דאגלס אנגלברט

דאגלס אנגלברט
Douglas Carl Engelbart
לידה	30 בינואר 1925; פורטלנד, ארצות הברית
פטירה	2 ביולי 2013 (בגיל 88); אתרטון, ארצות הברית
ענף מדעי	מדעי האינפורמציה, המצאה, הנדסת חשמל
מקום מגורים	אתרטון, פורטלנד
מקום לימודים	אוניברסיטת המדינה של אורגון (1948); אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1952); אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1955); אוניברסיטת אורגון; Franklin High School ;
מנחה לדוקטורט	ג'ון רוברט וודיארד
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1955–1956); מכון המחקר סטנפורד הבינלאומי (1957–1977); מקדונל דאגלס (1984–1986); טיימשייר (1977–1984); מרכז המחקר איימס (1948–1951) ;
פרסים והוקרה	פרס טיורינג (1997); היכל התהילה הלאומי לממציאים (1998); פרס לזכר יורי רובינסקי (1995); היכל התהילה של האינטרנט (2014); מדליית לאבלייס (2001); עמית מוזיאון היסטוריית המחשב (2005); פרס ACM למערכת תוכנה (1990); פרס נורברט וינר לאחריות מקצועית וחברתית (2005); פרס חלוץ המחשב (1992); פרס ליימלסון-MIT (1997); מדליית בנג'מין פרנקלין (1999); המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (2000); מדליית ג'ון פון נוימן של IEEE (1999); אקדמיית CHI (2002) ;
בן או בת זוג	Ballard Fish; Karen O'Leary Engelbart ;
צאצאים	כריסטינה אנגלברט
	dougengelbart.org

דאגלס קארל אנגלברט (באנגלית: Douglas Carl Engelbart;‏ 30 בינואר 1925 – 2 ביולי 2013) היה ממציא אמריקאי שנודע בין השאר כממציא עכבר המחשב. הוא היה חלוץ בממשקי אדם-מחשב, GUI, היפרטקסט ורשתות מחשבים. לאנגלברט הוענק פרס טיורינג בשנת 1997 ומדליית בנג'מין פרנקלין בשנת 1999.

ביוגרפיה

אנגלברט נולד בפורטלנד שבאורגון, השני מבין שלושה ילדים להורים ממוצא גרמני, שוודי ונורווגי. משפחתו התגוררה בפורטלנד עד מות אביו, כאשר היה בן 9 או 10 עברו לכפר Johnson Creek. את לימודיו התיכוניים סיים בפורטלנד בתיכון על שם פרנקלין ב-1942. הוא למד תואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת המדינה של אורגון. באמצע לימודיו, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, זומן אנגלברט לחיל הים האמריקאי ושירת שנתיים בפיליפינים בתור טכנאי מכ"ם. על אי קטן בבקתה הוא קרא לראשונה מאמר של וניבר בוש "As We May Think", אשר השפיע עליו רבות. לאחר המלחמה חזר לאורגון וסיים את לימודיו בשנת 1948.

בשנת 1955 סיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. בעת זו היה גם חבר באחווה "Sigma Phi Epsilon", ולאחר מכן הוועדה הלאומית לאווירונאוטיקה שכרה אותו למרכז המחקר על שם אמס (Ames Research Center), שם עבד עד שנת 1951. כסטודנט בברקלי סייע בבניית המחשב הדיגיטלי של קליפורניה, CLADIC. עבודת הגמר שלו הובילה לרישום של מספר פרויקטים, ולאחר סיום התואר השני הוא נשאר בברקלי במשרת עוזר מרצה במשך שנה, אך לבסוף עזב כי גרס שלא יממש את מטרותיו שם.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 היה מעורב בפיתוח ARPANET - רשת מחשבים הראשונה בעולם שהופעלה ב-29 באוקטובר 1969. בשנת 1970 קיבל פטנט על התקן שהיה יכול לתת מיקום על צג המחשב: עכבר. הוא לא קיבל תמלוגים על המצאת העכבר, מכיוון שתוקף הפטנט פג בשנת 1987, לפני שהמכשיר נכנס לשימוש רחב.

מסיבות שונות, במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 הפסיק אנגלברט את עבודתו בחברות המובילות בתחום המחשבים.

ביולי 2013 נפטר אנגלברט בגיל 88 בביתו באתרטון (Atherton) שבעמק הסיליקון, קליפורניה, בשל אי-ספיקת כליות. בשנותיו האחרונות היה מאובחן גם באלצהיימר. הוא הותיר 4 ילדים.

