מטא וורלד פיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטא וורלד פיס (Metta World Peace)
Ron Artest 2011.jpg
תאריך לידה 1 בנובמבר 1979 (בן 35)
כדורסלן
עמדה סמול פורוורד
מספר 37
דראפט בחירה מספר 10, 1999
שיקגו בולס
קבוצות כשחקן

1999 - 2002
2002 - 2006
2006 - 2008
2008 - 2009
2009 - 2013
2013 - 2014
2014
2015 -

הישגים כשחקן

שחקן ההגנה של העונה (2004)
חמישיית הרוקיז השנייה של העונה (1999)
הופעה אחת במשחק האולסטאר (2004)
אלוף ה-NBA ב-2010
חמישיית העונה השלישית (2004)
פעמיים חמישיית ההגנה של העונה (2004,2006)
פעמיים חמישיית ההגנה השנייה של העונה (2003, 2009)

מטא וורלד פיס, נולד בשם רון ויליאם ארטסט ג'וניור, (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הסמול פורוורד בקבוצת פלקנסטרו קאנטו מהליגה האיטלקית.

וורלד פיס שיחק 15 עונות בליגת ה-NBA ונחשב בשיאו לאחד מטובי שחקני ההגנה בליגה ואף זכה בתואר שחקן ההגנה של העונה בשנת 2004. עם זאת, הוא נחשב לשחקן בעייתי והושעה על ידי הנהלת ה-NBA עד לסוף עונת 2004/2005 עקב תקיפת אוהד.

בשנת 2011 שינה ארטסט את שמו למטא וורלד פיס (Metta World Peace).

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורלד פיס נבחר במקום ה-16 בדראפט ה-NBA1999 על ידי שיקגו בולס. בעונת הרוקי שלו, 1999/2000, הוא נכלל בחמישיית הרוקיז של השנה. הוא שיחק שנתיים וחצי במדי שיקגו, במהלכן קבע ממוצעים של 12.5 נקודות, 4.2 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים ו-2 חטיפות בממוצע למשחק.

ב-2002 הועבר וורלד פיס לקבוצת אינדיאנה פייסרס, בטרייד שבמסגרתו הועברו רון מרסר, בראד מילר וקווין אולי בתמורה לג'יילן רוז, טרוויס בסט ונורמן ריצ'רדסון. בעונת 2003/2004 הוא קבע ממוצעים של 18.3 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים למשחק. במהלך העונה הוא נכלל בנבחרת המזרח למשחק האולסטאר של ה-NBA, ובסיומה זכה בתואר שחקן ההגנה של העונה ב-NBA.

ב-19 בנובמבר 2004, 45 שניות לפני סיום המשחק בין אינדיאנה פייסרס לדטרויט פיסטונס ב'פאלאס' שבאובורן הילס כשהתוצאה היא 82-97 לפייסרס, וורלד פיס ביצע עבירה קשה על בן וולאס, שבתגובה הכה את וורלד פיס בפניו והדף אותו על שולחן המזכירות. לאחר מכן השליך אוהד דטרויט כוס עם קרח מהיציע על וורלד פיס, בתגובה עלה וורלד פיס ליציע ותקף את האוהד, מה שגרם לאוהדים ולשחקנים נוספים להצטרף לקטטה. בעקבות האירוע, וורלד פיס הושעה על ידי הנהלת ה-NBA עד סיום העונה (73 משחקים - ההשעייה הארוכה ביותר בתולדות הליגה שלא קשורה בסמים). וורלד פיס הפסיד מההשעיה כ-7 מיליון דולר שהיה אמור לקבל על פי חוזהו בפייסרס.

בתחילת עונת 2005/2006 ביקש וורלד פיס מהנהלת אינדיאנה להעביר אותו בטרייד, והוצב ברשימת השחקנים הלא פעילים של הפייסרס. דרישתו גרמה לקרע חברתי בינו לבין שאר שחקני הקבוצה, ואף נשיא הקבוצה לארי בירד התאכזב מרצון השחקן. ב-25 בינואר 2006 וורלד פיס עבר לסקרמנטו קינגס תמורת פרדרג סטויאקוביץ'.

אף על פי שוורלד פיס עבר מאינדיאנה באמצע העונה ותדמיתו הבעייתית, הוא השתלב בסקרמנטו במהירות והפך לשחקן משמעותי בחלק ההגנתי, והתחבר למאמנו ריק אדלמן. וורלד פיס הוביל את סקרמנטו ל-14 ניצחונות רצופים, וסיים איתה במקום השמיני במערב והעפיל לפלייאוף.

הוא הושעה מהמשחק השני בסיבוב הראשון בפלייאוף כנגד סן אנטוניו ספרס, לאחר שנתן מרפק לפניו של מאנו ג'ינובילי. סקרמנטו הפסידה 2-4 בסדרה והודחה מהפלייאוף. לאחר תום העונה הוא ניסה לגרום להשארת בונזי ולס בקבוצה, ללא הצלחה.

ב-14 באוגוסט 2008, הועבר וורלד פיס בטרייד לקבוצת יוסטון רוקטס. הוא הצטרף לשני שחקנים מובילים נוספים של יוסטון, יאו מינג וטרייסי מקגריידי. בתגובה למעבר אמר יאו מינג כי הוא מקווה שוורלד פיס לא יריב יותר ולא ירדוף אחרי אוהדים ביציע. כבר בפתיחת הליגה נשרקה לחובתו העבירה הטכנית הראשונה שלו, לאחר תקרית עם שחקני דאלאס מאבריקס.

