הוגו איבארה
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
1 באפריל 1974 (בן 50) אל קולורדו שבארגנטינה | |||
| שם מלא | הוגו בנחמין איבארה | |||
| גובה | 1.71 מטר | |||
| עמדה | מגן ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
הוגו בנחמין איבארה (בספרדית: Hugo Benjamín Ibarra; נולד ב-1 באפריל 1974) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת המגן ימני, וכיום מאמן כדורגל.
איבארה מזוהה יותר מכל עם קבוצת בוקה ג'וניורס, במדיה שיחק בשלוש קדנציות שונות, במהלכן זכה עימה ב-15 תארים.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]איבארה החל את קריירת המשחק המקצוענית בשנת 1993, בקבוצת אתלטיקו קולון ששיחקה אז בליגת המשנה הארגנטינאית. בסיום עונת 1994/1995 עלתה קולון בחזרה לליגה הבכירה. איבארה שיחק עם קולון שלוש שנים כמגן ימני הפותח בליגה הבכירה, עד שבקיץ 1998 נרכש על ידי קבוצת הפאר הארגנטינאית, בוקה ג'וניורס.
תחילת הדרך של איבארה בבוקה הייתה מוצלחת הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. איבארה תפס את מקומו בהרכב הפותח, וזכה עם קבוצתו החדשה בשתי האליפויות של עונת 1998/1999 (אפרטורה 1998 וקלאוסורה 1999). לאחר הזכייה בטורנירים המקומיים, השלימה בוקה בשנת 2000 זכייה בשני טורנירים בינלאומיים. היא זכתה בגביע ליברטדורס ראשון מזה 22 שנים, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול מול פלמיירס הברזילאית בדו-קרב פנדלים. איבארה פתח בהרכב בוקה שני המפגשים. בעקבות הזכייה השתתפה בוקה, עם איבארה בהרכב הפותח, במשחק הגביע הביניבשתי מול אלופת אירופה ריאל מדריד, וגברה עליה בתוצאה 2-1. בשנת 2001 זכתה בוקה בפעם השנייה ברציפות והרביעית בתולדותיה, לאחר ניצחון בדו-קרב פנדלים על קרוס אסול המקסיקנית. איבארה פתח בהרכב השני משחקי הגמר.
לקראת עונת 2001/2002, ולאחר שזכה עם בוקה בחמישה תארים בשלוש שנים, החל איבארה את הקריירה האירופית שלו, כשחתם בפורטו מליגת העל הפורטוגלית תמורת סכום המוערך בכ-7.8 מיליון אירו. הוא פתח בהרכב במשחקה הרשמי הראשון של פורטו באותה עונה, משחק הסופר קאפ הפורטוגלי מול בואבישטה. איבארה סייע לחוליית ההגנה של פורטו לשמור על רשת נקייה, והיא גברה על יריבתה בתוצאה 1-0 בדרך לזכייה בתואר. בהמשך העונה רשם איבארה 20 הופעות ליגה במדי פורטו.
בעונת 2002/2003 הושאל איבארה בחזרה לבוקה ג'וניורס, בין היתר כי לא החזיק בדרכון אירופי ותפס מקום של שחקן זר. עונת ההשאלה של איבארה בבוקה הייתה מוצלחת, לאחר שהשלים עימה זכייה שלישית בקריירה בגביע ליברטדורס, לאחר ניצחון כפול על סנטוס בגמר. איבארה פתח בהרכב בשני המפגשים. בעונת 2003/2004 חזר איבארה לאירופה, כשהושאל למונקו הצרפתית. מונקו רשמה את העונה המוצלחת בתולדותיה במסגרת ליגת האלופות. לאחר שהדיחה את ריאל מדריד ברבע הגמר, פגשה מונקו את צ'לסי בחצי הגמר, וגברה עליה 3-1 במשחק הראשון בבית. במשחק החוץ בסטמפורד ברידג' הובילה צ'לסי 2-0 כבר במהלך המחצית הראשונה, תוצאה שהספיקה לה כדי להעפיל, אך שתי דקות בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה כבש איבארה את השער המצמק, ובהמשך מונקו אף השיגה שוויון 2-2 בדרך למשחק הגמר הראשון בתולדותיה. במשחק פגש איבארה דווקא את קבוצת הבית שלו, פורטו, בדרך להפסד 3-0.
בעונת 2004/2005 הושאל איבארה פעם נוספת, הפעם לאספניול מהליגה הספרדית, והיה שחקן מפתח בחלק האחורי של הקבוצה שסיימה במקום החמישי בליגה. איבארה רשם 31 הופעות ליגה במהלך העונה, והיה חלק מהרכב שכלל שני ארגנטינאים נוספים, כשלצידו של איבארה שיחק הבלם מאוריסיו פוצ'טינו ולפניו שיחק הקשר מקסי רודריגס.
