מבצע ברקלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מבצע ברקלי (Operation Barclay), היה מבצע הטעיה רב ממדים, במלחמת העולם השנייה שמטרתו הייתה להסיט את תשומת לב גרמניה הנאצית מהכוונה לפלוש לסיציליה במבצע האסקי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בועידת קזבלנקה בינואר 1943 החליטו נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט וראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, שהשלב הבא במלחמה, לאחר הצלחת מבצע לפיד, יהיה מה שכונה בהמשך מבצע האסקי - פלישת בעלות הברית לסיציליה, שהחל בלילה שבין 9 ביולי ל-10 ביולי 1943.

לסיציליה הייתה חשיבות למאמץ הגרמני. היו בה בסיסי לופטוואפה, שמספרם הלך וגדל במשך הזמן לשלושים, שסייעו לרומל בצפון-אפריקה. חשיבות הכוח האווירי גרמה להם להיות מטרות להתקפות ולכיבוש על ידי בעלות הברית ולכן היו ממוגנים היטב.

האחראי על הגנת סיציליה היה גנרל אלפרדו גוצוני, מפקד הארמייה השישית של צבא איטליה. הוא היה כבר שנתיים בפרישה לפני כן, בן 66 ולפני כן לא היה בסיציליה. האיטלקים היו משוכנעים שהנחיתות יתבצעו בחלקו הדרום מזרחי של האי. אך הגרמנים, שידעו שהארמייה השמינית הבריטית שלחה תגבורות ליוון באביב 1941 ציפו שהארמייה השמינית תשוב אל הבלקן, שכונה על ידי וינסטון צ'רצ'יל "שיפולי הבטן הרכים של אירופה". בנוסף, הבסיסים והמפקדות ליד קהיר נראו לגרמנים מתאימים לסייע לבעלות הברית במבצע כזה[1].

המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לאשש אצל מדינות הציר את התפיסה שהפלישה תהיה לבלקן ואת ההיערכות הרצויה מצדם, שצריכה להיגזר מתפיסה כזו, נהגה "מבצע ברקלי" - מבצע הונאה צבאית רב ממדים שכלל כמה מרכיבים ומבצעי משנה שונים:

  • המפורסם שבמבצעי המשנה היה מבצע קציצה (או מבצע בשר קצוץ). יואן מונטגיו עמד בראש צוות שעשה שימוש בגופת חסר בית שמת באנגליה. הגופה הולבשה במדי קצין בחיל הנחתים המלכותי שנשא עליו "מסמכים מסווגים" מזויפים, לפיהם תהיה הפלישה ביוון או בסרדיניה. הגופה נפלטה לחוף בספרד ב-30 באפריל 1943, והמידע שנמצא עליה הגיע מהספרדים לידידיהם באבווהר.
  • נערך "מבצע מפל" (Operation Waterfall), שעשה שימוש בריכוזי טנקי דמה ומטוסי דמה במזרח הים התיכון, כדי ליצור מצג שוא של הכנות לפלישה ליוון.
  • נערך "מבצע בעלי חיים" (Operation Animals) שכלל מעשי חבלה באתרים שונים ביוון, כדי ליצור רושם לפעילות מוגברת של פרטיזנים כהכנה לפלישה.
  • בחופי האי זנטה הונחתו כוחות שמטרתם הייתה להשאיר לסיורים הגרמנים סימנים ברורים לנוכחותם ולעניין המוגבר שגילו בעלות הברית באי.
  • בתאום של ועדת XX נעשה שימוש ברשתות הסוכנים הכפולים, בראשם זו של חואן פויול גארסיה ("גארבו"). פויול הפעיל סוכן משנה מומצא ("דיק" - סוכן 6) דרום אפריקאי, השולט בשפות רבות ש"פעל" בתוך מפקדת בעלות הברית באלג'יר. הוא דיווח שעל סמך מסמכים שראה כשעבד במחלקת המודיעין תתבצע ככל הנראה נחיתה בניס ובקורסיקה. הוא אף "גנב" מסמכים הנוגעים לפלישה והעבירם לפויול. ("לרוע המזל" נספה דיק בהתרסקות מטוס בצפון אפריקה, עקב מותו האמיתי של הקצין בעל כתב היד הייחודי, שכתב את מכתביו של דיק.)
  • הופעל סוכן כפול צרפתי, אנדרה לייתהם, שגויס לאבווהר בפריז ב-1942 והיה חלק מרשת ריגול גרמנית בצרפת. ב-8 במאי 1943 הוא התייצב בפני המודיעין הצרפתי בצפון אפריקה והציע לשמש כסוכן כפול. כינויו היה "ז'ילבר" והוא דיווח למפעיליו הגרמנים על התכנסות כוח פלישה גדול בנמל ביזרטה בתוניסיה, שהורכב למעשה מאסדות נחיתה מזויפות[2].
  • במפקדתו של גנרל ג'ורג' פטון ברזילאן, בקרבת החוף בצפון אפריקה, הייתה תלויה על הקיר מול הכניסה מפת סרדיניה, באופן שעובדים אזרחים, שעשויים היו להדליף מידע, אשר עברו בחצר, יכלו לראות אותה מבעד הפתח.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 במאי הוציא היטלר פקודה לפיה יש לצפות לתקיפת בעלות הברית ביוון ובסרדיניה.

