לדלג לתוכן

דיוויזיית המילואים ה-50 (האימפריה הגרמנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוויזיית המילואים ה-50
50. Reserve-Division
סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני
סמל מפקדת דיוויזיה בצבא הקיסרי הגרמני
פרטים
מדינה הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
שיוך צבא הקיסרות הגרמנית
סוג דיוויזיה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות ספטמבר 191419 בינואר 1919 (כ־4 שנים)
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
פיקוד
מפקדים מפקדים

דיוויזיית המילואים ה-50גרמנית: 50. Reserve-Division) הייתה דיוויזיה של צבא הקיסרות הגרמנית. הדיוויזיה לחמה במלחמת העולם הראשונה, ופורקה עם סיומה.

הדיוויזיה הוקמה בספטמבר 1914 ואורגנה במהלך החודש הבא, והגיעה לקו באוקטובר. [1] היא הייתה חלק מהגל הראשון של דיוויזיות חדשות שהוקמו בתחילת מלחמת העולם הראשונה, דיוויזיות המילואים ה-43 עד ה-54. הדיוויזיה הייתה בתחילה חלק קורפוס המילואים ה-25.

הדיוויזיה כללה את רגימנט המילואים ה-229 שהוקם בשלזיה התחתונה, רגימנט המילואים ה-230 שהוקם ברחבי שלזיה, רגימנט המילואים ה-231 שהוקם בתורינגיה, בעיקר בדוכסות סקסוניה-אלטנבורג ובפרובינציית סקסוניה ורגימנט המילואים ה-232 שהוקם בסקסוניה הפרוסית ובדוכסות אנהלט. רגימנט המילואים ה-232 הועבר לדיוויזיית הרגלים ה-107 ביוני 1915, ומחליפים חדשים לרגימנטים האחרים הגיעו בעיקר מפרובינציית הנובר הפרוסית ודוכסות בראונשווייג, כאשר רגימנט המילואים ה-229 מתואר במסמכי המודיעין של בעלות הברית כהופך לרגימנט בראונשווייגי.

דיוויזיית המילואים ה-50 לחמה בתחילה בחזית המזרחית, ונכנסה לקו באמצע אוקטובר. היא נלחמה בקרב לודז' בנובמבר-דצמבר 1914 ולאחר מכן שירתה את רוב התקופה עד אמצע 1915 בלחימה לאורך הנהרות ראוקה ובזורה. ביולי ובאוגוסט 1915 היא נלחמה במתקפת גורליצה-טרנוב ולאחר מכן השתתפה בקרבות ההמשך עד שהגיעה לנהר ברזינה בסוף ספטמבר. לאחר מכן הועברה הדיוויזיה לחזית המערבית. היא נלחמה בקרב שמפאן השני באוקטובר ובנובמבר 1915 ונשארה בקו בשמפאן עד סוף דצמבר, אז המשיכה לפלנדריה ולארטואה, שם נשארה ב-1916. היא נלחמה בקרב על הסום מאוחר יותר באותה שנה, ונשארה בסום עד אפריל 1917. ב-1917, היא נלחמה בקרב אראס ובקרב פשנדל, וכן השתתפה בקרב קמברה. בשנת 1918, היא נלחמה במתקפת האביב הגרמנית ובקרב השני על המארן. היא התנגדה להתקפות-הנגד השונות של מדינות ההסכמה, כולל מתקפת מאה הימים, ונלחמה בשמפאן ובמז כשהסתיימה מלחמת העולם הראשונה. הדיוויזיה פורקה ב-1919 במהלך פירוז הצבא הגרמני לאחר מלחמת העולם הראשונה.

ב-1918, המודיעין של מדינות ההסכמה דירג את הדיוויזיה כדיוויזיה מדרג שני, וציין את הלחימה הקשה שלה בקרבות רבים. [1] [2]

  • גנרל-לויטננט אויגן פון פצל (ספטמבר 1914 – 13 בינואר 1915)
  • הנס פון דר גולץ (14 בינואר 1915 – 30 ביוני 1916)
  • אקסל פון פטרסדורף (1 ביולי 1916 – 4 בנובמבר 1916)
  • גנרל-לויטננט זיגפריד פון אנדה (5 בנובמבר 1916 – 27 במאי 1918)
  • גנרל-לויטננט וילהלם מקל (29 במאי 1918 – 19 בינואר 1919)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Ruhmeshalle unserer Alten Armee. Herausgegeben auf Grund amtlichen Materials des Reichsarchivs, Militär-Verlag, Berlin 1927, S. 66, 113–114.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 50. Reserve-Division (Chronik 1914-1918)
  2. ^ Histories of Two Hundred and Fifty-One Divisions of the German Army which Participated in the War (1914–1918), compiled from records of Intelligence section of the General Staff, American Expeditionary Forces, at General Headquarters, Chaumont, France 1919 (1920), pp. 493–496.