לדלג לתוכן

אלכסנדר וינדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר וינדמן
לידה 6 ביוני 1975 (בן 49)
קייב, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Binghamton University (BA)
Harvard University (MA)
Johns Hopkins University (PhD)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר סמיון וינדמן[1][2] (באוקראינית: Олекса́ндр Семенович Ві́ндман; נולד ב-6 ביוני 1975)[3] הוא סגן אלוף בדימוס של צבא ארצות הברית שהיה המנהל לענייני אירופה של המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית (NSC) עד 7 בפברואר 2020. וינדמן משמש כיום כמנהל צוות החשיבה המכון למנהיגות אמריקאית מושכלת (IIAL).[4]

וינדמן זכה לפרסום רב באוקטובר 2019 כשהעיד בפני הקונגרס של ארצות הברית בנוגע לשערוריית טראמפ-אוקראינה. עדותו סיפקה ראיות שהביאו לכתב אישום אודות שימוש לרעה בכוח בהדחה הראשונה של דונלד טראמפ.

וינדמן הוסמך לקצונה ב-1999 כקצין חי"ר, וקיבל את עיטור לב הארגמן על פציעתו ממטען צד במלחמת עיראק ב-2004.[5][6] וינדמן מונה לקצין המתמחה באירואסיה ב-2008, וקיבל את תפקיד המנהל לענייני אירופה במועצה לביטחון לאומי ב-2018.

ביולי 2020, וינדמן פרש לגמלאות לאחר 21 שנים בצבא. הוא ציין התנהגות נקמנית והצקות מצד הנשיא טראמפ ופקידי ממשל לאחר שהעיד בפני הקונגרס במהלך דיוני ההדחה של טראמפ בעקבות זימון שקיבל. בעת פרישתו, קידומו של וינדמן לדרגת קולונל מלא (אל"ם) לא אושר באופן חריג על ידי הממשל.[7][8] בפברואר 2022, הוא תבע ללא הצלחה כמה בעלי ברית של טראמפ, בטענה שהם הטרידו אותו והתנקמו בו בזמן שהעיד בקונגרס.[9][10][11]

ילדותו ולימודיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר סמיון וינדמן ואחיו התאום הזהה יבגני נולדו ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות למשפחה יהודית.[6][12] לאחר מות אמם, התאומים בני השלוש ואחיהם הגדול, ליאוניד, הובאו לניו יורק בדצמבר 1979 על ידי אביהם, סמיון (סימון). הם גדלו בשכונת ברייטון ביץ ' בברוקלין. באותה תקופה התאומים צולמו והופיעו לזמן קצר עם סבתם מצד אמם בסרט התיעודי של קן ברנס "פסל החירות".[13][6][14] וינדמן דובר רוסית ואוקראינית שוטפת.[15] הוא סיים את לימודיו ב-1993 בתיכון פרנקלין דלאנו רוזוולט.[16]

בשנת 1999, וינדמן סיים את לימודיו באוניברסיטת המדינה של ניו יורק בבינגהמטון עם תואר ראשון בהיסטוריה.[5][6][17] הוא השתתף בתוכנית ההכשרה של קציני מילואים (ROTC) בזמן לימודיו בקולג' ולאחר מכן התגייס כסגן משנה והוצב בחיל הרגלים של צבא ארצות הברית בינואר 1999.[5]

מאוחר יותר הוא קיבל תואר שני באמנויות מאוניברסיטת הרווארד בלימודי רוסית, מזרח אירופה ומרכז אסיה.[6]

לאחר שעזב את המועצה לביטחון לאומי בשנת 2020, אלכסנדר ווינדמן חזר ללימודיו ובין השנים 2022-2020 עשה דוקטורט באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. הוא ממשיך לכהן כעמית בכיר במכון למדיניות חוץ באותו מוסד.[18] עבודת הדוקטורט של וינדמן התמקדה במדיניות החוץ של ארצות הברית כלפי אוקראינה מ-1991 עד 2004.[18]

באותה שנה, 2020, הוא מונה לעמית הצבאי על של פריצקר במכון Lawfare.[19] מלגה זו תמכה במחקר, בכתיבה ובשיח הציבורי של וינדמן בנושאים הכוללים ביטחון לאומי, הגנה, יחסים אזרחיים-צבאיים ושירות ציבורי במשך שנתיים.[20]

