לדלג לתוכן

דריימונד גרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דריימונד גרין
Draymond Green
גרין בשנת 2022
גרין בשנת 2022
לידה 4 במרץ 1990 (בן 34)
סגינאו שבמישיגן
עמדה פאוור פורוורד
גובה 1.98 מטרים
מספר 23
מכללה אוניברסיטת המדינה של מישיגן
דראפט בחירה מספר 35, 2012
גולדן סטייט ווריורס
קבוצות כשחקן
2012– גולדן סטייט ווריורס
הישגים כשחקן
דריימונד גרין בפגישה עם נשיא מדינת ישראל לשעבר ראובן ריבלין, יולי 2018

דריימונד ג'מאל גרין האב (באנגלית: .Draymond Jamal Green Sr; נולד ב-4 במרץ 1990) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הפאוור פורוורד בקבוצת גולדן סטייט ווריורס מליגת ה-NBA.

העפיל עם הווריורס לגמר ה-NBA במשך 5 עונות ברציפות (2015–2019), וזכה עמה ב-4 אליפויות בעונות 2015, 2017, 2018 ו-2022.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרין נולד וגדל בסגינאו שבמישיגן ובנערותו שיחק בקבוצת הכדורסל של בית הספר התיכון המקומי. בעונת הג'וניור רשם ממוצעים של 25 נקודות, 13 ריבאונדים, שלושה אסיסטים ושלוש חטיפות כדור למשחק והוביל את קבוצת בית הספר לאליפות מדינת מישיגן.[1]

בעונת הסיניור הוביל גרין את קבוצתו עם ממוצעים של 20 נקודות ו-13 ריבאונדים למשחק, למאזן של 17 ניצחונות מול הפסד יחיד ולאליפות מישיגן בפעם השנייה ברציפות, כולל הופעה של 21 נקודות ו-19 ריבאונדים במשחק הגמר.[1]

קריירת מכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום לימודיו בתיכון, לא היה גרין מדורג בין בכירי השחקנים בני גילו לקראת הרישום למכללות. הוא בחר לשחק תחת טובי סמית באוניברסיטת קנטקי, אולם לאחר התפטרותו של סמית נמלך בדעתו והלך ללמוד באוניברסיטת המדינה של מישיגן.[2] גרין החל באוניברסיטה במגמת תקשורת, ושיחק במדי קבוצת הכדורסל המשחקת בחטיבת "ביג 12" של ליגת המכללות.

בעונתו הראשונה, עונת 2008/2009, הופיע ב-37 משחקים במדי הקבוצה כשחקן ספסל וממוצעיו היו 3.3 נקודות ו-3.3 ריבאונדים בממוצע למשחק. במהלך טורניר אליפות המכללות בכדורסל בשנת 2009 שבו הגיעה מישיגן למשחק הגמר שיפר את ממוצעיו ל-8.5 נקודות ו-5.3 ריבאונדים למשחק, ואחוז הקליעה שלו מהשדה, 67.9, היה הגבוה בקבוצתו.

בעונתו השנייה הופיע ב-37 משחקים, מתוכם בשלושה פתח, וממוצעיו השתפרו אף יותר, ל-9.9 נקודות, 7.7 ריבאונדים, 3.0 אסיסטים ו-1.2 חטיפות למשחק. הוא נבחר לשחקן השישי של העונה בליגת ביג טן פה אחד על ידי הבוחרים, ולחמישיית העונה השלישית של הביג טן. באוניברסיטת המדינה של מישיגן זכה בפרס השחקן המשתפר של העונה, בפרס יו"ר מועצת המנהלים ובפרס "Glue and Guts" על שם אנטוניו סמית'. באותה עונה רשם שבעה דאבל-דאבלים, כולל דאבל-דאבל של 17 נקודות ו-16 ריבאונדים מול אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין.

