גדור (עיר מקראית)

ערך זה עוסק בעיר מקראית בנחלת שבט יהודה. אם התכוונתם ליישוב מקראי בנחלת שבט בנימין, ראו גדור (שבט בנימין).

אין לבלבל ערך זה עם הערך "גדר (עיר מקראית)".

גְדוֹר (אולי גם: גְדֹר) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, הנזכרת בספר יהושע: ”חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר”^[1], כחלק מרשימת ערי יהודה. ייתכן שהעיר נזכרת בעוד כמה מקורות מקראיים (להלן), ואולי נקראה גם בית גדור.

גדור–גדר–בית-גד{ו}ר: האזכורים והקשר ביניהם

גדור בצפון הר יהודה

(א) גדור ברשימת ערי יהודה^[2]

גְדוֹר נזכרת כאמור ברשימת ערי יהודה, בקבוצה 8 (בהר): "חלחול בית-צור וגדור:" (יהו טו 58).

רשימת ערי יהודה בה נזכרת העיר, מופיעה בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א–ס"ב במסגרת תיאור נחלת יהודה; רשימה זו היא המקור הטופונימי המפורט ביותר במקרא, והבסיס למחקר הגאוגרפי-היסטורי של יהודה המקראית. ניתוח טקסטואלי והסטורי מראה כי היא חלק מרשימה גדולה יותר שכללה גם את ערי בנימין בספר יהושע, פרק י"ח, פסוקים כ"א–כ"ח, כלומר את מלוא היקפה של ממלכת יהודה^[3]. הרשימה איננה מהתקופה המשוערת של יהושע או של ההתנחלות, שכן היא משקפת שיא יישובי אליו הגיעה ממלכת יהודה רק במאות 7–8 לפסה"נ, בערך ימי חזקיהו או יאשיהו (עדיפות מסוימת לאחרון)^[4]. אשר למהות הרשימה המקורית יש מחלוקת. היה מקובל להניח שהיא שיקפה חלוקה מנהלית של ממלכת יהודה, שכן הערים ערוכות בקבוצות גאוגרפיות. אולם גבולותיהן של הקבוצות אינם מוגדרים, והן נכנסות לעיתים זו לתוך זו. כל שניתן לומר הוא שהרשימה משקפת את המצב היישובי בממלכת יהודה, כנראה בימי יאשיהו. סקר הר יהודה והמחקר הנלווה אליו תומך במסקנה זו.^[5]

אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4), זיהה את גְדוֹר זו עם "גדרה" הנזכרת בשפלת יהודה, זיהוי שלא ייתכן. עם זאת הוא הזכיר כי קיימת עיר בשם זה גם בקרבת אלוני ממרא^[6], ומסתבר שהכוונה לגדור שבהר, ליד חלחול, דהיינו העיר גדור בה עוסק ערך זה.

(ב) גְדֹר ברשימות היחש של יהודה^[2]

גדור נזכרת ברשימות היחש של יהודה, שבספר דברי הימים: ”וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה, אֵלֶּה בְנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם”^[7]. מקובל לזהותה עם גְדוֹר (א) שכן מדובר ברשימות יחש הקשורות להר יהודה הצפוני.

(ג) בית גָּדֵר / בית גדור ברשימות היחש של יהודה^[2]

בית גדר או בית גדור נזכרת אף היא ברשימות היחש של יהודה, "חרף אבי בית גָּדֵר"^[8] (ד' צרויה), ובנוסחי תרגום ה-70: בית-גדור; היא מופיעה לצד שובל אבי קריית יערים ושלמא אבי בית-לחם: "נ אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה שׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים. נא שַׂלְמָא אֲבִי בֵית לָחֶם חָרֵף אֲבִי בֵית גָּדֵר." במחקר הציעו לקשור את בית-גדר לגדר הכנענית (להלן), ואת שתיהן לגדור (א), אם כי קמו חולקים על כך. אולם ברשימות היחש ההקשר הכללי של גדור ובית-גד{ו}ר אכן דומה ואין סיבה לנתקן זו מזו, ומגדור (א) שברשימת הערים; מכאן שנראה יותר נוסח ה-70 'בית-גדור'.