החל משנת 2023, וינדמן הוא עמית בכיר במרכז למנהיגות ציבורית של בית הספר הרווארד קנדי.[21][22]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינדמן השלים את קורס קציני הרגלים הבסיסי (IOBC) בפורט בנינג בשנת 1999 ונשלח בשנה שלאחר מכן לדרום קוריאה, שם פיקד על מחלקת חי"ר וגם על מחלקת נגד טנקים.[6]

וינדמן הוצב למשימות מעבר לים בדרום קוריאה ובגרמניה ולאחר מכן לחם במלחמת עיראק, מספטמבר 2004 עד ספטמבר 2005.[5] באוקטובר 2004,[5] נפצע ממטען צד בעיראק, ובגין הציעה הוענק לו עיטור לב הארגמן.[6] הוא הועלה לדרגת רב-סרן ב-2008, ולסגן אלוף בספטמבר 2015.

במהלך שרותו בצבא הוענקו לוינדמן אותות שונים בהם אות הסייר, אות חי"ר קרבי, אות חי"ר מומחה ואות הצנחן, כמו גם ארבע מדליות לשבח של הצבא ושתי מדליות השירות הראוי לשבח.[5]

החל משנת 2008, וינדמן היה לקצין אזור חוץ המתמחה באירואסיה. בתפקיד זה שירת בשגרירויות ארצות הברית בקייב, אוקראינה ומוסקבה, רוסיה. כשחזר לוושינגטון די.סי. הוא היה אז קצין לענייני פוליטיקה-צבאיים שהתמקד ברוסיה עבור יושב ראש המטות המשולבים. וינדמן היה בסגל המשותף בפנטגון מספטמבר 2015 עד יולי 2018.[5]

המועצה לביטחון לאומי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינדמן (קיצוני משמאל) בטקס ההשבעה של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ב-2019

ביולי 2018, וינדמן הוצב במועצה לביטחון לאומי.[23] בתפקידו שם היה לחלק מהמשלחת האמריקנית בטקס השבעתו של הנשיא החדש של אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. המשלחת בת חמישה חברים, בראשות ריק פרי, שר האנרגיה של ארצות הברית, כללה גם את קורט וולקר, אז הנציג המיוחד של ארצות הברית למשא ומתן באוקראינה; גורדון סונדלנד, שגריר ארצות הברית באיחוד האירופי ; וג'וזף פנינגטון, אז ממלא מקום השגרירי.[24][25]

וינדמן זומן להעיד בפני חוקרי הקונגרס ב-29 באוקטובר 2019, במסגרת חקירת ההדחה של בית הנבחרים האמריקאי נגד דונלד טראמפ.[26][27] הוא איש סגל הבית הלבן הראשון שהעיד שהיה למעשה בשיחת טלפון ב-25 ביולי 2019 בין הנשיא טראמפ לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שבה ביקש טראמפ מזלנסקי לחקור את בנו של סגן הנשיא לשעבר , ג'ו ביידן, האנטר ביידן. בהתבסס על הצהרת הפתיחה שלו, שהגיעה מראש ל"ניו יורק טיימס", עדותו של וינדמן מחזקת עדות קודמת של פיונה היל, מנהלו לשעבר, ושל וויליאם בי טיילור ג'וניור, ממלא מקום השגריר באוקראינה.[28]נ

ב-28 באוקטובר 2019 פורסמה הצהרת הפתיחה של וינדמן במושב סגור של ועדת המודיעין של בית הנבחרים, ועדת החוץ לענייני בית וועדת הפיקוח של בית הנבחרים, לקראת עדותו למחרת. וינדמן העיד כי: "באביב 2019, התוודעתי למשפיעי חוץ שמקדמים נרטיב שקרי ואלטרנטיבי של אוקראינה שאינו עולה בקנה אחד עם דעות הקונצנזוס של סוכנויות הביטחון", דבר שהיה "מזיק לביטחון הלאומי של ארצות הברית" וגם "ערער את מאמצי ממשלת ארצות הברית להרחיב את שיתוף הפעולה עם אוקראינה".[23]

וינדמן הצהיר כי בנוסף הוא היה מודאג משני אירועים, לשניהם התנגד בפני בכירים בזמן אמת, ועליהם דיווח לפרקליט הראשי של המועצה לביטחון לאומי. האירוע הראשון התרחש בפגישה ב-10 ביולי בין שר הביטחון הלאומי וההגנה של אוקראינה דאז, אולכסנדר דניליוק, לבין היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית, ג'ון בולטון, שבה נכחו השגרירים וולקר וסונדלנד, ושר האנרגיה ריק פרי, עת סונדלנד ביקש מאוקראינה לפתוח בחקירה נגד משפחת ביידן כדי להגיע לפגישה עם הנשיא טראמפ. ווינדמן הצהיר שבולטון קיצר את הפגישה, ושגם ווינדמן וגם היל אמרו לשגריר סונדלנד שהערותיו אינן הולמות ודיווחו על חששותיהם ליועץ הראשי של המועצה.[29]