בעונת 2010/2011, עונת ה"ג'וניור" שלו, רשם 12.6 נקודות ו-8.6 ריבאונדים. בפברואר 2011 הצטרף גרין למג'יק ג'ונסון ולצ'ארלי בל כשחקנים היחידים שרשמו טריפל-דאבל במדי אוניברסיטת המדינה של מישיגן.[3] בטורניר אליפות המכללות של אותה שנה השיג את הטריפל-דאבל השני שלו באותה עונה, והשביעי בסך הכל בתולדות הטורניר, בהפסד לאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.[4] בסיומה של העונה נבחר בשנה השנייה ברציפות לחמישיית העונה השלישית של הביג טן.

בעונת הסניור שלו בקבוצה היה הקפטן של מישיגן והוביל את הקבוצה לאליפות העונה הסדירה בביג טן ולאליפות טורניר הביג טן. גרין נבחר במהלך העונה ארבע פעמים לשחקן הביג טן של השבוע; אף שחקן מישיגן אחר במהלך ההיסטוריה לא זכה בפרס יותר משלוש פעמים בעונה. בסיומה של העונה נבחר לשחקן העונה בביג טן על ידי מאמנים ואנשי תקשורת, ולחמישייה הראשונה של הביג טן.[5] ב-10 במרץ 2012 עקף את ג'וני גרין בדרך למקום השני ברשימת קוטפי הריבאונדים המובילים של אוניברסיטת המדינה של מישיגן בכל הזמנים.[6]

ב-16 במרץ השיג את הטריפל-דאבל השלישי הקריירת המכללות שלו במשחק נגד אוניברסיטת לונג איילנד במהלך טורניר אליפות המכללות, והיה לשחקן השלישי בלבד, לצד אוסקר רוברטסון ומג'יק ג'ונסון, שרשם לפחות שני טריפל-דאבלים בטורניר אליפות המכללות בכדורסל.[7] ב-22 במרץ 2012, בהפסד קבוצתו לאוניברסיטת לואיוויל, קטף גרין 16 ריבאונדים, ובכך עקף את גרג קלסר (אנ') כקוטף הריבאונדים המוביל בתולדות אוניברסיטת המדינה של מישיגן, עם 1,096 ריבאונדים. הוא סיים את קריירת המכללות כאחד משלושה שחקנים בתולדות מישיגן סטייט שסיימו את הקריירה עם מעל 1,000 נקודות ומעל 1,000 ריבאונדים במדיה.

קריירת ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ארבע שנים בליגת המכללות, עמד גרין לבחירה בדראפט ה-NBA ונבחר בבחירה ה-35 על ידי גולדן סטייט ווריורס. את עונת הרוקי שלו פתח גרין בשולי הרוטציה של הקבוצה, אחרי האריסון בארנס, ריצ'רד ג'פרסון וברנדון ראש. הוא קיבל הזדמנות לחזק את מעמדו בקבוצה בעקבות פציעות של ראש וג'פרסון, וקנה את מעמדו בקבוצה בזכות יכולותיו ההגנתיות.[8] בצידו ההתקפי של המגרש תרם גרין 2.9 נקודות בלבד, באחוזי קליעה נמוכים של 32.7% בלבד מהשדה.

לקראות עונתו השנייה בליגה, עונת 2013/2014, השיל גרין ממשקלו והתאמן על יכולת הקליעה שלו.[9] הוא החל לקבל קרדיט רב יותר ממאמנו, מארק ג'קסון, ושותף בכל 82 משחקיה של גולדן סטייט ב-21.9 דקות בממוצע, בהם תרם 6.2 נקודות ב-40.7% ו-5.0 ריבאונדים. במשחקי הפלייאוף פגשה גולדן סטייט את לוס אנג'לס קליפרס בסיבוב הראשון. הקליפרס ניצחו בסדרה בשבעה משחקים, וגרין, שתרם 11.9 נקודות ו-8.3 ריבאונדים למשחק, היה לאחד המצטיינים בקבוצתו.[10]