בתום העונה הסתיים חוזהו בפורטו, ואיבארה שב לקדנציה שלישית במדי בוקה ג'וניורס. ממש כמו בקדנציה הראשונה שלו בקבוצה, עם הגעתו של איבארה זכתה הקבוצה בשני תוארי האליפות של עונת 2005/2006. בנוסף, זכתה הקבוצה בשנת 2005 בגביע סודאמריקנה ובגביע רקופה סודאמריקנה. ב-2006 זכתה הקבוצה בביע רקופה סודאמריקנה שני ברציפות, כשבמפגש הגמר השני, בהיעדרו של סבסטיאן בטאליה, שימש איבארה כקפטן הקבוצה. ב-2007 זכה איבארה עם קבוצתו בגביע ליברטדורס הרביעי בקריירה, לאחר ניצחון כפול בגמר על גרמיו. איבארה פתח בהרכב בשני משחקי הגמר וסייע לבוקה לשמור על רשת נקייה בשניהם. ב-2008 זכו בוקה ואיבארה בגביע רקופה סודאמריקנה נוסף, לאחר ניצחון במפגש גמר כפול מול ארסנאל דה סארנדי. בהיעדרו של מרטין פלרמו במשחק השני, שימש איבארה כקפטן הקבוצה, בדומה לזכייה באותו תואר שנתיים קודם לכן. באותה שנה זכה איבארה עם קבוצתו בתואר 15 ואחרון במספר, אליפות האפרטורה.
בספטמבר 2010 הודיע איבארה על פרישה ממשחק פעיל בגיל 36.
נבחרת ארגנטינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איבארה החל את דרכו הבינלאומית תחת המאמן מרסלו בייאלסה בשנת 1999. באותה שנה ייצג את נבחרת ארגנטינה בקופה אמריקה 1999, כששותף בשני משחקים בשלב הבתים (אחד כמחליף). לאחר שצבר באותה שנה שש הופעות במדי ארגנטינה, איבד איבארה את מקומו בסגל, וזכה בו שוב רק שמונה שנים מאוחר יותר, תחת המאמן אלפיו באסילה בשנת 2007. ב-18 באפריל של אותה שנה אף הוביל את נבחרת ארגנטינה כקפטן במשחק ידידות מול צ'ילה. הוא זומן לסגל הנבחרת לקראת קופה אמריקה 2007, במהלכו זכה להופעה אחת בלבד, בניצחון 1-0 על פרגוואי בשלב הבתים, בו פתח בהרכב. ארגנטינה סיימה את הטורניר במקום השני לאחר הפסד בגמר לברזיל. בחודשים אוקטובר ונובמבר באותה שנה, שותף איבארה בשלושה משחקים במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010.
בסך הכל רשם איבארה 11 הופעות במדי נבחרת ארגנטינה.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע ליברטדורס (4): 2000, 2001, 2003, 2007
- אליפות ארגנטינה (6): 1998 (אפרטורה), 1999 (קלאוסורה), 2000 (אפרטורה), 2005 (אפרטורה), 2006 (קלאוסורה), 2008 (אפרטורה)
- הגביע הביניבשתי: 2000
- גביע סודאמריקנה: 2005
- גביע רקופה סודאמריקנה (3): 2005, 2006, 2008
- קופה אמריקה: 2007 (מקום שני)
סטטיסטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | |||
| 1993/1994 | אתלטיקו קולון |  ליגת המשנה הארגנטינאית |
15 | 2 |
| 1994/1995 | 45 | 1 | ||
| 1995/1996 | ליגת העל הארגנטינאית |
29 | 0 | |
| 1996/1997 | 35 | 4 | ||
| 1997/1998 | 16 | 1 | ||
| 1998/1999 | בוקה ג'וניורס | ליגת העל הארגנטינאית |
25 | 0 |
| 1999/2000 | 31 | 0 | ||
| 2000/2001 | 29 | 2 | ||
| 2001/2002 | פורטו |  ליגת העל הפורטוגלית |
20 | 0 |
| 2002/2003 | בוקה ג'וניורס | ליגת העל הארגנטינאית |
25 | 4 |
| 2003/2004 | מונקו |  ליג 1 |
25 | 0 |
| 2004/2005 | אספניול |  לה ליגה |
31 | 1 |
| 2005/2006 | בוקה ג'וניורס | ליגת העל הארגנטינאית |
24 | 1 |
| 2006/2007 | 26 | 2 | ||
| 2007/2008 | 22 | 0 | ||
| 2008/2009 | 29 | 0 | ||
| 2009/2010 | 25 | 0 | ||
| סך הכל בקריירה | 452 | 18 | ||
נבחרת לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| נבחרת ארגנטינה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1999 | 6 | 0 |
| 2007 | 5 | 0 |
| סה"כ | 11 | 0 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הוגו איבארה, באתר Transfermarkt
- הוגו איבארה, באתר Soccerway
- הוגו איבארה, באתר BDFutbol
- הוגו איבארה, באתר National Football Teams
- הוגו איבארה, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 1999 | ||
|---|---|---|
|
1 בורגוס • 2 אז'אלה • 3 סורין • 4 איבארה • 5 סימאונה • 6 סמואל • 7 בארוס שלוטו • 8 זאנטי • 9 פלרמו • 10 אורטגה • 11 לופס • 12 ביסארי • 13 ויוואס • 14 פוצ'טינו • 15 בריסו • 16 גוגליילמינפייטרו • 17 אוסאין • 18 קניה • 19 קלדרון • 20 איימר • 21 גונסאלס • 22 ריקלמה • מאמן: ביילסה |
| |
| נבחרת ארגנטינה – קופה אמריקה 2007 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 אבונדנסיירי • 2 אז'אלה • 3 דיאס • 4 איבארה • 5 גאגו • 6 היינצה • 7 פלאסיו • 8 זאנטי • 9 קרספו • 10 ריקלמה • 11 טבס • 12 קאריסו • 13 גונסאלס • 14 מסצ'ראנו • 15 ג. מיליטו • 16 איימר • 17 בורדיסו • 18 מסי • 19 קמביאסו • 20 ורון • 21 ד. מיליטו • 22 אוריון • מאמן: באסילה |
| |