האירוע השני התרחש בשיחת טלפון ב-25 ביולי בין הנשיאים טראמפ וזלנסקי. וינדמן הצהיר כי, "דאגתי מהקריאה. לא חשבתי שזה ראוי לדרוש מממשלה זרה לחקור אזרח אמריקאי, ודאגתי מההשלכות על תמיכת ממשלת ארצות הברית באוקראינה. הבנתי שאם אוקראינה תמשיך חקירה על הביידנס והבוריסמה, ככל הנראה תתפרש כמחזה מפלגתי, שללא ספק יביא לכך שאוקראינה תאבד את התמיכה הדו-מפלגתית שהיא שמרה עד כה, כל זה יערער את הביטחון הלאומי של ארצות הברית". ווינדמן גם הצהיר כי דיווח על דאגה ליועץ הראשי של המועצה, ג'ון אייזנברג.[23]

וינדמן העיד מאוחר יותר בפני בית הנבחרים האמריקאי ב-19 בנובמבר 2019.[30] בעדותו הצהיר וינדמן כי דיווח לגורם מודיעין על מה ששמע במהלך שיחתו של טראמפ עם נשיא אוקראינה וחש שמה שהנשיא הזכיר במהלך שיחת הטלפון "לא תקין".[31][32]

בעקבות עדותו, וינדמן הוקע על ידי טראמפ והותקף שוב ושוב על ידי מחוקקים רפובליקנים ופרשני טלוויזיה. כתוצאה מכך, הוא פנה לצבא בנוגע לביטחונו וביטחונה של משפחתו.[33]

בהצהרת הפתיחה שלו, ווינדמן הבטיח לאביו שקיבל את ההחלטה הנכונה בהגירה מברית המועצות לארצות הברית. וינדמן הצהיר, "ברוסיה, המעשה שלי של ... להציע עדות פומבית בהשתתפות הנשיא בוודאי יעלה לי בחיי. אני אסיר תודה על המעשה האמיץ של אבי לפני 40 שנה ועל הזכות להיות אזרח אמריקאי וציבור אמריקאי משרת, שבו אוכל לחיות ללא פחד עבורי [ וביטחון המשפחה שלי. אבא, הישיבה שלי כאן היום בקפיטול של ארצות הברית והעובדה שאני משוחח עם נבחרי הציבור שלנו היא הוכחה שקיבלת את ההחלטה הנכונה לפני ארבעים שנה לעזוב את ברית המועצות ולבוא לכאן לארצות הברית של אמריקה בחיפוש אחר חיים טובים יותר עבור המשפחה שלנו. אל תדאג, אני אהיה בסדר אם אספר את האמת."[34]

ב-7 בפברואר 2020, וינדמן אמר לעמיתיו שהוא מצפה לעזוב את המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן כדי לחזור למשרד ההגנה.[35] טראמפ רמז קודם לכן שהוא עשוי להזיז את וינדמן מתפקידו.[36] מאוחר יותר באותו יום לווה וינדמן אל מחוץ לבית הלבן, לדברי עורך דינו. אחיו התאום, סגן אלוף יבגני וינדמן, לווה גם הוא ממתחם הבית הלבן באותו זמן. שניהם היו מיועדים לשיבוץ מחדש במסגרת הצבא.[37] דיווחי חדשות שלאחר מכן הצביעו על כך שווינדמן נבחר להשתתף בקורס במכללת המלחמה של צבא ארצות הברית במהלך מושב 2020–2021.[38]

ב-10 בפברואר 2020, מנהיג המיעוט בסנאט צ'אק שומר (D-NY) שלח מכתב בתגובה לפיטורי שני האחים וביקש מהמפקחים הכלליים הפדרליים לחקור פעולות תגמול נגד "כל מי שעשה, או בעתיד עושה, גילויים מוגנים של התנהגות בלתי הולמת נשיאותית".[39][40] ב-13 בפברואר, ראש הסגל לשעבר של טראמפ, גנרל הנחתים בדימוס ג'ון קלי, הגן על מעשיו ועדותו של וינדמן. "הוא עשה בדיוק מה שאנחנו מלמדים אותם לעשות מהעריסה לקבר. הוא הלך וסיפר לבוס שלו את מה ששמע עכשיו", אמר קלי.[41]