לקראת עונת 2014/2015 פיטרו הווריורס את מארק ג'קסון, ומינו למאמן את שחקן העבר סטיב קר, שהעביר את גרין לחמישייה, על חשבונו של אנדרה איגודלה. שינוי זה התברר כמשמעותי מאוד, כשהגולדן סטייט רצו ל-67 ניצחונות בעונה – שיא מועדון עד אז – כשגרין מעמיד ממוצעים של 31.5 דק' למשחק (שיא קריירה עד אז) וקולע 11.3 נק' (שיא קריירה עד אותה עונה), כמו כן נבחר לחמישיית ההגנה הראשונה של העונה. גם בפלייאוף המשיך גרין ביכולתו המצוינת כשהיה שחקן משמעותי בניצחון 2–4 על קליבלנד קאבלירס בגמר. גרין רשם טריפל-דאבל בגמר והפך לשחקן השישי בלבד שעושה זאת (אחרי מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, ג'יימס וורת'י, טים דאנקן ולברון ג'יימס).

בעונת 2015/2016 יכולתו אף השתפרה, והוא עזר לגולדן סטייט לקבוע את השיא לפתיחה הטובה בהיסטוריה, 24-0. בנוסף לכך, השיג שלושה-עשר טריפל-דאבל, ואף נבחר למשחק האולסטאר, לראשונה בקריירה.[11] בעונה זו היה לשחקן הראשון בתולדות ה-NBA שהשיג 1,000 נקודות, 500 ריבאונדים, 500 אסיסטים, 100 חטיפות ו-100 חסימות בעונה אחת.[12] בעונה זו הוביל את קבוצתו למאזן הטוב ביותר בעונה אחת, 73-9, ובכך שברו את שיאם של שיקגו בולס מעונת 1995/1996. בעונה זו גם קבע שיא בממוצעי קריירה בכמעט כל אספקט: דקות (34.7), אחוזים מהשדה (49.0), מהשלוש (38.8) ומהקו (69.6), בריבאונדים (9.5), וגם באסיסטים (7.4), חסימות (1.4) ונקודות (14.0).

בפלייאוף של אותה עונה הציג גרין ממוצעים של 15 נקודות, 9.7 ריבאונדים, 5.9 אסיסטים, 1.9 חסימות ו-1.6 חטיפות למשחק, על פני 37.7 דקות. לעומת היכולת הטובה שהציג, ביצע גרין בפלייאוף ארבע "עבירות בוטות" (Flagrant foul), דבר שגרם להרחקתו מהמשחק החמישי בסדרת גמר ה-NBA נגד קליבלנד קאבלירס, לאחר שפגע במפשעתו של שחקן קליבלנד לברון ג'יימס במשחק הרביעי בסדרה, לאחר עימות פיזי איתו.[13] במהלך גמר המערב נגד אוקלהומה סיטי ת'אנדר בעט גרין במפשעתו של סטיבן אדמס הניו זילנדי, דבר שגרר קריאות להרחקתו כבר אז,[14] אך בסופו של דבר הוא הורחק מאוחר יותר, לאחר התקרית עם ג'יימס.

ב-10 ביולי 2016 נעצר לאחר שתקף את ג'רמיין אדמונדסון, שחקן פוטבול באוניברסיטת המדינה של מישיגן, מחוץ לבר באיסט לאנסינג שבמישיגן.[15][16]

ב-11 בפברואר 2017, בניצחון קבוצתו גולדן סטייט על ממפיס, רשם גרין טריפל-דאבל ראשון ויחיד מסוגו בתולדות ה-NBA, מבלי להגיע לספרות כפולות בנקודות קליעה, עם 12 ריבאונדים, 10 אסיסטים ו-10 חטיפות; ו-4 נקודות בלבד.[17] בסיום העונה זכה עם גולדן סטייט באליפות ונבחר לתואר שחקן ההגנה של העונה ב-NBA.

בעונת 2017/2018 זכה עם הווריורס באליפות נוספת, השלישית של הקבוצה ב-4 עונות.

בעונה 2022/2021 זכה עם הווריורס באליפות ה-4 שלו במדי הקבוצה.

בטרום עונת 2022/2023 הכה את חברו לקבוצה ג'ורדן פול במהלך אימון הקבוצה. כמה ימים לאחר האירוע גרין התנצל על כך והודיע שישעה את עצמו מהקבוצה למשך כמה ימים.

