילו השיר האיטלקי שזכה באירוויזיון 1990 "Insieme: 1992" ("ביחד: 1992"), נכשלו להיכנס לרשימת 10 הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה. מקרה יוצא דופן הוא השיר ששלחה איטליה לאירוויזיון 1984 איתו היא הגיעה למקום החמישי באירוויזיון. השיר "I treni di Tozeur" ("הרכבות של טוזאור") אשר דורג במקום השלישי ברשימת הלהיטים של איטליה, וכן מוקם במקום ה-20 ברשימת הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה לשנת 1984.

התעניינות חדשה בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, שני מוזיקאים איטלקים, וינצ'ה טמפרה וזוכה אירוויזיון 1990 טוטו קוטוניו, הביעו את צערם על היעדרותה של איטליה מתחרות האירוויזיון, וקראו לה לשוב ולקחת חלק בתחרות.‏[1][2]

מספר זמרים מאירוויזיון 2008, בהם הזוכה דימה בילאן, הופיעו בתוכנית טלוויזיה האיטלקית, Carramba! Che fortuna, אשר בערוץ Rai 1, וזאת בניסיון להחזיר את איטליה בחזרה לתחרות האירוויזיון.‏[3] סייטס בקר, מנהל התקשורת ויחסי הציבור של האירוויזיון, אמר כי "איטליה עדיין מוזמנת לקחת חלק בתחרות".‏[4] זמן קצר לאחר שנחשפה הרשימה הסופית של כל המדינות המשתתפות באירוויזיון 2009, הכריז איגוד השידור האירופי שהוא יעבוד אפילו קשה יותר על-מנת להחזיר לאירוויזיון 2010 מדינות שפרשו, בהן איטליה, מונאקו ואוסטריה, כאשר איטליה נמצאת בראש סדר העדיפויות.‏[5]

במסיבת עיתונאים של העונה הרביעית של תוכנית הכשרונות X Factor האיטלקית, הכריז מסימו ליאופרדי, במאי התוכניות של רשת השידור האיטלקית, RAI, כי ייתכן ומנצח התוכנית יזכה לייצג את איטליה באירוויזיון 2011, וזאת על-אף שנציג איטליה לאירוויזיון נבחר בדרך-כלל באמצעות פסטיבל סן רמו. באתר האירוויזיון טיימס הוכרז ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה אישרה את השתתפותה באירוויזיון 2011 שייערך בגרמניה.‏[6]

איטליה וחמש הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחרות אירוויזיון 1998, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות, ללא קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמד זה בזכות היותן התורם הפיננסי הגדול ביותר של התחרות של איגוד השידור האירופי (EBU). מדינות אלה הן גרמניה, בריטניה, ספרד, צרפת והחל מתחרות אירוויזיון 2011, כאשר איטליה חזרה לתחרות האירוויזיון לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", ומאז שאיטליה הצטרפה אליהן בתחרות אירוויזיון 2011, הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תחזור לתחרות בעתיד, היא תעפיל ישירות לגמר, ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר איטליה חזרה לתחרות באירוויזיון 2011.‏[7] בשנת 2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, והן יצטרכו להתחרות בחצאי הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

הצנזורה הטלוויזיונית של אירוויזיון 1974[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה סירבה לשדר את תחרות אירוויזיון 1974 ברשות השידור האיטלקית, RAI, בשל שירה של ג'יליולה צ'ינקווטי, שהתפרסם באותה תקופה בה נערך משאל עם בנוגע לגירושים באיטליה. למרות שהאירוויזיון שודר חודש לפני המועד המתוכנן למשאל העם, ולמרות שהשיר סיים באירוויזיון במקום השני, הצנזורה האיטלקית סירבה לשדר את השיר בכלי התקשורת. רשת השידור האיטלקית, RAI, הרגישה שהשיר "Sì" ("כן") שחוזר באופן תמידי על המילה "כן", עלול לגרום למסר סמוי, כמעין תעמולה נסתרת, על-מנת להשפיע על קהל המצביעים האיטלקי בבחירות שיצביעו "כן" לביטול החוק שמתיר גירושים. לפיכך, השיר צונזר ונאסר להשמעה בתחנות הרדיו והטלוויזיה במשך יותר מחודש.

השירים שייצגו את איטליה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Disc Plain yellow dark.svg שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
Plain Disc 40% grey.svg שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני

Circle Ochre Solid.svg שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
Disc Plain red.svg שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שיר תרגום לעברית מקום ניקוד
1956 פרנקה ריימונדי "Aprite le finestre" "פתחו את החלונות" 2‏[8] לא ידוע
טונינה טוריילי "Amami se vuoi" "תאהב אותי אם אתה רוצה" 2 לא ידוע
1957 נונציו גאלו "Corde della mia chitarra" "מיתרים של הגיטרה שלי" 6 7
1958 דומניקו מודוניו "Nel blu, dipinto di blu" "בכחול, צבועים בכחול" 3 13
1959 דומניקו מודוניו "Piove (Ciao, ciao bambina)‎" "יורד גשם (ביי ביי בייבי)" 6 11
1960 רנאטו ראשל "Romantica" "רומנטיקה" 8 5
1961 בטי קורטיס "Al di là" "מעבר" 5 12
1962 קלאודיו וילה "Addio, addio" "ביי ביי" 9 3
1963 אמיליו פריקולי "Uno per tutte" "אחד בשביל כולן" 3 37
1964 ג'יליולה צ'ינקווטי "Non ho l'età" "אינני מספיק מבוגרת" 1 49
1965 בובי סולו "Se piangi, se ridi" "אם את בוכה, אם את צוחקת" 5 15
1966 דומניקו מודוניו "Dio, come ti amo" "אלוהים, כמה אני אוהב אותך" 17 0
1967 קלאודיו וילה "Non andare più lontano" "לא ללכת יותר רחוק" 11 4
1968 סרג'ו אנדריגו "Marianne" "מריאן" 10 7
1969 איווה צניקי "Due grosse lacrime bianche" "שתי דמעות לבנות גדולות" 13 5
1970 ג'יאני מורנדי "Occhi di ragazza" "עיניים של ילדה" 6 5
1971 מאסימו ראניירי "L'amore è un attimo" "האהבה היא רגע" 5 91
1972 ניקולה די בארי "I giorni dell'arcobaleno" "ימי הקשת" 6 92
1973 מאסימו ראניירי "Chi sarà" "מי יהיה" 13 74
1974 ג'יליולה צ'ינקווטי "Sì" "כן" 2 18
1975 ווס ודורי גצי "Era" "היה" 3 115
1976 אלבנו קאריזי ורומינה פאוור "We'll Live It All Again" "נחייה את זה שוב" 7 69
1977 מיה מרטיני "Libera" "חופשיה" 13 33
1978 ריקי אה פוברי "Questo amore" "האהבה הזו" 12 53
1979 מתיה בזר "Raggio di luna" "קרן ירח" 15 27
1980 אלן סורנטי "Non so che darei" "אני לא יודע מה הייתי נותן" 6 87
1983 ריקרדו פולי "Per Lucia" "ללוצ'יה" 11 41
1984 אליצ'ה ופרנקו בטיאטו "I treni di Tozeur" "הרכבות של טוזאור" 5 70
1985 אלבנו קאריזי ורומינה פאוור "Magic Oh Magic" "קסם הו קסם" 7 78
1987 אומברטו טוצי וראף "Gente di mare" "האנשים של הים" 3 103
1988 לוקה ברברוסה "Vivo (Ti scrivo)" "חי (אני כותב לך)" 12 52
1989 אנה אוקסה ופאוסטו ליאלי "Avrei voluto" "הייתי רוצה" 9 56
1990 טוטו קוטוניו "Insieme: 1992" "ביחד: 1992" 1 149
1991 פפינו די קפרי "Comme è ddoce 'o mare" "כמה מתוק הוא הים" 7 89
1992 מיה מרטיני "Rapsodia" "רפסודיה" 4 111
1993 אנריקו רוג'רי "Sole d'Europa" "השמש של אירופה" 12 45
1997 ג'ליסה "Fiumi di parole" "נהרות של מילים" 4 114
2011 רפאל גולאצי "Madness of love" "טירוף של אהבה" 2 189
2012 נינה זילי "L'amore è femmina (Out Of Love)" "האהבה היא נקבה (מחוץ לאהבה)" 9 101
2013 מרקו מנגוני L’essenziale "חיוני" 7 126
2014 אמה מארון "La mia città" "העיר שלי" 21 33
2015 Il Volo "Grande amore" "אהבה גדולה" 3 292
2016

אירוח האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1965 איטליהFlag of Italy.svg נאפולי אולם הכנסים של רשת השידור האיטלקית RAI גמר: רנטה מאורו
1991 איטליהFlag of Italy.svg רומא אולפני צ'ינצ'יטה גמר: ג'יליולה צ'ינקווטי וטוטו קוטוניו

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טמפרה קורא לאיטליה לשוב לאירוויזיון, אתר האירוויזיון (באנגלית)
  2. ^ קוטוניו: "היעדרותה של איטליה מהאירוויזיון מצערת", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
  3. ^ "כוכבי האירוויזיון מגיעים לאיטליה", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
  4. ^ "תוכנית טלוויזיה לכבוד האירוויזיון באיטליה", אתר המעריצים של האירוויזיון (באנגלית)
  5. ^ "איגוד השידור האירופי מנסה להחזיר לאירוויזיון מדינות שפרשו", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  6. ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון טיימס (באנגלית)
  7. ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  8. ^ התוצאות המלאות של תחרות אירוויזיון 1956 אינן ידועות, ורק זהותה של המדינה המנצחת, שווייץ, ידועה. עם זאת, אתר האירוויזיון הרשמי מיקם את שאר השירים בתחרות באותה שנה במקום ה-2.


[הסתרה]

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן · איטליה · אירלנד · אסטוניה · בלגיה · גרמניה · דנמרק · הולנד · בריטניה · טורקיה · יוון · ישראל · לוקסמבורג · לטביה · מונאקו · נורווגיה · ספרד · סרביה · פינלנד · צרפת · רוסיה · שוודיה · שווייץ


מדינות לשעבר: יוגוסלביה