במהלך דיון פאנל שנערך ב-11 בפברואר 2020, במועצה האטלנטית, אמר היועץ לביטחון לאומי של הנשיא, רוברט סי אובריאן, כי הייתה זו החלטתו להעביר את שני האחים וינדמן בחזרה לצבא לצורך שיבוץ מחדש והכחיש כי המהלך הוזמן על ידי טראמפ כנקמה על עדותו של וינדמן. "אני בהחלט יכול להגיד לך שלא נקמה נגדם", אמר או'בריאן לפאנל. אובריאן גם חלק על המהלך כמאופיין כ"מפוטר" מכיוון ששני האחים נותרו בשירות פעיל. אובריאן ציין שההעברה שלהם הייתה חלק מצמצום גדול יותר של צוות המועצה.[42] דבריו סתרו את טראמפ, שצייץ בטוויטר שהדיח את וינדמן בגלל חוסר כניעה ובגלל שעשה "הרבה דברים רעים".[43]

פרישה וקריירה לאחר צבא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 ביולי 2020, הסנאטורית תמי דאקוורת' הודיעה על כוונתה לחסום את אישור הסנאט ליותר מאלף קציני במערכת הצבאית אלא אם כן שר ההגנה מארק אספר יספק אישור בכתב שממשל טראמפ לא ימנע את קידומו של וינדמן לקולונל.[44] פחות משבוע לאחר מכן, וינדמן הודיע באמצעות עורך דינו כי הוא יפרוש מהצבא האמריקאי. עורך דינו של וינדמן, דייוויד פרסמן, תיאר "קמפיין של בריונות, הפחדה ותגמול" על ידי ממשל טראמפ כסיבה לפרישה של מרשו.[45][46][47] ב-1 באוגוסט 2020, ווינדמן חיבר מאמר דעה בוושינגטון פוסט המתייחס לפרישתו.[48]

בשנת 2021 פרסם אלכסנדר ווינדמן ספר זיכרונות בשם Here, Right Matters, שהיה ל רב מכר של הניו יורק טיימס.[49] בספר הזיכרונות שלו, וינדמן הבהיר את תפקידו כעד ראשי במשפט ההדחה הראשון של דונלד טראמפ. הוא הדגיש שעדותו על השיחה ב-25 ביולי בין דונלד טראמפ לוולודימיר זלנסקי לא היה רק החלטה, אלא חובה ששורשיה באזרחותו ובשירותו בכוחות המזוינים.[49]

בפברואר 2022, אלכסנדר וינדמן הגיש תביעה בטענה שהנאשמים הפיצו עליו טענות שווא, לרבות טענות שהוא מרגל עבור אוקראינה, הדליפו נתונים מסווגים כדי לפגוע בשמו הטוב, האשימו אותו האשמת כזב בעדות שקר ותיזמרו את פיטוריו ופיטורי אחיו התאום, יוג'ין וינדמן, מתפקידיהם בבית הלבן. [5 הנאשמים בתביעה היו דונלד טראמפ ג'וניור, רודי ג'וליאני, סגן ראש הסגל לשעבר של הבית הלבן, דן סקווינו, וסגנית מנהלת התקשורת בבית הלבן לשעבר, ג'וליה האן.[9] ב-8 בנובמבר 2022, התביעה נדחתה על ידי השופט הפדרלי ג'יימס א. בואסברג, וציין כי "האקרי פוליטי לבדו" אינה הפרה של החוק.[50][10]

בנובמבר 2020, ווינדמן הצטרף לצוות הבלוג לביטחון לאומי Lawfare עם מלגה של קרן פריצקר.[51] במקביל ללימודי Ph.D. בעניינים בינלאומיים בבית הספר ללימודים בינלאומיים מתקדמים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בשנת 2021, נכנס אלכסנדר וינדמן לתפקיד חבר הנהלה של יוזמת Renew Democracy Initiative.[52] מאז ינואר 2022, אלכסנדר ווינדמן שימש כיועץ בכיר של VoteVets ומנהל את צוות החשיבה הלאומי לביטחון והגנה של Vet Voice Foundation, המכון למנהיגות אמריקאית מושכלת (IIAL).[53]