שבועיים אחרי הפלישה לסיציליה עדיין האמין היטלר, שתהיה פלישה עיקרית ליוון. ב-25 ביולי הוא שלח את ארווין רומל לפקד על הכוחות הגרמנים ביוון ושלח את דיוויזיית הפאנצר הראשונה מצרפת לאזור העיירה טריפוליס ביוון. בסוף חודש מאי השלימו הגרמנים הנחת שלושה שדות מוקשים מול חופי יוון. ובראשית יוני העבירו שייטת ספינות טורפדו מסיציליה אל הים האגאי.

ההונאה נועדה להניע את הגרמנים והאיטלקים להאמין, שבסיציליה תהיה התקפת הסחה שמטרתה להסתיר את הפלישה העיקרית לסרדיניה. פלישה לסרדיניה הייתה, לכאורה, הגיונית מבחינת גרמניה ואיטליה, כי זו נמצאת מרחק קצר מרומא. כמו כן, נחיתה עתידית ברומא תסכן את הצבא הגרמני בסיציליה ובדרום איטליה.

גנרל-פלדמרשל אלברט קסלרינג ביקר בסיציליה במאי 1943, לדון בסדרי ההגנה. סוכם שארבע דיוויזיות גרמניות יגיעו לאי, אך מתוכן היו מוכנות בעת מבצע האסקי רק שתיים:

  1. דיוויזיית הפאנצרגרנדיר ה-15 בחלקו המערבי של האי.
  2. דיוויזיית פאנצר מוצנחת הראשונה הרמן גרינג, שעמדה לקבוע את מפקדתה בקלטג'ירונה.

לסיכום: הצלחת ההונאה סייעה לבעלות הברית בפלישתן לסיציליה, בשל הזזת חלק ניכר מכוחות התגבור הגרמניים מהאי האיטלקי אל עבר יוון וסרדיניה[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן מקנטייר, "מבצע קציצה פרשיית הריגול האמיתית ששינתה את מהלכה של מלחמת העולם השנייה", תרגום: כרמית גיא, תל אביב: עם עובד, 2010
  • ג'ון ססיל מסטרמן, "הסוכנים הכפולים הסוכנים הכפולים בבריטניה במלחמת העולם השנייה", תרגום: א. טייכר, תל אביב: מערכות, תשל"ו-1975

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 בני מיכלסון, מבצע קציצה - האיש שלא היה ולא נברא, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
  2. ^ בן מקנטייר, מבצע קציצה פרשיית הריגול האמיתית ששינתה את מהלכה של מלחמת העולם השנייה, תרגום: כרמית גיא, תל אביב: עם עובד, 2010, עמודים 255-257