לדלג לתוכן

ארווין פון לאהוסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארווין פון לאהוסן
Erwin von Lahousen
לידה 25 באוקטובר 1897
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בפברואר 1955 (בגיל 57)
אינסברוק, אוסטריה אוסטריהאוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית הטרזיאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות כוחות היבשה של הוורמאכט עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל-מיור (ורמאכט) גנרל מיור (ורמאכט)
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
  • הצלב הגרמני בזהב
  • צלב קרל טרופ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרלמיור ארווין פון לאהוסןגרמנית: Erwin Heinrich René Lahousen Edler von Vivremont ‏, 18971955) היה ראש מנגנון החבלה הגרמני באבווהר, שירות המודיעין הצבאי, בזמן מלחמת העולם השנייה, אחד מקושרי קשר העשרים ביולי לרציחתו של אדולף היטלר ועד מפתח במשפטי נירנברג באשר לפשעי המלחמה של הוורמאכט.

לאהוסן נולד באוסטריה למשפחה אריסטוקרטית, ושירת בצבא האימפריה האוסטרו הונגרית בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה הפך לראש מנגנון הריגול הנגדי של אוסטריה. לאחר סיפוחה של אוסטריה לידי הנאצים, בשנת 1938 נבלע מנגנון הריגול של לאהוסן בשירות המודיעין הצבאי הגרמני, האבווהר, ולאהוסן הוכפף לראש האבווהר, האדמירל וילהלם קנריס.

לאהוסן וקנריס מצאו שפה משותפת, וקנריס שיתף את לאהוסן במזימותיו להפלת המשטר הנאצי. קנריס מינה את לאהוסן לראש אחד מארבעת מדורי האבווהר, מדור II, שעסק בחבלה.

לאהוסן הצטיין בהכנת האלמנטים הקשורים בחבלה בתחילת מלחמת העולם השנייה, בעת הפלישה לפולין בשנת 1939, אך בשל כך שקנריס ייחס לריגול חשיבות רבה יותר, אומנו הסוכנים המיועדים לארצות המערב יותר באלמנטים של ריגול מאשר באלמנטים של חבלה. לכך היו תוצאות שליליות מבחינת האבווהר. סוכנים שנשלחו לבריטניה נתפסו, והפכו לסוכנים כפולים. מבצע חבלה רחב היקף, המכונה "מבצע פסטוריוס", שתוכנן לפגוע במטרות בארצות הברית ביוני 1942, טורפד על ידי ה-FBI, הסוכנים נתפסו, נשפטו והוצאו להורג.

ב-1943 נשלח לאהוסן לחזית המזרח, ובכך ניצל מגורל חבריו באבווהר, אשר בשלב זה הגביר מאוד את פעילותו כנגד היטלר, ובמקביל איבד את חינו בעיני המשטר הנאצי. לאהוסן טען כי גם אז המשיך בפעילות הקשורה לקשר העשרים ביולי, וכי הוא היה האיש שסיפק את הפצצה ששימשה את קלאוס שנק פון שטאופנברג, המתנקש בחיי היטלר ב-20 ביולי 1944 לניסיון ההתנקשות הכושל. לאחר כישלון הקשר נעצרו אלפי קצינים, ביניהם ראשי האבווהר וקנריס, והוצאו להורג לאחר משפט ראווה ב"בית הדין העממי" הידוע לשמצה של השופט התליין רולנד פרייזלר.

היה זה מזלו של לאהוסן אשר הביא להצלתו מגל המאסרים, על אף שהפצצה הייתה מתוצרת בריטית, ומנגנון החבלה שעמד בראשו היה ידוע כמי שעושה שימוש בפצצות מסוג זה.

לאחר סוף המלחמה העיד לאהוסן במשפטי נירנברג. בין השאר העיד בדבר רציחתם על ידי הוורמאכט של מאות אלפי שבויי מלחמה רוסים, ובדבר פעילויותיו הרצחניות של מנגנון האיינזצגרופן במזרח. מעדותו עולה כי קולונל גנרל בשם ריינקה, הורה, בישיבה שהתקיימה בחודש יולי 1941 כי יש להרוג את כל הקומיסרים שנפלו בשבי, כמו גם את כל מי שנראה כי עבר תהליך "בולשביזציה". בעדותו קשר לאהוסן פקודה זו לדרגים הבכירים ביותר בוורמאכט, כגנרל וילהלם קייטל, אשר אכן הוצא להורג בעקבות המשפטים והעדויות שהובאו במהלכם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארווין פון לאהוסן בוויקישיתוף