מאז הפלישה בקנה מידה מלא של רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר, אלכסנדר וינדמן הביע שוב ושוב תמיכה במאבק יעיל בהשפעה המרושעת הרוסית ובתוקפנות הצבאית של רוסיה על ידי תמיכה מלאה באוקראינה. הוא גם ערך הרצאות על מלחמת רוסיה-אוקראינה במכון המחקר האוקראיני של הרווארד,[54] בית הספר פורד באוניברסיטת מישיגן,[55] ובאוניברסיטת אלברטה.[56]

בשנת 2022, יחד עם דניאל לובצקי, היה אלכסנדר ווינדמן ליו"ר המשותף של מלגת שגריר הדמוקרטיה העולמית, המסייעת לסטודנטים אוקראינים הלומדים לתואר ראשון בארצות הברית ומחוצה לה.[57] מטרת המלגה היא לעזור לאוקראינים להמשיך בלימודים ולחנך את עמיתיהם העולמיים על השבריריות והחשיבות של הדמוקרטיה. התוכנית העניקה מיליון דולר לתמיכה בקבוצה ראשונית של חוקרים אוקראינים.[58]

במרץ 2023, אלכסנדר ואחיו התאום יוג'ין וינדמן השיקו את פרויקט Trident Support, שמטרתו העיקרית היא להקים מתקן לתחזוקה ואימונים בנשק בתוך אוקראינה.[59] ב-Trident Support, האחים ווינדמן מקווים לגייס 100 - 200 קבלנים מערביים מיומנים שיעבדו לצד חיילים אוקראינים ליד קווי החזית, ויספקו הכשרה כיצד לתקן ציוד שנפגע בקרב שנתרמו על ידי מדינות מערביות.[59] מטרת הפרויקט היא לבנות את יכולת ההגנה של אוקראינה ולהאיץ את תיקון הציוד הצבאי, אשר, נכון לעכשיו, יש לקחת מאוקראינה לפולין או למדינות אחרות של נאט"ו לצורך תיקונים גדולים.[59]

בשנים 2021 ו-2024, וינדמן הופיע בתפקיד עצמו בסדרה תרגיע: בסיום העונה ה-11, " The Mormon Advantage ", ומאוחר יותר בסיום הסדרה, " No Lessons Learned ".[60][61]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינדמן נשוי לרחל וינדמן, לבית קרטמיל.[62] בשנת 2020, ווינדמן ואשתו רייצ'ל הופיעו בפרסומת[63] שנוצרה על ידי פרויקט לינקולן ו־VoteVets התומכים בקמפיין הנשיאותי של ג'ו ביידן.[64] לזוג בת אחת, ילידת 2011.

אחיו התאום הזהה, יבגני ס. "יוג'ין" וינדמן, הוא אלוף-משנה בצבא וקצין JAG שהוצב כעורך דין בצוות המועצה לביטחון לאומי המטפל בנושאי אתיקה, עד שהודח מתפקידו ב-7 בפברואר 2020, באותו זמן שבו הודח אלכסנדר מתפקידו ב-NSC;[6][65][37] הצבא קידם את יבגני לקולונל ב-16 במרץ 2021.[66] המפקח הכללי של משרד ההגנה מצא במאי 2022 שממשל טראמפ נקם נגד יבגני שלא כדין על תפקידו בחשיפת שערוריית טראמפ-אוקראינה.[67]

