הקורפוס האלפיני (האימפריה הגרמנית)
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 הקיסרות הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | דיוויזיה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1914–1919 (כ־5 שנים) |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
  | |
הקורפוס האלפיני (בגרמנית: Alpenkorps) היה יחידה הררית בעוצמה של דיוויזיה שהוקמה על ידי הצבא הגרמני הקיסרי במהלך מלחמת העולם הראשונה. היא נחשבה על ידי מדינות ההסכמה לאחת הטובות בצבא הגרמני. [1]
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחווה קשיים ניכרים בלחימה בשאסר אלפן הצרפתי בהרי הווז' במהלך המערכה על הגבולות, הצבא הגרמני היה נחוש להקים יחידות הרריות מיוחדות משלו. גדודי נעלי שלג המלכותיים של בוואריה 1 ו-2 (Kgl. Bayerisches Schneeschuhbataillon I & II) הוקמו במינכן, בוואריה ב-21 בנובמבר 1914. גדוד שלישי הוקם באפריל 1915 מפלוגות 4, 5 ו-6 של הגדוד השני. במאי 1915 חוברו שלושת הגדודים יחד עם גדוד רביעי (הוקם מכוחות של הגדודים האחרים ומחיילי לנדווהר בוואריים) כדי להקים את רגימנט היגר השלישי (Jäger Regiment Nr. 3). באוקטובר 1915 בוטל הכינוי Schneeschuhbataillon. [2]
כמו כן, במאי 1915, הצטרפו גדודי היגר מילואים הבווארים 1, 2 והמילואים ה-2 הנפרדים בעבר כדי להקים את רגימנט היגר המלכותי הבווארי הראשון (Kgl. Bayer. Jäger Regiment Nr. 1). הצטרפו גם גדודי היגר ה-10, המילואים ה-10 והמילואים ה-14, והקימו את רגימנט היגר השני (Jäger Regiment מס' 2). [3]
יחידות אלו, יחד עם רגימנט משמר החיים המלכותי הבווארי המובחר (Infanterie-Lib-Regiment), גדוד שומרי הראש של צבא בוואריה, הפכו לליבה של הקורפוס האלפיני, והושלמו עם ארטילריה, מקלעים ויחידות תמיכה נוספות. הקורפוס האלפיני נוסד רשמית ב-18 במאי 1915 עם גנרל-לויטננט קונרד קראפט פון דלמנזינגן הבווארי כמפקדו, והגנרל-מיור הבווארי לודוויג ריטר פון טוצ'ק והגנרל-מיור הפרוסי מייג'ור ארנסט פון בלו כמפקדי החטיבות שלו.
פעולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרבות ראשונים בהרי הדולומיטים ובצרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שגרמניה ואיטליה לא היו במלחמה עד 1916, הקורפוס האלפיני נשלח מיד לתגבר את קו החזית הכבוש הדליל בהרי הדולומיטים. הוא לא ערך פעולות התקפיות, אלא הגנה על החזית מפני התקפות חוזרות ונשנות של האלפיני האיטלקי עד שהאימפריה האוסטרו-הונגרית הצליחה לחלץ מספיק כוחות מהחזית המזרחית ולהעבירם לחזית החדשה. ליחידה הייתה זרוע אווירית, שהייתה FFA 9, שהטיסה מטוסי Pfalz Parasol . [4] לאחר ארבעה חודשים, הקורפוס האלפיני חזר לזמן קצר לחזית המערבית, שכן כעת המגינים האוסטרו-הונגרים התבסו בכוחות מספיקים כדי להחזיק את החזית בכוחות עצמם. הקייזרשיצן האוסטרו-הונגרי כיבד את אנשי הקורפוס האלפיני בכך שהעניק להם את סמל היחידה שלהם: אדלווייס.
סרביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שבוע בלבד בצרפת ובהרי הדולומיטים, נשלח הקורפוס האלפיני להילחם במערכה הסרבית.
ורדן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקורפוס האלפיני חזר לצרפת במרץ 1916. לאחר הפוגה קצרה, הוא נכנס לקרב ורדן ביוני 1916. הגדודים של האלפנקורפס איבדו למעלה מ-70% מכוחם בלחימה סביב פורט וו ופלרי. לאחר עזיבת הקו, הוקמו הגדודים מחדש, ובאמצע יולי 1916 הועבר רגימנט היגר ה-3 מהדיוויזיה. מפקדת חטיבה 2 פורקה והקורפוס האלפיני הפך לדיוויזיה משולשת כאשר חטיבה 1 שולטת בשני רגימנטים היגר האחרים וברגימנט משמר החיים.
רומניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומניה נכנסה למלחמה בצד מדינות ההסכמה ב-27 באוגוסט 1916. בספטמבר נשלח הקורפוס האלפיני להילחם במערכה הרומנית. רגימנט משמר החיים ספג מספר אבדות בלחימה ההררית ברומניה, כולל אחד מחבריו הבולטים, היינריך, נסיך בוואריה, מיור ומפקד גדוד. הקורפוס האלפיני נשאר ברומניה עד אפריל 1917 ולאחר מכן חזר שוב לחזית המערבית. באוגוסט 1917 חזר הקורפוס האלפיני לרומניה והשתתף בקרבות האחרונים שם בעקבות מתקפת קרנסקי.
קפורטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 1917 נשלח הקורפוס האלפיני פעם נוספת לחזית האיטלקית כדי לתגבר את הצבא האוסטרו-הונגרי לקראת הקרב ה-12 הקרוב על האיזונצו. בשלב זה, הגדוד ההררי המלכותי של וירטמברג ("Königlich Württembergisches Gebirgsbataillon") צורף לדיוויזיה, ואחד מחבריו, גנרל-פלדמרשל לעתיד ארווין רומל, יוכיח את עצמו בקפורטו בנובמבר. מפקד פלוגה אחר שהצטיין בקפורטו, פרדיננד שרנר של רגימנט משמר החיים, יעלה גם הוא לדרגת גנרל-פלדמרשל במלחמת העולם השנייה.
צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקורפוס האלפיני חזר לחזית המערבית ב-1918. הוא השתתף בקרב על הליס באפריל ונלחם בקרב פיקרדי במתקפת מאה הימים. באוקטובר הוא חזר לבלקן, שם היה בזמן שביתת הנשק.
מסורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקורפוס האלפיני פורק לאחר סיום הלחימה, אך מסורות היחידות הסדירות המרכיבות אותו נמשכו ברייכסווהר ולאחר מכן בוורמאכט. האדלווייס הפך לסמלו של ה-Gebirgsjäger הגרמני. למרות שהבונדסוור אינו נושא באופן רשמי את המסורות של יחידות מלפני 1945, ה-Gebirgsjäger המשיך לענוד את תג כובע אדלווייס ולשמור באופן לא רשמי על מסורות הקורפוס האלפיני.
חברים בולטים בקורפוס האלפיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרמן באלק
- אוטו פון בלו
- פרנץ ריטר פון אפ
- היינריך, נסיך בוואריה
- קונרד קראפט פון דלמנזינגן
- אריך לוונהארדט
- פרידריך פאולוס
- ארווין רומל
- פרדיננד שרנר
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Histories of Two Hundred and Fifty-One Divisions of the German Army which Participated in the War (1914-1918), compiled from records of Intelligence section of the General Staff, American Expeditionary Forces, at General Headquarters, Chaumont, France 1919, (1920)
- ^ Hartwig Busche, Formationsgeschichte der deutschen Infanterie im Ersten Weltkrieg 1914-1918 (1998)
- ^ Busche, Formationsgeschichte
- ^ van Wyngarden, G. (2006). Early German Aces of World War I. Osprey Publishing. p. 22. ISBN 1-84176-997-5.
דיוויזיות צבא הקיסרות הגרמנית 
| |||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דיוויזיות המשמר | 1 • 2. • פרשים | ||||||||||||||||||||||
| דיוויזיות כלליות | 1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • 12 • 13 • 14 • 15 • 16 • 17 • 18 • 19 • 20 • 21 • 22 • 23 • 24 • 25 • 26. • 27 • 28 • 29 • 30 • 31 • 32 • 33 • 34 • 35 • 36 • 37 • 38 • 39 • 40 • 41 • 42 | ||||||||||||||||||||||
| דיוויזיות בוואריות | 1 • 2 • 3 • 4 • 5 • 6 | ||||||||||||||||||||||
| יחידות נוספות במלחמת העולם הראשונה |
| ||||||||||||||||||||||
