דב לנדאו

דב לנדאו

לידה	1 באפריל 1930 סגד, הונגריה
פטירה	10 בדצמבר 2013 (בגיל 83)
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית הקברות סגולה
מקום מגורים	פתח תקווה
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
תפקיד	פרופסור לספרות
בת זוג	שרה

דב לנדאו (ג' ניסן תר"ץ, 1 באפריל 1930 - ז' טבת תשע"ד, 10 בדצמבר 2013) היה פרופסור לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תרבות ואיש חינוך והוראה.

ביוגרפיה

דב לנדאו נולד בסגד, הונגריה, לאביו שמחה שהיה מו"צ בקהילה היהודית האורתודוקסית, ולאמו מלכה. משפחתו הייתה משפחה חרדית ציונית. בנעוריו למד בחדר, בבית-ספר ובישיבה. בזמן השואה עבד כעובד כפייה ואחר כך שהה בברגן-בלזן ובטרזיינשטט. ב-1945 עשה כששה חדשים בהכשרת בני עקיבא - כפר הנוער הדתי בדסק. משם יצא למחנות שארית הפליטה בגרמניה (לייפהיים), ובסוף שנת 1946 עבר לצרפת כדי לחכות לעליה. עלה בעליה אי-ליגלית באנית המעפילים "המעפיל האלמוני", אך נתפס על ידי הבריטים ונשלח לקפריסין, שם למד בישיבת בני עקיבא שבמקום. ב-1947 עלה לארץ, למד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה ובבית הספר החקלאי "כפר הנוער הדתי", ושירת בצה"ל. למד באוניברסיטת בר-אילן ספרות, פסיכולוגיה, תנ"ך ופילוסופיה, ובשנת 1968–1969 למד צרפתית ותולדות האמנות באוניברסיטת גטה בשטרסבורג. בין מוריו הבולטים: הרב משה צבי נריה, הרב אריה בינה, פרופסור ברוך קורצווייל שהדריכו בעבודת הדוקטור על התפתחות הסונטה העברית, ופרופסור נחמה ליבוביץ.

במקביל לימד במגוון רחב של מסגרות, בחינוך היסודי (בכפר הרואה וביישובי ספר), בחינוך התיכוני (ישיבת נחלים, תיכון צייטלין, ועוד) והעל-תיכוני (מכללת תלפיות, מכללת ירושלים לבנות ומכללת אורות). בשנת 1966 החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן, עד יציאתו לגמלאות ב-1999. היה מרצה אורח באוניברסיטת בן-גוריון (1973-1975), פרופסור אורח באוניברסיטת ליון בצרפת (1980), בסמינר לרבנים בבודפשט ובאוניברסיטת פייץ' בהונגריה (1992). בשנת 1980 עלה לדרגת פרופסור חבר, ובשנת 1991 עלה לדרגת פרופסור מן המניין. שימש גם כראש המחלקה לספרות משווה (1997-1999). בשנת 1971 קיבל את פרס נורדאו לספרות ובשנת 2006 נבחר כ"יקיר החינוך הדתי". פעמים מספר שימש שופט לפרסים, בהן פעמיים כשופט לפרס ביאליק (1982, 2004).

בשנים 1978–1992 שימש בצד עבודתו האקדמית, מפקח ארצי להוראת ספרות ולשון בחינוך הדתי. היה חבר בוועדות לתוכניות לימודים לספרות ולחיבור, וכיהן כיו"ר ועדת המקצוע במנהל החינוך הדתי. במסגרות אלו הרבה לעסוק בפיתוח שיטות הוראה בתחום הספרות וביישום אופני החשיבה הלוגית בהוראת הספרות המקרא והאמנות. שלושה מספריו מכוונים לנושא זה, וספריו האחרים עוסקים בהבהרת מושגי היסוד של הספרות ובפרשנות של הטקסט הספרותי. משך שנים אחדות שימש יו"ר הוועדה האקדמית ליד אגף המכללות במשרד החינוך.

עד פטירתו שימש כחבר בחבר הנאמנים, בוועדה האקדמית ובמערכת השנתון של מכללת שאנן (קריית שמואל-חיפה), וכיו"ר ועדת המינויים, חבר הוועדה האקדמית וחבר מערכת השנתון של המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום בנתיבות. כמו כן, ניהל את הפורום למורי ספרות באתר "דעת". נוסף לאמור, שימש לנדאו כחבר הנהלת "בית העדות" של ותיקי בני עקיבא בניר גלים, וכיושב ראש עמותת ותיקי בני עקיבא ממרכז אירופה.

נפטר ב-ז' טבת תשע"ד, 10 בדצמבר 2013.

דב לנדאו התגורר בפתח תקווה, היה נשוי לשרה לבית פרידמן (מורה לספרות בגמלאות) ואב לחמישה ילדים. אחותו הייתה הפרופסור רחל לנדאו, פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטת בר-אילן.