עיטורים צבאיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרישתו, וינדמן קיבל את עיטור לגיון ההצטיינות.[68] עיטורים נוספים של וינדמן הם לב הארגמן; מדליית השירות הראוי לשבח של מחלקת ההגנה עם מקבץ עלי אלון ברונזה (פרס שני); מדליית השירות הראוי לשבח ; מדליית ציון לשבח של הצבא עם שלושה אשכולות עלי אלון (פרס רביעי); מדליית הישג של הצבא עם שני אשכולות עלי אלון (פרס שלישי); מדליית שירות ההגנה הלאומי ; מדליית משלחת למלחמה עולמית בטרור ; מדליית שירות למלחמה עולמית בטרור ; מדליית שירות ההגנה של קוריאה ; סרט שירות צבאי ; סרט שירות מעבר לים (פרס רביעי); פרס יחידת חיל ; פרס יחידה ראויה משותפת ; ציון לשבח יחידת חיל הים ; ציטוט יחידה ראויה למודיעין הלאומי ; ציון יחידת הנשיאות של הרפובליקה של קוריאה. אות השירות הנשיאותי ; ואו ראשי המטות המשולבים.[69]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טֵלֶוִיזִיָה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שָׁנָה כותרת תַפְקִיד הערות
2021, 2024 תרגיע עַצמוֹ פרקים: "The Mormon Advantage", "No Lessons Learned"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר וינדמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "HOUSE RESOLUTION NO. 571 Commending Lieutenant Colonel Alexander Semyon Vindman, USA, Ret".
  2. ^ "Lt. Col. Alexander Vindman on Having the Courage to Do the Right Thing". Daily Stoic (באנגלית אמריקאית). 2021-09-25. נבדק ב-2023-09-19.
  3. ^ Volz, Dustin; Restuccia, Andrew; Hughes, Siobhan (29 באוקטובר 2019). "Parties Spar Over White House Aide in Combative Impeachment Hearing". The Wall Street Journal. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Alexander Vindman (2 בפברואר 2023). "What Ukraine Needs to Liberate Crimea". Foreign Affairs. נבדק ב-2023-08-08. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Rempfer, Kyle (29 באוקטובר 2019). "Purple Heart, Ranger tab, FAO: Meet the Army officer testifying about Trump's Ukraine". Army Times. אורכב מ-המקור ב-19 בנובמבר 2019. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Stolberg, Sheryl Gay (29 באוקטובר 2019). "Who Is Alexander Vindman? A Ukrainian Refugee Turned White House Official Testifies in the Impeachment Inquiry". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Wamsley, Laurel (8 ביולי 2020). "Vindman, Key Impeachment Witness, Retires Over 'Bullying, Intimidation' By Trump" (באנגלית). NPR. נבדק ב-2020-07-11. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Lt. Col. Alexander Vindman retires, citing campaign of 'bullying' and 'retaliation' by Trump after impeachment testimony". The Washington Post. 2020.
  9. ^ 1 2 Wang, Amy B (2 בפברואר 2022). "Alexander Vindman sues Trump Jr. and Giuliani, alleging retaliation over first Trump impeachment proceedings". The Washington Post. נבדק ב-3 בפברואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "Judge tosses Vindman's suit against Trump allies". Politico.
  11. ^ Kavi, Aishvarya (9 בנובמבר 2022). "Judge Dismisses Alexander Vindman's Lawsuit Against Trump Allies". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ Shimron, Yonat (13 בנובמבר 2019). "Why are so many players in the impeachment trial Jewish?". Religion News Service. In fact, Vindman, Parnas, and Fruman were able to immigrate to the U.S. precisely because they are Jewish. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Burns, Ken. "Arrival". PBS. נבדק ב-19 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Dolsten, Josefin (6 בנובמבר 2019). "A Jewish photographer has been capturing Alexander Vindman and his twin for nearly 4 decades" (באנגלית אמריקאית). Jewish Telegraphic Agency. נבדק ב-20 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Hakim, Danny (29 באוקטובר 2019). "Army Officer Who Heard Trump's Ukraine Call Reported Concerns". The New York Times. ארכיון מ-10 בדצמבר 2019. נבדק ב-12 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Ramirez, Jeanine (19 בנובמבר 2019). "Before His Impeachment Testimony, a Lieutenant Colonel Was Raised in Brooklyn". NY1. ארכיון מ-21 בנובמבר 2019. נבדק ב-1 בדצמבר 2019. Vindman graduated from FDR High School in Bensonhurst in 1993, then went on to SUNY Binghamton and the Army, earning a Purple Heart after a roadside bombing in Iraq. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Binghamton University Graduates". Press & Sun-Bulletin. Binghamton, N.Y. 16 במאי 1999. p. 16A – via Newspapers.com. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 "Event Details: Vindman 2022". Harvard Ukrainian Research Institute. נבדק ב-2023-08-08.
