לדלג לתוכן

אברהם ברושי

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק במשורר ישראלי. אם התכוונתם לראש מועצה אזורית הגליל העליון, ראו אברהם ברושי (ראש מועצה אזורית).
אברהם ברושי
אברהם ברושי, 2012
אברהם ברושי, 2012
לידה 15 באפריל 1923
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 2018 (בגיל 94)
שם לידה אברהם איטנברג
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
עיסוק פזמונאי
שפות היצירה עברית
סוגה מוזיקה פופולרית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם איטנברג (15 באפריל 1923 - 6 בינואר 2018), שנודע בשם העט אברהם ברושי, היה פזמונאי ישראלי, שפעל מאמצע שנות ה-40 עד תחילת שנות ה-60.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם איטנברג נולד במוסקבה בירת ברית המועצות, ובגיל שנה וחצי עלה לארץ ישראל עם משפחתו, שהשתקעה בתל אביב. את שם המשפחה העברי "ברושי" קיבל בילדותו ממחנכו בבית הספר אחד העם, הסופר יהודה בורלא, בגלל קומתו הגבוהה והרזה, שהזכירה לבורלא "עץ ברוש"; השם השתרש והפך לשם העט שלו.

לאחר סיום לימודיו בגימנסיה גאולה עבד ברושי למחייתו שנים רבות ב"בנק לתעשייה" בניהולו של אלוף ליטא בשחמט לשעבר, אלכסנדר מאכט ששכן ברחוב מונטיפיורי בתל אביב. במקביל, החל באמצע שנות ה-40 של המאה ה-20 לכתוב שירים. את שני שיריו הראשונים, "קסמייך כנרת" (ינואר 1945), ו"הבה נטיילה שולה" (שכתב עבור אשתו לעתיד), הלחין עבורו בובי פנחסי. פנחסי הלחין גם את רוב שיריו המקוריים. חברת "מקולית" נהגה להעביר לו תקליטים שהגיעו מחו"ל כדי שיחבר ללהיטים שבהם גרסאות עבריות. חלק מן הלהיטים שתרגם שמע ברדיו רמאללה. ברושי כתב כ-200 שירים מקוריים ותרגומי להיטים ופזמונים מהז'אנר הקל כמו "קרה זה רק הפעם", "לדוד משה הייתה חווה", "אולי עוד לא נגמר", "אלישבע", "הקסם השחור", "לימון לימונרו" ו"הוואלס הראשון" (הופיע כתקליטון של הד-ארצי. הלחן של יוסיף איוונוביץ'. השיר מוכר בקרב דוברי אנגלית כ"שיר היובל" Anniversary Song).

שיריו הושרו והוקלטו על ידי אומנים רבים, בהם יפה ירקוני, שמשון בר-נוי, אריק איינשטיין, יהודית רביץ, ישראל יצחקי, פרדי דורה, לילית נגר וחנה אהרוני.

כתב שירים ופזמונים לבמות הקלות "לי לה לו" ו"דו רה מי", שבוצעו על ידי יוסף גולנד, טובה פירון, ג'טה לוקה ואחרים.

לאחר שזכה לקידום בתפקידו בבנק איגוד ב-1959, ובעקבות סגירת חברת התקליטים "מקולית" והחלפת הבעלות בחברת "הד ארצי", לא הוזמנו אצלו יותר שירים, והוא לא כתב יותר. זכה בפרס "יקיר אקו"ם" בשנת 2009.

ברושי נפטר ב-6 בינואר 2018, בגיל 94. הותיר אישה ושתי בנות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אברהם_ברושי&oldid=39899589"