דדן בתנ"ך

דדן (כיום חלק מאל-עולא, ערב הסעודית) היה נווה מדבר ועיר-מדינה בצפון מערב ערב. שם זה מוזכר מספר פעמים בתנ"ך. תושבי דדן נקראים דדנים.

אנשים בשם דדן

בתנ"ך, השם דדן מיוחס לשני גברים שונים, שניהם חלק מצמד "שבא ודדן":

• דדן בן רעמה (ספר בראשית, פרק י', פסוק ז'). צאצאיו ככל הנראה התיישבו בין בני כוש, בחוף הצפון-מערבי של המפרץ הפרסי הנוכחי.
• דדן בן יקשן, בן אברהם וקטורה פילגשו (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג' ודברי הימים א, פרק א', פסוק ל"ב). לדדן נולדו שלושה בנים: אשורים, לטושים ולאומים, וצאצאיו ככל הנראה התיישבו בגבולות סוריה, סביב שטח אדום.

אזכורים מקראיים

דדן מוזכר בספר יחזקאל (פרק כ"ז ו-ל"ח). פרק כ"ז הוא סדרה של שותפי המסחר של העיר צור (בלבנון של ימינו). שם מצוינת דדן כאומה או כממלכה שנמכרה תמורת שמיכות אוכף (יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק כ').

ממלכת נווה המדבר מוזכרת גם בחזון הנבואי של מלחמת גוג ומגוג (יחזקאל, פרק ל"ח; חזון יוחנן, פרק כ', פסוק ח'), ומתוארת כמדינה בעלת משמעות גדולה בנבואה סופנית זו של יחזקאל.

ישעיהו (פרק כ"א, פסוק י"ג) ויחזקאל (פרק כ"ז, פסוק ט"ו) מזכירים את הדדנים ומתארים אותם כעם של סוחרים.

ביחזקאל (פרק ל"ח, פסוק י"ג), דדן מצטרף לשבא ול"וסחרי תרשיש וכל כפיריה": כל האומות הללו מצטרפות יחד ללוות את צבאותיו המתקדמים של גוג: "הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול".

במחקר

ידוע כיום כאל-עולא בצפון ערב הסעודית, מקום הידוע בקרב היוונים והרומאים הקדומים כהיג'רה, הגרה או אגרה, נמצא במרחק של כ-400 קילומטרים צפונית למדינה, שכן מדינה שוכנת מצפון למכה. המיקום בו נהג לשבת שבט לחיאן שנכחד.

בהריסות העיר העתיקה יש כתובות המעידות כי לדדנים קדמו התנחלויות למיניהן.^{[דרוש מקור]} המְעִינַאִים, תושבי ממלכת מע'ין שהייתה ממוקמת בצפון תימן של ימינו, התבססו בנווה מדבר הזה גם כן, כנראה כדי להגן על דרך הבשמים.

ראו גם

• בני קטורה
• מדין

קישורים חיצוניים

• Dedan "The Incense Road: Dedan"
• "The (Re-) Discovery of Mada'in Salih, Ancient Hegra, Saudi Arabia"(הקישור אינו פעיל, ינואר 2018)
• "Al-'Ula (Saudi Arabia): A Report on a Historical and Archaeological Survey"