ברטלסמן
נתונים כלליים | |
---|---|
מייסדים | Carl Bertelsmann |
תקופת הפעילות | 1 ביולי 1835 – הווה (189 שנים) |
חברות בנות | |
מיקום המטה | גיטרסלו |
ענפי תעשייה | תעשיית התקשורת, שירות (כלכלה), מערכת חינוך |
מוצרים עיקריים | הוצאה לאור |
הכנסות | 20,245,000,000 אירו (נכון ל־2022) |
עובדים | 164,691 (נכון ל־2022) |
www | |
בֶּרְטֶלְסְמַן (בגרמנית: Bertelsmann AG) הוא תאגיד רב-לאומי ענק להוצאה לאור ותקשורת, שבסיסו בגרמניה.
פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה, שהכנסותיה ב-2008 היו 16.118 מיליארד אירו עם רווח נקי של 270 מיליון אירו[1], אינה חברה ציבורית. 76.9% ממניותיה מוחזקות על ידי קרן ברטלסמן, שהוקמה ב-1977 כארגון ללא כוונת רווח על ידי משפחת מוהן (Mohn), 23.1% מהמניות הנותרות מוחזקות על ידי משפחת מוהן. בין נכסי ברטלסמן, RTL, רשת השידור הגדולה ביותר באירופה, גרונר + יאר (Gruner + Jahr), מו"ל המגזינים הגדול באירופה, דיירקט גרופ (Direct Group), רשת מועדוני ההפצה הגדולה בעולם לספרים ומוזיקה והוצאת הספרים רנדום האוס. עד 2008 שלטה גם באחת מארבע חברות התקליטים הגדולות ביותר בעולם, BMG (Bertelsmann Music Groupe), עד שמכרה אותה לסוני מיוזיק אנטרטיינמנט. החברה פעילה ב-63 מדינות ומעסיקה 116,434 (נכון ל-2016) עובדים. מטה החברה שוכן בעיר גיטרסלו (Gütersloh) שבמדינת נורדריין-וסטפאליה בגרמניה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית החברה בבית הוצאה לאור ובית דפוס, שנקרא C. Bertelsmann Verlag אשר נוסד ביולי 1835 על ידי קארל ברטלסמן. בית ההוצאה של ברטלסמן התמקד בהוצאת מזמורים נוצריים וספרי דת. בשנת 1851 עבר ניהול בית ההוצאה להיינריך, בנו של קארל, והוא החל להוציא גם רומנים. מאז ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה גדל העסק באופן יציב וב-1939 העסיק 401 עובדים.
במהלך שלטון הנאצים היה ברטלסמן בית ההוצאה הגדול ביותר שהפיק והפיץ תעמולה נאצית, מכר ספרות אנטישמית והעסיק עובדי כפייה יהודים במפעליו בליטא הכבושה[2]. בבית ההוצאה שלטה אז, כמו היום, משפחת מוהן שהיא נצר למשפחת ברטלסמן. אבי המשפחה (דור רביעי ממייסד השושלת), היינריך מוהן ובנו, ריינהארד, היו בין התורמים הגדולים ל-אס אס. החברה הודתה במעורבותה זו רק ב-2002[3]. לאחר המלחמה סגרו בעלות הברית את בית ההוצאה בטיעון של סחר בלתי חוקי בנייר.
בשנת 1947 פתח ריינהארד מוהן מחדש את בית ההוצאה לאור. בשנות החמישים פתח מוהן מועדון שיווק ספרים וב-1958 ייסד את חברת התקליטים אריולה (Ariola). ב-1964 נכנסה המשפחה לעסקי הקולנוע כאשר רכשה את אולפני Ufa, את רשת בתי הקולנוע הקשורים עמם מכרה כעשור מאוחר יותר. ב-1969 רכשה ברטלסמן את הוצאת המגזינים "גרונר ויאר" והפכה אותה לגדולה באירופה.
ב-1979 רכשה ברטלסמן את חברת התקליטים אריסטה רקורדס, ב-1986 רכשה את תקליטי RCA ויצרה את "קבוצת המוזיקה". ב-1996 רכשה ברטלסמן את תקליטי וינדהם היל (Windham Hill Records), בהם היה לה חלק כבר מ-1992. ב-1996 איגדה ברטלסמן את מכלול עסקי הפקת והפצת המוזיקה שלה תחת חברת BMG, בשנת 2004 נוסדה BMG-Sony עם איחודה של BMG עם סוני מיוזיק מבית סוני וב-2008 נמכרה גם BMG לסוני תוך יצירת "סוני אנטרטיינמנט". BMG הייתה בין המשקיעות במיזם נאפסטר לשיתוף קבצים, עקב כך חויבה ב-2007 לשלם פיצויי זכויות יוצרים בסך 130 מיליון דולר, במסגרת הסדר טיעון בתביעה שהוגשה נגדה על ידי חברות התקליטים הגדולות ונציגי בעלי זכויות יוצרים שהפרה.
ב-1995 אוחדו אולפני Ufa, חברת הטלוויזיה הלוקסמבורגית CLT וחברות הפקה נוספות ויצרו את רשת השידור האירופית RTL. לברטלסמן שליטה מלאה ברשת השידור.
ב-1998 רכשה ברטלסמן את הוצאת הספרים האמריקאית, שהיא גם הגדולה ביותר בשפה האנגלית, רנדום האוס. חלק מתוצאות הרכישה היו התחייבותה של ברטלסמן לחשוף ולהודות בפומבי בעברה הנאצי. היא הקימה ועדה עצמאית ובלתי תלויה בראשותו של פרופ' שאול פרידלנדר, שתבדוק את העובדות הקשורות בהתנהלותה של ברטלסמן בתקופת השלטון הנאצי. בדו"ח ביניים בשנת 2000 ובדו"ח סופי שהתפרסם ב-2002 נאמר שלא נמצאו הוכחות לטענות ראשי ברטלסמן כאילו לא שיתפו פעולה עם המשטר הנאצי. ברטלסמן פרסמה התנצלות פומבית על שיתוף פעולה זה ועל הניסיונות לכסות עליו.
בישראל הקימה ברטלסמן, בשותפות עם הוצאת כתר וקונצרן ידיעות אחרונות את מיל"ת, מועדון ישראלי לתרבות, שפעל בשמות השמונים להפצת מבחר ספרים, תקליטים וקלטות בקרב מנויי המועדון. בשיא פעולתו היו חברים במיל"ת כמאה אלף בתי אב. עם עורכיו הראשיים נמנו אריה קרישק ויואב לביא. המועדון נסגר ב-1988 מסיבות כלכליות.
ב-2001 רכש המיליונר הבלגי אלבר פרר (Albert Frère) כ-25% ממניות החברה. משפחת מוהן רכשה ממנו חלק זה ב-2006.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ברטלסמן (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של ברטלסמן (בגרמנית)
- ברטלסמן, ברשת החברתית פייסבוק
- ברטלסמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ברטלסמן, ברשת החברתית אינסטגרם
- ברטלסמן, ברשת החברתית LinkedIn
- ברטלסמן, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דו"ח שנתי
- ^ שירות ynet, ענק התקשורת ברטלסמן הרוויח מהנאציזם, באתר ynet, 7 באוקטובר 2002
- ^ מארק לאנדלר, הניו יורק טיימס, תאגיד "ברטלסמן" מודה בסיוע לנאצים; לא מתנצלים על מעשי "דור אחר", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002