ולטר וייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולטר-אוטו וייס
Walter-Otto Weiß
גנרל ולטר וייס (שני משמאל)
גנרל ולטר וייס (שני משמאל)
לידה 5 בספטמבר 1890
טילזיט, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 21 בדצמבר 1967 (בגיל 77)
אשפנבורג, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
מדינה הרייך הגרמני, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19081945 (כ־37 שנים)
דרגה גנרל-אוברסט (ורמאכט) גנרל-אוברסט (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה הקלה ה-97
מפקד הדיוויזיה ה-26
מפקד הקורפוס ה-27
מפקד הארמייה השנייה
מפקד קבוצת ארמיות צפון
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרל-אוברסט ולטר וייסגרמנית: Walter Weiß;‏ 5 בספטמבר 189021 בדצמבר 1967) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייס נולד ב-5 בספטמבר 1890 בטילזיט, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1908 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-59 (פומרניה ה-4 - פרייהר הילר פון גרטרינגן), עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. ב-24 ביולי 1915 הועלה לדרגת אובר לוטננט, וב-15 ביולי 1918 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה נשאר וייס ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. באביב 1927 מונה וייס למפקד פלוגה 1 ברגימנט הרגלים ה-7 (הפרוסי), באביב 1929 מונה למפקד פלוגה 16 ברגימנט ההוא. ב-1 ביוני 1931 הועלה לדרגת מיור, ובאביב 1932 מונה לקצין מטה בברסלאו. בשנת 1933 מונה לקצין מטה בפיקוד הרגלים ה-2. ב-1 בספטמבר 1934 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, ומונה לראש מטה הדיוויזיה ה-12. ב-1 במרץ 1937 הועלה וייס לדרגת אוברסט, וב-1 במאי 1938 מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-1.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה מונה וייס לראש מטה הקורפוס ה-1, והשתתף עמו במערכה בפולין, כחלק מהארמייה השלישית במסגרת קבוצת ארמיות צפון, ובמערכה על צרפת כחלק מהארמייה השישית, ולאחר מכן כחלק מהארמייה הרביעית, במסגרת קבוצת ארמיות B. ב-1 בספטמבר 1940 הועלה וייס לדרגת גנרל מיור, וב-15 בדצמבר 1940 מונה למפקד הדיוויזיה הקלה ה-97. ב-15 בינואר 1941 מונה למפקד הדיוויזיה ה-26, ופיקד עליה במהלך מבצע ברברוסה כחלק מהקורפוס ה-6 במסגרת הארמייה התשיעית. במהלך הקרב על מוסקבה לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-6, שבתחילה היה תחת פיקוד ארמיית הפאנצר השלישית, ולאחר מכן תחת פיקוד הארמייה התשיעית. ב-1 בינואר 1942 הועלה וייס לדרגת גנרל לוטננט, וב-1 ביולי 1942 מונה למפקד הקורפוס ה-27, ולחם עמו לסירוגין כחלק מהארמיות התשיעית והרביעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז. ב-1 בספטמבר 1942 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים, וב-3 בפברואר 1943 מונה למפקד הארמייה השנייה, ובין השאר פיקד עליה גם במהלך קרב קורסק[1]. ב-1 בפברואר 1944 הועלה וייס לדרגת גנרל אוברסט, וב-12 במרץ 1945 מונה למפקד קבוצת ארמיות צפון, ופיקד עליה עד לכניעתה ב-2 באפריל 1945. בתחילת מאי נפל וייס בשבי צבא ארצות הברית.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1948 שוחרר וייס מהשבי. לאחר שחרורו התגורר וייס באשפנבורג עד למותו ב-21 בדצמבר 1967.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולטר וייס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארמייה השנייה מילאה תפקיד הגנתי בלבד במהלך הקרב