דיוויזיית הפאנצר אס אס התשיעית
 | |
| סמל הדיוויזיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי |
Hohenstaufen ('הוהנשטאופן') |
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 אס אס |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 31 בדצמבר 1942 – 5 במאי 1945 (שנתיים) |
| מלחמות | |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | 19,611[1] |
| פיקוד | |
| מפקדים | ראו בהמשך |
דיוויזיית פאנצר אס אס התשיעית הוהנשטאופן (גרמנית: Hohenstaufen) הייתה דיוויזיה משוריינת של הואפן אס אס, כחלק מצבא גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה הוקמה בתחילת 1943 על ידי מתגייסים מגרמניה (רובם בגיל 18 ולא על ידי מתנדבים לשירות באס אס בעלי אידאולוגיה נאצית מובהקת), עם שדרת פיקוד מנוסה שהגיעה מדיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה. כינוי הדיוויזיה; "הוהנשטאופן" ניתן לה על שם בית מלוכה גרמני מהמאה ה-12 וה-13, ככל הנראה ההתייחסות היא למלך פרידריך ברברוסה.
למרות שחיילים מהדיוויזיה הורשעו לפחות בשני פשעי מלחמה[2], כיחידה היא הייתה מעורבת פחות בביצוע פשעים, ייתכן עקב שהוקמה מאוחר יותר ומרבית פעולתה הייתה בחזית המערבית שם עמדה במגע קרבי צמוד עם האויב ופחות בפעולה כנגד אוכלוסייה אזרחית.
הקמת הדיוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-31 בדצמבר 1942 ניתנה הפקודה להקמת הדיוויזיה ובפברואר 1943 היא הוקמה יחד עם הדיוויזיה התאומה שלה דיוויזיית פאנצר אס אס העשירית (פרונסברג), ולמפקדה מונה וילהלם ביטריך. שתי הדיוויזיות הוקמו בצרפת הכבושה, שם הוצבו למספר חודשים (כמעט שנה) של אימונים ראשוניים. דיוויזיית הוהנשטאופן הוקמה כאמור בעיקר ממגויסים בני 18 מרחבי גרמניה, כאשר אלו תוגברו בקצינים מנוסים שהגיעו מדיוויזיית האס אס הראשונה (לייבשטנדרטה).
היסטוריית שרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החזית המזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיוויזיה נשלחה לחזית, יחד עם דיוויזיית האחות שלה 'פרונסברג', במרץ 1944. היא הצטרפה ללחימה באוקראינה בניסיון להציל את ארמיית הפאנצר הראשונה מכיתור, שתי הדיוויזיות נלחמו בתור קורפוס הפאנצר אס אס השני. לאחר כחודש של לחימה קשה ואחרי שהדיוויזיה ספגה אבדות קשות, היא ירדה מהחזית להתארגנות מחודשת ויחד עם הקורפוס השני פעלה בתור עתודה לקבוצת ארמיות צפון אוקראינה.
נורמנדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 ביוני 1944, מספר ימים לאחר שנחתו כוחות בעלות הברית בנורמנדי, נשלחה הדיוויזיה יחד עם הקורפוס לצרפת, אזור קאן. בדרך לחזית במערב, ספגה הדיוויזיה אבדות מהפצצות מטוסי בעלות הברית והגיעה לבסוף רק ב-26 ביוני. לאחר שהבריטים כבשו את קאן, תוכנית הפעולה המקורית של הדיוויזיה שכללה תקיפה לכיוון אזורי הנחיתה, הפכה לבלתי אפשרית, במקום הדיוויזיה הוצבה בפאתי העיר כדי לסייע לכוחות הגרמנים שם. לאורך הקרבות עם הבריטים באזור קאן, איבדה הדיוויזיה כ-1,200 חיילים והיא הוצאה שוב מהחזית ב-10 ביולי כדי לשמש עתודה.
כאשר פתחו הבריטים בהתקפה נוספת לכיבוש אזור העיר, הוכנסה הדיוויזיה שוב לחזית כשהיא מחליפה את 'פרונסברג' בהגנה על גבעה 112. לאחר הלחימה הקשה כנגד הבריטים, הוצאה הדיוויזה ב-15 ביולי, הרגימנטים הממוכנים שלה (פאנצרגרנדיר) התרוקנו עד כדי כך שכעת הם אוחדו לכדי רגימנט אחד. בהמשך במבצע גודווד ספגה הדיוויזיה שוב אבדות קשות, אך הצליחה להחזיק את הקו. בהמשך קרבות המערכה בנורמנדי, הצבא הגרמני עסק בנסיגה מזרחה והדיוויזיה ניהלה מספר קרבות בעורף הנסיגה. בתחילת ספטמבר הוצאה הדיוויזיה להתארגנות בארנהם, הולנד, כוח האדם שלה כלל כעת כ-7,000 חיילים (מתוך 15,900 בסוף יוני).
הולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הגעת הדיוויזיה לאזור ארנהם בהולנד, היא החלה במלאכת התחזוקה והתארגנות מחדש. מרבית הכלים המשוריינים הוכנו למשלוח לסדנאות שיקום וטיפול, מלבד גדוד הסיור של הדיוויזיה ששמר על הכלים המשוריינים שלו בהולנד. ב-17 בספטמבר 1944, התחילו בעלות הברית במבצע מרקט גארדן אשר כלל הצנחה של כוחות במספר מוקדים בהולנד ומאמץ קרקעי, בין מוקדים אלו נבחר גם אזור ארנהם, היכן שישבה הדיוויזיה.
כוחות מהדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה צנחו באוסטרביק מערבית לארנהם, והדיוויזיה החלה בהכנות לקראת בלימת ההתקפה. כלי השריון שהוכנו למסע לסדנאות הטיפול, הורדו מהקרונות והוכנו במהרה לקרב (בין היתר הוחזרו להם השרשראות אשר הוסרו לטובת ההעברה). תפקידה של הדיוויזיה בפיקוד ולטר הרצר, כחלק מהקורפוס השני (שכלל גם את פרונדסברג), היה להחזיק את העיר ארנהם ואת גשר ארנהם שהיה יעד אסטרטגי חשוב. הדיוויזיה עשתה את דרכה לכיוון העיר תוך קרבות כנגד הצנחנים הבריטים, גדוד הסיור נשלח בינתיים דרומית מעבר לגשר כדי לקבל תמונת מצב על ההתקפה לכיוון ניינמייגן. בינתיים הבריטים התמקמו בצד הצפוני של הגשר בעמדת הגנה, ב-18 בספטמבר חזר גדוד הסיור וחצי ממנו (עם כ-22 כלים משוריינים ורכבים) נשלח קדימה לכבוש מחדש את הגשר, התקפה שהייתה לכישלון מוחץ. חצי מהכלים הושמדו וכ-70 חיילים גרמנים נהרגו בלחימה, כולל מפקד הגדוד ויקטור אברהרד גריבנר. קרב זה אשר מוכר כיום בתור הקרב על ארנהם, מתואר בספר ובסרט משנת 1974 גשר רחוק מידי.
בהמשך הלחימה הצליחה הדיוויזיה להביס את הכוחות הבריטים ולשבור את כיסי ההתנגדות באזור. הקרב היה להצלחה מצד הגרמנים, במהלכו הם פיתחו הערכה מסוימת לתעוזה ורוח הלחימה של הצנחנים הבריטים בהם הם נלחמו. למיירב העדויות, מלבד מקרים בודדים, הצנחנים הבריטים שנפלו בשבי זכו לייחס טוב ומכבד.
הקרב על הבליטה, החזית המזרחית וכניעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקרבות בהולנד, נשלחה הדיוויזיה להתרעננות והתארגנות מחדש בפאדרבורן, מרכז גרמניה. ב-12 בדצמבר, לאחר מספר חודשי מנוחה, נשלחה הדיוויזיה לשמש עתודה כחלק מארמיית הפאנצר השישית במאמץ ההתקפי הגרמני שמוכר כיום כקרב על הבליטה. בשלבים הראשונים של הלחימה, רק יחידות הארטילריה והסיור של הדיוויזיה השתתפו בלחימה, אך ב-21 בדצמבר הוכנסה הדיוויזיה כולה ללחימה. כאשר מאמץ ההבקעה בצפון של הארמייה השישית נבלם, נשלחה הדיוויזיה לסייע במאמץ בדרום ההתקפה, באזור באסטון (אנ'). ב-7 בינואר, לאחר חוסר ההצלחה בהבקעת קו ההגנה של בעלות הברית, נסוגו היחידות הגרמניות בהוראת היטלר והדיוויזיה נסוגה אף היא והתרכזה באזור לונגצ'מפס.