סטטיסטיקות הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגת ה-NCAA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהשלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2008/2009 מישיגן סטייט 37 0 11.3 556. 000. 615. 3.3 0.8 0.6 0.2 3.3
2009/2010 מישיגן סטייט 37 3 25.5 525. 125. 672. 7.7 3.0 1.2 0.9 9.9
2010/2011 מישיגן סטייט 34 28 30.1 426. 366. 683. 8.6 4.1 1.8 1.1 12.6
2011/2012 מישיגן סטייט 37 36 33.2 449. 388. 723. 10.6 3.8 1.5 0.9 16.2
קריירה
 145 67 29.6 467. 361. 687. 7.6 2.9 1.2 0.8 10.5

בעונה הסדירה של ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2012/2013 גולדן סטייט 79 1 13.4 0.327 0.209 0.818 3.3 0.7 0.5 0.3 2.9
2013/2014 גולדן סטייט 82 12 21.9 0.407 0.333 0.667 5.0 1.9 1.2 0.9 6.2
2014/2015 גולדן סטייט 79 79 31.5 0.443 0.337 0.660 8.2 3.7 1.6 1.3 11.7
2015/2016 גולדן סטייט 81 81 34.7 0.490 0.388 0.696 9.5 7.4 1.5 1.4 14.0
2016/2017 גולדן סטייט 76 76 32.5 0.418 0.308 0.709 7.9 7.0 2.0 1.4 10.2
2017/2018 גולדן סטייט 70 70 32.7 0.454 0.301 0.775 7.6 7.3 1.4 1.3 11.0
2018/2019 גולדן סטייט 66 66 31.3 0.445 0.285 0.692 7.3 6.9 1.4 1.1 7.4
2019/2020 גולדן סטייט 43 43 28.4 0.389 0.279 0.759 6.2 6.2 1.4 0.8 8.0
2020/2021 גולדן סטייט 63 63 31.5 0.447 0.270 0.795 7.1 8.9 1.7 0.8 7.0
2021/2022 גולדן סטייט 46 44 28.9 0.525 0.296 0.659 7.3 7.0 1.3 1.1 7.5
2022/2023 גולדן סטייט 73 73 31.5 0.527 0.305 0.713 7.2 6.8 1.0 0.8 8.5
קריירה 758 608 28.8 0.449 0.314 0.712 7.0 5.6 1.4 1.0 8.7

בפלייאוף ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2012/2013 גולדן סטייט 12 1 18.6 0.429 0.391 0.765 4.3 1.6 0.5 0.8 5.8
2013/2014 גולדן סטייט 7 4 32.6 0.467 0.276 0.792 8.3 2.9 1.7 1.7 11.9
2014/2015 גולדן סטייט 21 21 37.3 0.417 0.264 0.736 10.1 5.2 1.8 1.2 13.7
2015/2016 גולדן סטייט 23 23 38.2 0.431 0.365 0.738 9.9 6.0 1.6 1.8 15.4
2016/2017 גולדן סטייט 17 17 34.9 0.447 0.410 0.687 9.1 6.5 1.8 1.6 13.1
2017/2018 גולדן סטייט 21 21 39.0 0.432 0.266 0.796 10.6 8.1 2.0 1.5 10.8
2018/2019 גולדן סטייט 22 22 38.7 0.498 0.228 0.718 10.1 8.5 1.5 1.5 13.3
2021/2022 גולדן סטייט 22 22 32.0 0.479 0.205 0.638 7.2 6.3 1.1 1.0 8.0
2022/2023 גולדן סטייט 12 9 30.6 0.462 0.250 0.727 6.9 6.8 1.5 1.0 9.4
קריירה 157 140 34.7 0.449 0.304 0.727 8.9 6.2 1.5 1.4 11.6