  19. ^ "Alexander Vindman Lands First Pritzker Military Foundation Fellowship". Pritzker Military Foundation. 13 בנובמבר 2020. נבדק ב-2023-08-08. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Pritzker Military Foundation Awards Lt. Col. Alexander Vindman the First Pritzker Military Fellowship at the Lawfare Institute". Pritzker Military Foundation. 13 בנובמבר 2020. נבדק ב-2023-08-08. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Alexander Vindman's Profile". LinkedIn. נבדק ב-2023-08-08.
  22. ^ "Speaking Truth to Power: Leadership Lessons from Lt. Cr. Alexander Vindman". Harvard Kennedy School. נבדק ב-2023-08-08.
  23. ^ 1 2 3 Kelly, Amita (28 באוקטובר 2019). "Ukraine Expert Lt. Col. Alexander Vindman's Opening Statement". NPR. ארכיון מ-2 בנובמבר 2019. נבדק ב-3 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "President Donald J. Trump Announces Presidential Delegation to Attend the Inauguration of His Excellency Volodymyr Zelenskyy, President of Ukraine" (הודעה לעיתונות). 18 במאי 2019. אורכב מ-המקור ב-20 בינואר 2021. נבדק ב-30 באוקטובר 2019. {{cite press release}}: (עזרה)
  25. ^ "President Zelensky addresses heads of foreign delegations" (PDF). The Ukrainian Weekly. Vol. LXXXVII, no. 22. 2 ביוני 2019. p. 3. ארכיון (PDF) מ-29 באוקטובר 2019. נבדק ב-30 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Cohen, Zachary; Tapper, Jake; LeBlanc, Paul (28 באוקטובר 2019). "White House Ukraine expert expected to testify about possible knowledge of Trump-Zelensky call". CNN. ארכיון מ-3 בנובמבר 2019. נבדק ב-3 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Andrews, Natalie; Tau, Byron (28 באוקטובר 2019). "House to Vote on a Road Map for Its Impeachment Inquiry". The Wall Street Journal. ארכיון מ-1 בנובמבר 2019. נבדק ב-3 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Jaffe, Greg (28 באוקטובר 2019). "White House official to tell impeachment investigators he feared President Trump's demands of Ukraine would undermine national security". The Washington Post. ארכיון מ-31 באוקטובר 2019. נבדק ב-3 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "Read national security official Alexander S. Vindman's prepared remarks to Congress" (באנגלית). NBC News. 29 באוקטובר 2019. ארכיון מ-29 באוקטובר 2019. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Who is Alexander Vindman and why does his public testimony matter?". The Washington Post. ארכיון מ-19 בנובמבר 2019. נבדק ב-19 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Impeachment hearings: Live highlights from Alexander Vindman and Jennifer Williams' testimony". Politico. 1 בינואר 1970. ארכיון מ-19 בנובמבר 2019. נבדק ב-19 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Lt. Col. Alexander Vindman reveals in testimony that he told an intelligence official about Trump's call with Ukrainian leader". The Washington Post. ארכיון מ-19 בנובמבר 2019. נבדק ב-19 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Browne, Ryan (19 בנובמבר 2019). "Alexander Vindman has reached out to Army about his family's safety amid attacks by Trump and GOP lawmakers". CNN. ארכיון מ-19 בנובמבר 2019. נבדק ב-19 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ "Read Alexander Vindman's Prepared Opening Statement From the Impeachment Hearing". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 19 בנובמבר 2019. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-2 בינואר 2020. נבדק ב-2 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Collins, Kaitlan (7 בפברואר 2020). "Key impeachment witness expects to leave White House post in coming weeks". CNN. ארכיון מ-7 בפברואר 2020. נבדק ב-7 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Shesgreen, David Jackson and Deirdre. "Trump says 'not happy' with Vindman, confirms he might be removed from White House job". USA Today (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-7 בפברואר 2020. נבדק ב-7 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 "Impeachment Witness Alexander Vindman Fired From the White House". The New York Times. 7 בפברואר 2020. ארכיון מ-7 בפברואר 2020. נבדק ב-7 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Gitt, Tammie (10 בפברואר 2020). "Lt. Col. Vindman is part of this summer's incoming U.S. Army War College class". The Sentinel. Carlisle, Pa. Associated Press. ארכיון מ-10 בפברואר 2020. נבדק ב-11 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "Schumer calls on inspectors general to investigate retaliation against whistleblowers" (באנגלית). CBS News. ארכיון מ-17 במרץ 2020. נבדק ב-2020-07-09. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "CNN: Brooke Baldwin: LTC Alex Vindman". CNN. 19 בפברואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ American Military News, "Gen. John Kelly: Vindman 'did exactly what we teach;' was right to testify in Trump impeachment" Feb 13, 2020 (אורכב 14.02.2020 בארכיון Wayback Machine)