קריירה והישגים

הקריירה של אנגלברט החלה לצמוח בשנת 1951, כאשר התארס והגיע למסקנה כי מבחינתו לא היו לו מטרות מלבד קבלת השכלה טובה והשגת עבודה מכובדת. לאחר כמה חודשים הוא הגיע להחלטה שהוא ימקד את עבודתו בניסיון לשפר את העולם. הוא הגיע למספר מסקנות:

כל ניסיון רציני לשנות את העולם ידרוש עבודה קבוצתית.
המפתח להצלחה הוא רתימת המוחות העובדים על הפרויקט למציאת פתרונות אפקטיביים.
אם תצליח לשפר את רמת העבודה בצוות בעצם תתרום לכל ההתפתחות העולמית לפתרון בעיות חשובות.
מחשבים יכולים להיות הכלי שיאפשר לנו לעשות פריצת דרך זו.

בשנת 1945 קרא אנגלברט את מאמרו של וניבר בוש "As We May Think", הקורא לאפשר הפצת ידע לציבור הרחב, ומאמר זה השפיע עליו רבות. דאגלס קרא גם מאמר בנוגע למחשבים ("טכנולוגיה שהופיע לא מזמן"), ומניסיונו כטכנאי מכ"ם ידע שאפשר לנתח מידע ולהציג אותו על מסך. מאותו רגע הייתה מטרתו ליצור את היכולת לשיתוף רעיונות דרך המחשב על מנת לעבוד כקולקטיב על פתרונות יצירתיים, בזמן שמחשבים נוצלו על מנת לפתור בעיות מתמטיות.

לאחר סיום הדוקטורט בברקלי ב-1955, פתח סטארט אפ בשם "Digital Techniques", על מנת לייחצן את המחקר שלו על אביזרי אחסון. שנה לאחר מכן החליט לממש את חלומו משנת 1951 להתחיל במחקר מדעי. בשנת 1957 החל לעבוד במכון המחקר של אוניברסיטת סטנפורד השוכן במנלו פארק. תחילה עבד תחת הדרכתו של יואיט קראיין על מכשירים מגנטיים ואלקטרוניקה מיניאטורית. בהמשך הפכו אנגלברט וקראיין הפכו לחברים אישיים.

SRI ו ARC

ב-SRI International רשם אנגלברט כתריסר פטנטים, ובשנת 1962 פרסם דוח על המחקר המתוכנן שלו "Augmentation Research Center", ונהיה הכוח המניע מאחורי העיצוב והפיתוח של מערכת האון ליין, "NLS". אנגלברט והקבוצה שלו פיתחו ממשק משתמש כגון מסך ממופה ביטים והעכבר.

רבים מרעיונותיו פותחו על ידו לממשק משתמש באמצע שנות ה-60, הרבה לפני המצאת המחשב הביתי.

בשנת 1967 ביצע אנגלברט רישום לפטנט על עכבר מעץ העובד על שני גלגלי מתכת אשר פיתח עם ביל אינגליש, ובשנת 1970 הפטנט אושר. כמה שנים לפני כן תואר העכבר בתור "סמן למסך על ידי צירי X ו-Y", ולאחר מכן סיפר אנגלברט כי הכינוי "עכבר" הופיע בגלל צורת המכשיר וכן עקב החוט, שנראה כמו זנב. קבוצתו גם קראה לסמן על המסך "ג'וק", אך לבסוף כינוי זה לא נכנס לשימוש. אנגלברט לא קיבל כסף על המצאת העכבר. SRI רשמו את הפטנט על העכבר. אך לא היה להם מושג מה שוויו האמיתי. לאחר מספר שנים הם מכרו את הפטנט לחברת אפל בכ-40,000 דולר.

אנגלברט הציג רעיונות נוספים להמצאות בשנת 1968 במצגת שלימים זכתה לכינוי "אם כל המצגות" Mother Of All Demos (אנ').

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דאגלס אנגלברט בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של דאגלס אנגלברט
דאגלס אנגלברט, באתר dblp
דאגלס אנגלברט באתר פרס טיורינג (באנגלית)
רויטרס, מת דאג אנגלבארט, ממציא העכבר, באתר ynet, 4 ביולי 2013
ג'ון מארקוף, האיש שהוליד עכבר. ואת המחשב המודרני, באתר הארץ, 4 ביולי 2013
דאגלס אנגלברט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דאגלס אנגלברט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס טיורינג
1966–1980	אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000	אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סדארלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020	אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך	ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023)