רשימות היחש שבספר דברי הימים, שהעיר נזכרת בהן, הן המקור המפורט ביותר להכרת משפחות ישראל ויהודה. משפחות יהודה זוכות ברשימות לפירוט הרב ביותר לרחבעם ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ג'-פרק ד', פסוק כ"ג, וביניהן דומיננטיות משפחות השוכנות בהר יהודה^[9]. על סמך ריבוי שמות זהים ברשימות יחש אחרות במקרא נראה שלאוכלוסייה שהתיישבה ביהודה הייתה מערכת זיקות מסועפת עם קבוצות בדרום הארץ ובעבר הירדן: שמעון, ראובן, ואף אדום. גרשון גליל סבר שמדובר ברשימה קדומה שעודכנה בימי דוד^[10], ואילו לדעת אהרן דמסקי הן משקפות תהליכים שהחלו בהתנחלות ונסתיימו בשיבת ציון^[11]. לדעת אבי עופר תארוכן הוא אכן בחלק הראשון של תקופת המלוכה, והממצא הארכאולוגי בסקר הר יהודה שערך מחזק בדרך כלל השערה זו^[5]. הקבוצות הגדולות של משפחות יהודה מתקבצות תחת שמותיהם של ירחמאל, כלב (שניהם בני חצרון) ואפרת (או חור בכור אפרתה), ומקובל להניח שהללו היו קבוצות-העל השבטיות של יושבי הנגב, הר חברון, בית לחם/צפון הר יהודה, בהתאמה^[5].

אזכורי העיר ברשימות היחש מקשרות אותה אם כן הן לכלֵבים והן לאפרתים, ולא מן הנמנע שאכן יושבה על ידי משפחות משתי קבוצות אלה, בתהליך היסטורי שאיננו יכולים עדיין לעמוד על טיבו. ברשימת ערי יהודה מופיעה העיר בקבוצה המקושרת עם הכלבים ואשר מרכזה בעיר חברון, כאמור לעיל.

(ד) גדור ברשימות היחש ליד שוכה וזנוח^[2]

ברשימות היחש של יהודה מופיע "ירד אבי גדור", לצד חבר אבי שוכה ויקותיאל אבי זנוח^[12]. מתוך ההקשר נראה לחלק מהחוקרים שמדובר במקום אחר מגדור (א), מקום המצוי בסמוך לשוכה ולזנוח. ישנם שני זוגות יישובים בשם שוכה וזנוח, הן בדרום ההר והן בשפלה. מצד היוחשין מצויה גדור זו בקרב בני כלב, לצד זיף ואשתמוע^[13], ומכאן אולי רמז כי יש לקשרה לדרום ההר (תחומם העיקרי של הכלבים), ולא לשפלה. מאידך בדרום ההר אין לעת עתה אף אתר פנוי מזיהוי העשוי להתאים ליישוב הנדון כאן. לפיכך ייתכן שבכל זאת זהה גדור זו לגדור (א) שבצפון ההר, שהרי תחומי משפחות יהודה אינם מוגדרים באופן כה חמור, או שמקומה בשפלה, ואז היא אולי היא זהה לגדרה^[14].

(ה) גֶדֶר ברשימת מלכי כנען

ברשימת "מלכי הארץ אשר הכה יהושע" נמנית עיר בשם גֶדֶר^[15] (ג' ו-ד' סגולות) בהקשר כללי של דרום הארץ, אחרי דביר ולפני חרמה וערד.

ראינו לעיל כי הצורות גדר וגדור עשויות להתחלף, ולכן ייתכן לזהות את גֶדֶר עם אחת הערים בשם גדור. אם נקבל קיומה של גדור (ד) בדרום הר-יהודה או בשפלה (לעיל), עדיף מכל לכאורה לזהותה עם גדר זו^[16]. מאידך, דומה שקו מאחד את הערים הנזכרות ברשימה שבספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ט'-כ"ד הוא קיום אתר או פעילות כלשהי מתקופת הברונזה, ויישוב מתקופת הברזל 1, שני נתונים המתאימים לגד{ו}ר (א) שבצפון הר-יהודה. אפשרות נוספת היא שחל כאן שיבוש מ'גרר', שיבוש שניתן למצוא לו עדי נוסח במקרה אחר (גדור (ו) להלן), אם גם לא בפסוק שלפנינו. גם ענינה של גדר זו נותר אם כן ללא הכרעה.

(ו) גְדֹר של בני שמעון

על בני שמעון מסופר כי הלכו "וַיֵּלְכוּ לִמְבוֹא גְדֹר עַד לְמִזְרַח הַגָּיְא לְבַקֵּשׁ מִרְעֶה לְצֹאנָם:"^[17]. מההקשר ברור שמדובר בנגב הצפוני, ונראה נוסח ה-70 לפיו כאן חל כאן שיבוש משמה של גרר^[18].