  42. ^ Restuccia, Andrew (12 בפברואר 2020). "Official Defends Vindman Removal". The Wall Street Journal. No. Page A6. ארכיון מ-9 בפברואר 2021. נבדק ב-15 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Brook, Tom Vanden (2020-02-14). "Army Secretary: No investigation into Vindman, Army aide and impeachment witness fired by Trump". USA Today. נבדק ב-2022-02-15.
  44. ^ "Sen. Duckworth says she will block over 1,100 military promotions until Pentagon protects impeachment witness Vindman". USA Today. 3 ביולי 2020. אורכב מ-המקור ב-3 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Ryan, Missy; Harris, Shane (8 ביולי 2020). "Lt. Col. Alexander Vindman retires, citing campaign of 'bullying' and 'retaliation' by Trump after impeachment testimony". The Washington Post. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Wamsley, Laurel (8 ביולי 2020). "Lt. Col. Vindman, Witness In Trump Impeachment, Is Retiring From Military". NPR. ארכיון מ-8 ביולי 2020. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Sciutto, Jim (8 ביולי 2020). "Exclusive: Vindman to retire from military. His lawyer blames White House 'campaign of bullying, intimidation and retaliation'". CNN. ארכיון מ-8 ביולי 2020. נבדק ב-8 ביולי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Vindman, Alexander, ""Alexander Vindman: Coming forward ended my career. I still believe doing what's right matters.", The Washington Post, August 1, 2020.
  49. ^ 1 2 Vindman, Alexander (16 באוגוסט 2023). Here, Right Matters: An American Story. HarperCollinsPublishers. ISBN 978-0063079427. {{cite book}}: (עזרה)
  50. ^ Kavi, Aishvarya (9 בנובמבר 2022). "Judge Dismisses Alexander Vindman's Lawsuit Against Trump Allies". The New York Times. נבדק ב-2023-08-08. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "Alexander Vindman Joins Lawfare Team". Lawfare. נבדק ב-2023-08-08.
  52. ^ "Our Team". Renew Democracy Initiative. נבדק ב-2023-08-08.
  53. ^ "Alexander Vindman's Experience". LinkedIn. נבדק ב-2023-08-08.
  54. ^ "Event: Alexander Vindman on the Russia-Ukraine war". Harvard Ukrainian Research Institute. נבדק ב-2023-08-08.
  55. ^ "War in Ukraine: One Year". Ford School at the University of Michigan. נבדק ב-2023-08-08.
  56. ^ "Vindman at UAlberta". University of Alberta. נבדק ב-2023-08-08.
  57. ^ "Global Democracy Ambassador Scholarship".
  58. ^ "José Andrés, Garry Kasparov, Daniel Lubetzky and Alexander Vindman Team up to Launch Ukrainian Scholarship Program and Student Ambassadorship for Global Democracy" (הודעה לעיתונות).
  59. ^ 1 2 3 "Vindman leads new push to send military contractors to Ukraine". Politico. 2 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Chavez, Danette (27 בדצמבר 2021). "A whistleblower brings an end to Curb Your Enthusiasm's 11th season". The A.V. Club. נבדק ב-28 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Reporter, Ewan Palmer News (2021-12-27). "Alexander Vindman, Trump Whistleblower, Stars in 'Curb Your Enthusiasm'". Newsweek (באנגלית). נבדק ב-2024-05-07.
  62. ^ McBride, Jessica (29 באוקטובר 2019). "Alexander Vindman's Family: 5 Fast Facts You Need to Know". Heavy (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-5 בפברואר 2020. נבדק ב-7 בפברואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ American Family. The Lincoln Project in collaboration with VoteVets. 16 באוקטובר 2020. אורכב מ-המקור ב-28 באוקטובר 2020. {{cite AV media}}: (עזרה)
  64. ^ Jacobs, Ben (16 באוקטובר 2020). "Alexander Vindman's Wife Accuses Trump of Threatening Their Family". Intelligencer of New York. ארכיון מ-17 באוקטובר 2020. נבדק ב-16 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  65. ^ Siu, Benjamin (29 באוקטובר 2019). "Who is Alexander Vindman, the Army officer defying the White House to testify about Trump's Ukraine call?". ABC News. ארכיון מ-29 באוקטובר 2019. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  66. ^ Dan De Luce; Josh Lederman (16 במרץ 2021). "Army promotes Yevgeny Vindman, brother of impeachment witness". NBC News. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ Rohrlich, Justin (18 במאי 2022). "Trump Illegally Retaliated Against Yevgeny Vindman, DoD Watchdog Says". The Daily Beast. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ Vindman, Alexander S. (2021). Here, Right Matters. New York: HarperCollins. p. 229. ISBN 978-0-0630-7944-1 – via Google Books.
  69. ^ Britzky, Haley (29 באוקטובר 2019). "Here's the military record of Lt. Col. Vindman, the soldier testifying at Trump's impeachment inquiry". Task & Purpose. ארכיון מ-30 באוקטובר 2019. נבדק ב-30 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אלכסנדר וינדמן".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלכסנדר_וינדמן&oldid=39567462"