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דריימונד גרין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 ביוגרפיה באתר אוניברסיטת המדינה של מישיגן
  2. ^ אורן לוי‏, שר הצבא: עונת החלומות של דריימונד גרין בגולדן סטייט ווריורס, באתר וואלה, 18 במרץ 2015
  3. ^ Vannini, Chris (13 בפברואר 2011). "Green's triple-double sparks Spartan win, 75–57". StateNews.com. ארכיון מ-2013-01-02. נבדק ב-2017-06-27. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Draymond Green earns 7th triple-double". ESPN.com. 18 במרץ 2011. נבדק ב-15 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Big Ten Announces 2012 Men's Basketball Postseason Honors". BigTen.org. 5 במרץ 2012. אורכב מ-המקור ב-2012-09-19. נבדק ב-15 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Draymond Green carries No. 8 Spartans into first Big Ten finale since 2000". ESPN.com. 10 במרץ 2012. נבדק ב-15 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Green Posts Rare NCAA Tournament Triple-Double". msuspartans.com. 17 במרץ 2012. אורכב מ-המקור ב-2014-12-15. נבדק ב-15 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Warriors' Green makes big contribution
  9. ^ For Warriors, Green's work paying off
  10. ^ שגיא רפאל‏, גולדן סטייט ווריורס: יאללה, מלחמה, באתר וואלה, 2 באוקטובר 2014
  11. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, פורסמו המחליפים לאולסטאר: לאב בחוץ, תומפסון, גרין וקאזינס בפנים, באתר וואלה, 29 בינואר 2016
  12. ^ first in NBA history to achieve statistical milestone, אתר csnbayarea.com, ‏30 במרץ 2016
  13. ^ צרות לגולדן סטייט: דריימונד גרין הושעה ממשחק 5 של הגמר, באתר וואלה, 12 ביוני 2016
  14. ^ דריימונד גרין לא יושעה על הבעיטה למפשעה. ואן גנדי: "אני בשוק מההחלטה", באתר וואלה, 24 במאי 2016
  15. ^ התגלתה זהותו של הנתקף על ידי דריימונד גרין, באתר ONE‏, 13 ביולי 2016
  16. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, ג'ארד סלינג'ר סיכם בטורונטו, "דריימונד גרין נעצר באשמת תקיפה", באתר וואלה, 11 ביולי 2016
  17. ^ ספורט הארץ, טריפל-דאבל נדיר לגרין בניצחון גולדן סטייט, באתר הארץ, 11 בפברואר 2017


שחקן ההגנה של העונה ב-NBA
1983: מונקריף • 1984: מונקריף • 1985: איטון • 1986: רוברטסון • 1987: קופר • 1988: ג'ורדן • 1989: איטון • 1990: רודמן • 1991: רודמן • 1992: רובינסון • 1993: אולאג'ואן • 1994: אולאג'ואן • 1995: מוטומבו • 1996: פייטון • 1997: מוטומבו • 1998: מוטומבו • 1999: מורנינג • 2000: מורנינג • 2001: מוטומבו • 2002: וולאס • 2003: וולאס • 2004: ארטסט • 2005: וולאס • 2006: וולאס • 2007: קמבי • 2008: גארנט • 2009: הווארד • 2010: הווארד • 2011: הווארד • 2012: צ'נדלר • 2013: גאסול • 2014: נואה • 2015: לנארד • 2016: לנארד • 2017: גרין • 2018: גובר • 2019: גובר • 2020: אדטוקומבו • 2021: גובר • 2022: סמארט • 2023: ג'קסון • 2024: גובר
נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - ריו דה ז'ניירו (2016)

1  • 2  • 3  • 4 באטלר • 5 דוראנט • 6 ג'ורדן • 7 לאורי • 8 בארנס • 9 דרוזן • 10 אירווינג • 11 תומפסון • 12 קאזינס • 13 ג'ורג' • 14 גרין • 15 אנתוני • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - טוקיו (2020)

1  • 2  • 3  • 4 ג'ונסון • 5 לאבין • 6 לילארד • 7 דוראנט • 8 מידלטון • 9 גרנט • 10 טייטום • 11 מק'גי • 12 הולידיי • 13 אדבאיו • 14 גרין • 15 בוקר • מאמן: פופוביץ'

ארצות הבריתארצות הברית
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דריימונד_גרין&oldid=38518910"