(ז) גדור ברשימת "הבאים אל דוד לצקלג"^[2]

ברשימת "הבאים אל דוד לצקלג" מבנימין מופיעים "וְיוֹעֵאלָה וּזְבַדְיָה בְּנֵי יְרֹחָם מִן הַגְּדוֹר"^[19]. קשה להחליט אם גדור זו היא בבנימין או שהיא גדור (א) שבצפון הר-יהודה^[20]. ההקשר הכללי הוא של בנימין, לשם יכולים להשתייך הן ירחם^[21] והן גדור^[22]. מאידך מופיעים ברשימה מיד לפני כן קרחים, אותם יש ליחש למשפחת קורח הנזכרת רק ביהודה ובלוי. כן ייתכן שכל הביטוי "מן הגדור" אינו אלא שיבוש: "מן ה..." הוא ודאי דיטוגרפיה (הכפלת טקסט על ידי המעתיק) מן הפסוק הבא, וייתכן שכל הביטוי הוא דיטוגרפיה בשיבוש של "מן הגדי" שבפסוק הבא; בכמה כתבי יד מופיע 'גדוד' במקום גדור.

נספח א: גדור במקורות המאוחרים

"גדור" נזכרת במשנה כאחת הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון: ”ואלו הן בתי ערי חומה: שלוש חצרות של שני שני בתים מוקפות חומה מימות יהושוע בן נון, כגון קצרה ישנה של ציפורין, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלה, וחדיד, וגדור, ואונו, וירושלים, וכל כיוצא בהן”^[23]. סביר שהכוונה לגדור (א) שאכן נזכרת בספר יהושע.

בתלמוד הבבלי ראו ב"גדור" הנזכרת כאן (בחלק מהנוסחים "גדוד") יישוב בעבר הירדן^[24]. "מגדל גדור" נזכר גם בסיפור "רבי אלעזר והמכוער" (תענית כ א-ב), ומיוחס לאזור הירמוך. מסתבר ששתי התייחסויות אלה הן ליישוב/ים בשם גדור / מגדל גדור שהתקיימו בעבר הירדן בתקופתם של מקורות אלו, אך אין מידע על קיומם בתקופת המקרא, ובוודאי אינם זהים לאף אחת מהערים שלעיל (א-ה).

נספח ב: שמה של גדור

מקובל להניח לגבי הערים המקראיות ששמן גדור, גדר, גדרה, וכיוצא באלה, כי מקור השם בגדרות של רועים בהן כונס הצאן. ייתכן שחלק מהערים בשם זה, ראשיתן ביישוב של רועים שעיקרו היה גדרות כאלה.

זיהוי

במאה ה-19, העיר הקדומה זוהתה על ידי החוקר וכומר אדוארד רובינסון עם חורבה בשם ח'רבת ג'דור, הנמצאת בסמוך לכפר בית אומר שבהרי יהודה, וצפונית לחלחול ולבית צור הנזכרות יחד עם העיר בתיאור המקראי^[25].

גם החוקר יהוסף שוורץ הצביע על חורבה זו^[26], והיא נזכרת גם במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל.

ממצא

ח'רבת ג'דור היא תל של ממש, סמוך לקבוצת מעיינות ובראש נתיב חשוב היורד לשפלה. ח' ג'דור היא אתר סקר ישראל 1/85/108{11–15}, נ"צ 1588.1156, גובה מוחלט 910 מ', גובה יחסי 17 מ', תצפית טובה מאוד (בעיקר לכיוון השפלה), שטח מרבי כ-24 ד'. האתר נסקר בידי אולברייט, אלט, וכוכבי^[27], ושוב ביסודיות בסקר הר יהודה^[28].

מתוצאות הסקרים עולה כי לאחר פעילות מסוימת בתקופות הברונזה התיכונה 2ב-ג, והברונזה המאוחרת 3-2 (אולי רק כמרכז לאוכלוסייה פסטורלית באזור), נוסד כאן בתקופת הברזל 1 יישוב מהגדולים שבתקופה זו (כ-15 ד': האתר ה3-\4 בגדלו בהר-יהודה), והמשיך להתקיים מאז ועד סמוך לימינו. נראה שבתקופת הברזל 2א-ב מצטמצם מעט היקף היישוב (כ-12\13 ד', עדיין בין 15 היישובים הגדולים), והוא גדל ומגיע לשיאו בתקופת הברזל 2ג (כ-24 ד', היישוב ה-12 בגדלו). היישוב קטן במעבר לתקופת הברזל 2ד (כ-19 ד', היישוב ה9-\11 בגדלו). בתקופה הפרסית היקפו יורד עוד (כ-14 ד'), וכן בתקופה ההלניסטית (פחות מ-10 ד', אם בכלל). בתקופות שאחר כך נתקיים היישוב בהיקף בינוני עד קטן (מ-11 ד' ומטה).^[28]