במהלך חודש ינואר, לאחר כישלון הקרב על הבליטה, עסקה הדיוויזיה בלחימה תוך נסיגה לעבר הגבול הגרמני. בסוף החודש הוצאה הדיוויזיה מהחזית להתארגנות ובסוף חודש פברואר נשלחה הדיוויזיה לחזית המזרחית, להונגריה להילחם בשנית תחת ארמיית הפאנצר השישית בפיקודו של יוזף דיטריך. הדיוויזיה השתתפה במבצע נרחב של הצבא הגרמני בהונגריה; מבצע התעוררות אביב, מבצע שאפתני שנועד לשחרר את הכוחות המכותרים באזור בודפשט ולהגיע לשדות הנפט במזרח. המבצע החל ב-6 במרץ 1945, תנאי האדמה הבוצית והלחימה הסובייטית העיקשת הביאו לתבוסה גרמנית קשה בהשגת היעדים. התקפת הנגד הסובייטית איימה לכתר את הארמייה השישית שהייתה חוד החנית של ההתקפה, הדיוויזיה נלחמה בקרבות קשים כדי להחלץ מהכיתור ולבסוף ב-6 באפריל שרידי הדיוויזיה ניצלו מהכיתור.
ב-1 במאי נשלחו שרידי הדיוויזיה מערבה והיא קיבלה פקודה לעצור את הכוחות האמריקאים מבלי להשתמש הכוח (כדי לא לסכן את מאמצי שביתת הנשק). ב-5 במאי, נכנעה הדיוויזיה באופן רשמי לכוחות האמריקאים.
פשעי מלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיילי הדיוויזיה היו מעורבים באופן יחסי פחות בביצוע פשעי מלחמה כנגד אוכלוסייה יחסית או חיילי אויב בהשוואה ליחידות וואפן אס אס אחרות. אולי בגלל שמרביתם לא התגייסו ל אס אס על רקע אידאולוגי אלא כמגויסי חובה, אולי בגלל שעיקר שירותם היה בחזית המערבית והיו פחות חשופים לפרקטיקות הרצח שפיתח הוואפן אס אס ויחידות האס אס האחרות בחזית המזרחית ואולי גם שבעיקר שירותם היו עסוקים במגע קרבי עם חיילי בעלות הברית ולא בפעילות כנגד אוכלוסייה אזרחית[3].
Heinz Hagendorf מש"ק רפואה מהדיוויזיה הורשע בשימוש ברכב צלב אדום לביצוע ירי כלפי חיילי ארצות הברית[4]
Lienhart, Markus חיל מהדיווזיה הורשע ברציחתם של לפחות שלושה אנשי צוות אוויר שבויים של בעלות הברית לאחר התקפה אווירית באוסטריה[5]
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- וילהלם ביטריך (15 בפברואר 1943 - 29 ביוני 1944)
- תומאס מילר (29 ביוני 1944 - 10 ביולי 1944)
- סילבסטר שטאדלר (10 ביולי 1944 - 31 ביולי 1944)
- פרידריך-וילהלם בוק (10 ביולי 1944 - 29 באוגוסט 1944)
- ולטר הרצר (29 באוגוסט 1944 - 10 באוקטובר 1944)
- סילבסטר שטאדלר (10 באוקטובר 1944 - 8 במאי 1945)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Williamson, Gordon, The Waffen-SS (2): 6. to 10. Divisions, Oxford: Osprey Publishing, 2004.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור ההיסטוריה של הדיוויזיה . (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כוח אדם מקסימלי, 1943. בתחילת 1945 עם מעבר הדיוויזיה לחזית המזרחית, היא הכילה כ-17,000 חיילים.
- ^ SS-Panzer-Grenadier-Division Hohenstaufen, https://www.axishistory.com/
- ^ By Lieutenant Colonel James T. McGhee*, In the Shadow of Elites: 9. SS-Panzer-Division ‘Hohenstaufen’, 9.SS Hohenstaufen Living history Re-enactment Group (UK)
- ^ [https://www.legal-tools.org/doc/40d13c/pdf/ TRIAL OF HEINZ HAGENDORF UNITED STATES INTERMEDIATE MILITARY GOVERNMENT COURT AT DACHAU, GERMANY, 8TH-9TH AUGUST, 1946]
- ^ [Lienhart, Markus 'Dachau Trials' Trials by U.S. Army Courts in Europe 1945 - 1948 File Number: US198 Review Date: 461104 Case Number: 12-2256 & 5-66 (US vs. Markus Lienhart et al) Crime Category: War Crimes]