ספריו

פרשנות ספרותית

• היסודות הריתמיים של השירה, שוקן, תל אביב וירושלים, 1970 (זוכה פרס נורדאו לספרות, 1971).
• יוסף לואידור – סיפורים (ליקוט, מבוא, עריכה וביאורים), מסדה – אגודת הסופרים, תל אביב, 1976.
• ממטאפורה ועד סמל, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 1979. הנחת היסוד של הספר היא שהלשון האנושית מסוגלת לדון בדברים שאינם לפנינו במוחש. בשעה שמשמעויות הסימנים נובעות ממוסכמות חברתיות ומשמעויות הסמלים נובעות ממוסכמות תרבותיות, משמעויות של המטפורות אינן תלויות בשום מוסכמה, הן חפשיות ולכן מגוונות ביותר. בעקבות כך הספר דן באופני ההעתקה מן המפשט לפיגורטיבי, בדרכי המיון המיוחדות של הפיגורטיביות, בערפולה הפרדוקסלי, בדרכי היווצרותן ובמרכיביהן של הצורות הפיגורטיביות השונות. פרקים נבדלים מוקדשים למטפורה, להשאלות האחרות ולייחודן, לדימוי ולסמל.
• בסככת הקיבוץ – פואמה מאת אהרן מירסקי (מבוא, פירוש ושאלות לעיון), משרד החינוך – אגף החינוך הדתי, ירושלים, 1979.
• שירת הגבהות במעמקי הזמן – על שירת אורי צבי גרינברג, משרד החינוך - אגף החינוך הדתי, ירושלים, 1984. סקירה קצרה על תולדות אצ"ג ועל אופי יצירתו. פרשנות למספר שירים מן הקבצים "אנקראון על קוטב העיצבון", "כלב בית" ו"רחובות הנהר", וביניהם "שיר העוגבר" ו"הקבר ביער". דיון בנושא "יעוד ומחירו בשירת אצ"ג" (דיון בשירים כגון: "בחנות ירושלים החדשה", "שיר עמי ים עמי יער", "באוזני ילד אספר", "הגברות העולה/סיום: המנוס האחרון". לזה נוסף דיון בנושא "גורל האדם בראי המטפוריקה של אצ"ג". בנספחים דיון ב"הנחות יסוד לפרוש השיר הלירי" ובנושא: "האדם הדתי ופרוש היצירה הספרותית". ביבליוגרפיה ומפתחות.
• מסגנון למשמעות בסיפורי ש"י עגנון, עקד, תל אביב, 1988. סקירה על הסגנון בכלל ועל ייחוד סגנונו של עגנון בפרט. דיון בהטרם המוקדם, בחזרות ובהשוואות. דיון במטאפורה המשלימה, היתומה והסמויה ושתי הדגמות מפורטות. דיון בגסטיקולציה, במימיקה ובתנועות גוף האדם ועיניו ומשמעויותיהן. דיון באינטרטקסטואליות, בדיאלוג, בשתיקות ובאירוניזציה שלהם. הדיונים עוסקים בסיפורים: "והיה העקוב למישור", "סיפור פשוט", "תמול שלשום", "בלבב ימים", ו"עד עולם".
• עידונה של שאגה – על יסודות השירה הלירית, פפירוס – אוניברסיטת תל אביב, 1990. סקירה קצרה על מהות הספרות, האפיקה והדרמה. הסבר על מהות הליריקה ועל הליריקה והלשון הפיגורטיבית לפרטיה. פרוש לדוגמה לשישה שירים ליריים מאת: ח"נ ביאליק, ש' טשרניחובסקי, א' שלונסקי, ש' שלום, לאה גולדברג ואמיר גלבוע.
• ספרותנו החדשה במערבולת הקידמה, עקד, תל אביב, 1997. סקירה על גילגולי מוטיבים כגון "העיורון וההחמצה", "מאבק בין חומר לרוח", "נוסטלגיה לתרבות", "גן העדן האבוד", "יחסי אבות ובנים" וסקירה פרשנית על סיפורים ייצוגיים מאת י"ל פרץ, חיים הזז, א"א קבק, משה האפרתי, דויד שחר, צבי לוז וסמי מיכאל.