מסקר כוכבי השתמע כי נתקיים כאן יישוב בתקופת הברונזה המאוחרת 2. בשנת 1974 נשדדה מערת קבורה מתקופה זו במדרון הצפוני של התל, וממצאיה פורסמו; ראו גם במדריך ישראל^[29]. בסקר הר יהודה נמצאו מעט חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת, ורק מחוץ לתחום התל, בטרסות שממערות הקבורה ומטה (נראה שהיו כמה מערות כאלה)^[28]. בבדיקה הסתבר שגם מעט החרסים שמצא כוכבי עלו רק באזור זה. קברי תקופת הברונזה המאוחרת בגדור הם אפוא אתר נפרד (2/85/108) בשולי התל. בתל עצמו לא נמצאה כל עדות ליישוב מהתקופה; נוכח העובדה שפסגתו סחופה עד הסלע, אין להניח כי הדבר נובע מקבורתם של החרסים הקדומים. קברי ג'דור מצטרפים אפוא לשורה של בתי קברות חסרי יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת (או ליד יישוב ארעי דל). יש לדחות את ההנחה כי בג'דור נתקיימו עיר או יישוב קבע משמעותי בתקופת הברונזה המאוחרת^[28].

נחל גדור

הנחל היוצא מאזור החורבה, ואשר מגיע עד עמק האלה, נקרא "נחל גדור", ודרכו עברו לוחמי הל"ה במסעם.

לקריאה נוספת

משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19–89
גרשון גליל, מגילות היוחסין של שבט יהודה (עבודת ד"ר), ירושלים, תשמ"ג
אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993

הערות שוליים

^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ח.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 3: 30
^ אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925}, עמ' 100–117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267–288
^ נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17–71
^ ¹ ² ³ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 1: 74-92, 4: 21–25
^ אונומסטיקון, 68, 20–22
^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ד'.
^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק נ"א
^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 1: 60-65, 4: 19–20
^ גרשון גליל, מגילות היוחסין של שבט יהודה (עבודת ד"ר), ירושלים, תשמ"ג.
^ Aaron Demsky, The Clans of Ephrat: Their Territory and History. Tel Aviv 13-14, 1986/7, עמ' 46–59
^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ח
^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ט"ו עד יז
^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ו
^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק י"ג
^ קלאי באנציקלופדיה מקראית ב: 42)
^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ל"ט
^ קלאי באנציקלופדיה מקראית ב: 435, מס' 4
^ ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ח'
^ קלאי באנציקלופדיה מקראית ב: 435, מס' 3
^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק כ"ז; ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק ח'
^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"א; ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק ל"ז
^ משנה, מסכת ערכין, פרק ט', משנה ו'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'
^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב, עמוד א'.
^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ב', עמ' 434–435
^ תבואות הארץ, פרק ג, ב
^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89. כאן: עמ' 46–47, אתר 60
^ ¹ ² ³ ⁴ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 3: 30–31
^ מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, 229

[1] ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ח.

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 3: 30

[3] אלברכט אלט, Judas Gaue unter Josia PJb 21, 1925}, עמ' 100–117. נמצא גם בכרך II של מאמריו, 1953: 267–288

[4] נדב נאמן, רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו. ציון נד, תשמ"ט, עמ' 17–71

[:2-5] ¹ ² ³ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 1: 74-92, 4: 21–25

[6] אונומסטיקון, 68, 20–22

[7] ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ד'.

[8] ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק נ"א

[9] אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 1: 60-65, 4: 19–20

[10] גרשון גליל, מגילות היוחסין של שבט יהודה (עבודת ד"ר), ירושלים, תשמ"ג.

[11] Aaron Demsky, The Clans of Ephrat: Their Territory and History. Tel Aviv 13-14, 1986/7, עמ' 46–59

[12] ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק י"ח

[13] ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ט"ו עד יז

[14] ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ל"ו

[15] ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק י"ג

[16] קלאי באנציקלופדיה מקראית ב: 42)

[17] ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ל"ט

[18] קלאי באנציקלופדיה מקראית ב: 435, מס' 4

[19] ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק ח'

[20] קלאי באנציקלופדיה מקראית ב: 435, מס' 3

[21] ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק כ"ז; ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק ח'

[22] ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"א; ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק ל"ז

[23] משנה, מסכת ערכין, פרק ט', משנה ו'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה א'

[24] תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב, עמוד א'.

[25] אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ב', עמ' 434–435

[26] תבואות הארץ, פרק ג, ב

[27] משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89. כאן: עמ' 46–47, אתר 60

[:1-28] ¹ ² ³ ⁴ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 3: 30–31

[29] מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ, כרך יהודה, 229

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]