ב-22 באפריל 2012, במשחק נגד קבוצת אוקלהומה סיטי ת'אנדר, וורלד פיס שלח מכת מרפק לראשו של ג'יימס הארדן, תוך כדי שהוא חוגג הטבעה. בעקבות המכה, וורלד פיס הורחק באופן מיידי מהמשחק, ואילו הארדן לעומתו נשאר על הפרקט במשך מספר דקות, עד אשר עזב את המשחק לצורכי הערכה רפואית. מאוחר יותר נמצא כי הארדן ספג זעזוע מוח מהמכה. ב-24 באפריל 2012, חרף התנצלותו של וורלד פיס בפני מעריצי אוקלהומה, הוחלט להרחיקו מ-7 משחקים, מה שיסב לו הפסד המוערך ב-348,000 דולר.

המחלוקת סביב וורלד פיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף כשרונו ככדורסלן, וורלד פיס עורר מחלוקות רבות סביב התנהגותו הבעייתית. בעונתו הראשונה ב-NBA הוא היה מושא לביקורת, עקב הגשת מועמדות להתקבל כעובד ברשת סירקט סיטי (Circuit City Stores) על מנת לזכות בהנחת העובד של אותה חברה.

וורלד פיס הושעה ל-3 משחקים בשנת 2003, עקב הריסת מצלמת טלוויזיה במדיסון סקוור גארדן, ול-4 משחקים נוספים לאחר שהתעמת עם מאמן מיאמי היט פט ריילי. כמו כן, הוא הושעה מספר פעמים עקב עבירות בלתי ספורטיביות.

באחד מאימוני אינדיאנה פייסרס, וורלד פיס הגיע לבוש בחלוק רחצה. הוא הושעה ל-2 משחקים בתחילת עונת 2004/05 על ידי המאמן ריק קרלייל לאחר שביקש שחרור מהקבוצה למשך חודש על מנת שיוכל לעבוד על אלבום הראפ שלו.

במשחק בין אינדיאנה פייסרס לבוסטון סלטיקס וורלד פיס שמר על פול פירס וכדי למנוע מהכדור להגיע לפירס וורלד פיס ניסה להוריד את מכנסיו של יריבו על ידי משיכתם. וורלד פיס התנצל אחר כך בפני פירס על מעשהו בטלוויזיה.

ב-5 במרץ 2007 וורלד פיס נעצר על ידי המשטרה לאחר שתקף אישה בביתו ופצע אותה. הוא הושעה מיידית מסגל סקרמנטו קינגס. ב-10 במרץ הקינגס הודיעו על חזרתו של וורלד פיס לקבוצה, במקביל להמשך החקירה. ב-3 במאי וורלד פיס נשפט ל-20 יום בכלא ולעבודות שירות. וורלד פיס ישב עשרה ימים בכלא ועבד עשרה ימים נוספים בעבודות שירות.

ב-14 ביולי 2007 הודיעה הנהלת ה-NBA על השעיית וורלד פיס משבעה משחקים, עקב בעיותיו עם החוק.

בעונת 2011/2012 וורלד פיס הושעה ל-7 משחקים ימים ספורים לפני הפלייאוף בגלל שנתן מרפק לראשו של ג'יימס הארדן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שחקן ההגנה של העונה ב-NBA

1983: מונקריף | 1984: מונקריף | 1985: איטון | 1986: רוברטסון | 1987: קופר | 1988: ג'ורדן | 1989: איטון | 1990: רודמן | 1991: רודמן | 1992: רובינסון | 1993: אולאג'ואן | 1994: אולאג'ואן | 1995: מוטומבו | 1996: פייטון | 1997: מוטומבו | 1998: מוטומבו | 1999: מורנינג | 2000: מורנינג | 2001: מוטומבו | 2002: וולאס | 2003: וולאס | 2004: ארטסט | 2005: וולאס | 2006: וולאס | 2007: קמבי | 2008: גארנט | 2009: האוורד | 2010: האוורד | 2011: האוורד | 2012: צ'נדלר | 2013: גאסול | 2014: נואה | 2015: לאונרד

גביע האזרחות של ג. וולטר קנדי

1975: אנסלד • 1976: ואטס • 1977: בינג • 1978: לניר • 1979: מרפי • 1980: קאר • 1981: גלן • 1982: בנסון • 1983: אירווינג • 1984: ליידן • 1985: אייסל • 1986: קופר/ספארו • 1987: תומאס • 1988: אינגליש • 1989: ביילי • 1990: ריברס • 1991: ג'ונסון • 1992: ג'ונסון • 1993: פורטר • 1994: דיומרס • 1995: אוטול • 1996: דדלי • 1997: בראון • 1998: סמית' • 1999: גרנט • 2000: דיבאץ • 2001: מוטומבו • 2002: מורנינג • 2003: רובינסון • 2004: מילר • 2005: סנואו • 2006: גארנט • 2007: נאש • 2008: בילאפס • 2009: מוטומבו • 2010: דלמברט • 2011: ארטסט • 2012: גאסול • 2013: פאריד • 2014: דנג • 2015: נואה