חינוך, פרשנות ותרבות

• כיצד שואלים, כיצד חושבים וכיצד משיבים?, מכללת "שאנן", קריית שמואל – חיפה, 2004. הספר עוסק בחינוך לחשיבה ובדידקטיקה של הספרות ושל המקצועות ההומניסטיים, על בסיס הוראת החשיבה הלוגית, ומציג את שיטת "ההוראה הרב-ממדית המודעת" שפיתח המחבר – שיטת הוראה למקצועות הומניסטיים (ובפרט ספרות), המשלבת מקורות שונים בתהליך ההוראה, ושמה דגש על הקניית מושגי היסוד של תחומי הלמידה השונים.
• החשיבה והלמידה הרב-ממדית המודעת בספרות ובמקרא, מכללת חמדת הדרום נתיבות, 2010. הכרת סוגי ההשוואות וההבחנה בין אופני החשיבה הלוגיים, יישום מיומנויות ושימוש בהם לחומרים חדשים והכרת מושגי היסוד של הדיסציפלינה, בליווי הסברים, קטעי פרשנות ובקורת וטקסטים להשוואה.
• תרבות ישראל במערבולת הקידמה הפוסט-מודרנית, מרכז אריאל למחקרי מדיניות, אריאל, 2006 – מחקר ביקורתי על מצבה של התרבות הישראלית בת-זמננו.
• על דרכי הפרשנות ועל עקרונותיה, מכללת שאנן, קריית שמואל – חיפה, 2006. הספר עוסק בחשיבה וביישום דרכי החשיבה בפרשנות, ודן בשיטות פרשניות רבות, כולל שיטות פרשניות של התורה שבעל פה ושיטות פרשניות מודרניות.

תיעוד

• מגילת תולדותיהם של בני לנדא הכהנים (מימי הזעם השואה, בתקופה שלפניהם ובתקומה שלאחריהם), הוצאת "יד לעד", בית העדות מיסוד ותיקי בני עקיבא בהונגריה, ניר גלים, 2007. הספר עוסק בגנאלוגיה של ענף של משפחת לנדאו – ענף המשתייך לשבט הכהונה. הספר כולל אוטוביוגרפיה קצרה של המחבר.
• בשבילים נעלמים בדרך למולדת (על עליית קבוצת רצון א' של בני עקיבא), הוצאת "יד לעד", בית העדות מיסוד ותיקי בני עקיבא בהונגריה, ניר גלים, 2009. הספר עוסק בתולדות קבוצת הנוער "רצון א'", אליה השתייך המחבר, והוא כולל תיאור קורות חייהם של חברי הקבוצה.

כריכת ספרו של לנדאו "תולדותיו של מורה"

• תולדותיו של מורה הוצאת מכללת שאנן, קריית שמואל, תשע"ב. אוטוביוגרפיה של לנדאו.

ממאמריו

• על דו-שיח בין הציבור האמוני לחילוניים, נתיב 56, מאי 1997
• על דו-שיח בין הציבור האמוני לחילוניים (ב), נתיב 57, יולי 1997
• דרכי חשיבה מודרניים כעקרונות פרשניים, באתר "דעת"
• חינוך הומניסטי במרכאות כפולות, באתר "דעת"
• דרכי השאלה, החשיבה והתשובה בגליונות נחמה ליבוביץ', מבוא ל"גליונות  נחמה", באתר "דעת"
• דב לנדאו, עוד דרך יעילה להילחם במכחישי השואה. אתר רידר.
• דב לנדאו, לתקנת נקודות תורפה אחדות בהוראה ובחינוך-הצעה. אתר רידר.
• דב לנדאו, יש משארית הפליטה שלהם דעה שונה על שישים שנות המדינה. אתר רידר.
• דב לנדאו, אוטואנטישמיות אצל א"ב יהושע. אתר רידר.
• דב לנדאו, הערות בקורת לשוניות ולוגיות להכרעת הדין בעניין אריה מכלוף דרעי.
• דב לנדאו, ז'דנוביזם מזרחי במדינת ישראל. מבוע, אתר דעת.
• דב לנדאו, מושג ה - א מ ת ויחסו אל הפשט ואל הדרש (חלק א', חלק ב') אתר אימגו.
• דב לנדאו,  היהודים בשואה - אמיתות ושקרים, אתר אימגו.
• דב לנדאו, הספרות והתקשורת ולבטיהן בין חילוניות לדתיות (חלק א', חלק ב', אתר אימגו.
• דב לנדאו,  סיפור פשוט, דמותו של שמעון הירש קלינגר ומקומה, אתר אימגו.
• דב לנדאו, תיקונים הולמים לעומת רפורמות מיותרות בחינוך ובהוראה (חלק א', חלק ב'), אתר אימגו.
• דב לנדאו,  האגודל הגדול והניסיון לעורר את השאול, בשדה חמד 2–3 אתר דעת.

קישורים חיצוניים

• הלל וייס, ההומניסט האחרון, מקור ראשון, מוסף שבת, כ"ד טבת תשע"ד.
• רבקה שאול בן צבי, תחשבו על זה, מקור ראשון, מוסף שבת, ט"ז אייר תשע"ד, 16.5.2014
• פרופ' דב לנדאו ז"ל, באתר המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן
• דב לנדאו (1930-2013), דף שער בספרייה הלאומית