חבר המדינות
 | |
 | |
| דגל חבר המדינות | |
| תחום | ארגון אזורי |
|---|---|
| שפה רשמית | רוסית |
| מטה הארגון |
מינסק: רחוב קירבה 17 מוסקבה: גדת סופייסקאיה 34 מבנה 1 סנקט פטרבורג: ארמון טבריצ'סקי |
| מייסדים |
הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית  |
| חברים |
חברות מלאות:  אוקראינה גאורגיה |
| יושב ראש |
 גורבנגולי ברדימוחמדוב |
| מזכיר כללי |
 סרגיי לבדב |
| תקופת הפעילות | 1991–הווה (כ־33 שנים) |
|
e-cis | |
| קואורדינטות | 60°30′N 102°48′E / 60.5°N 102.8°E |
 | |
  | |
.svg)
.jpg)
חבר המדינות או בתרגום מדויק חבר המדינות העצמאיות (בראשי תיבות: חמ"ע; ברוסית: Содружество Независимых Государств, СНГ; באנגלית: Commonwealth of Independent States, CIS, בבלארוסית: Член Незалежных Дзяржаў; לעיתים משתמשים בשם "חבר העמים", אך זוהי טעות[1]) הוא ארגון המאגד 9 מדינות דוברות-רוסית, מתוך 15 מדינות ברית המועצות לשעבר, שהיו כלולות בברית המועצות וזכו לעצמאות ושלטון חופשי לאחר התפרקות השלטון הסובייטי. בחבר המדינות חברות רוסיה, בלארוס, מולדובה, קירגיזסטן, קזחסטן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, ארמניה ואזרבייג'ן.
הארגון אינו כולל את המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה, שהעדיפו להיות חברות באיחוד האירופי ולא רצו כל קשר עם רוסיה. גאורגיה הייתה חברה בחבר המדינות ופרשה פורמלית ב-17 באוגוסט 2009. טורקמניסטן היא "חברה נלווית" משנת 2005, ואוקראינה הייתה "חברה בפועל", עד לפרישתה מן הארגון אחרי סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה ב-2014, ומאז 2018 חדלה גם מלהיות חברה נלווית.
מטה "חבר המדינות" ממוקם במינסק, בירת בלארוס. יושב-ראש חבר המדינות הנוכחי הוא סרגיי לבדב, לשעבר מנהל הסו"ר, שירות הביון הנגדי והחיצוני של רוסיה. המדינות החברות משתפות פעולה בנושאי סחר, ביטחון, לחימה בפשיעה, מדיניות חוץ ורישוי קניין רוחני.
בשנת 2018 הועברה ראשות הארגון לידי טג'יקיסטן, ובשנת 2019 החליפה אותה טורקמניסטן.[2]
מוסדות הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגוף העליון הגבוה ביותר בארגון הוא "מועצת ראשי מדינות חבר המדינות", מועצה שבה חברים כל ראשי המדינות החברות בארגון, נשיאים בעיקר. המועצה מתכנסת פעמיים בשנה.
מועצת ראשי הממשלות של "חבר המדינות העצמאיות" מתכנסת ארבע פעמים בשנה ומגבשת החלטות לתיאום בין החברות בארגון בנושאי כלכלה ורווחה ועניינים הנוגעים לפנים המדינה.
הוועד הביצועי (האקזקוטיבה) של הארגון הוא ארגון הניהול של "חבר המדינות העצמאיות".
הבנק הבין-מדינתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבנק הבין-מדינתי של "חבר המדינות העצמאיות" הוא המוסד הפיננסי הבכיר בארגון. מטרותיו השתנו אומנם לאורך השנים, אך הוא נותר כארגון פיננסי בין-מדינתי בכיר האחראי לגיבוש החלטות בנושאי מימון בין מדינות "חבר המדינות".
האספה הבין-פרלמנטרית של "חבר המדינות העצמאיות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]האספה הבין-פרלמנטרית של "חבר המדינות העצמאיות" היא האספה הכללית של הארגון, העצרת המרכזית הנחשבת לפרלמנט המרכזי של הארגון. מקום מושבה בארמון טבריצ'סקי שבסנקט פטרבורג. יו"ר האספה הוא סרגיי מירונוב, יושב ראש הבית העליון בפרלמנט הרוסי.
המרכז ללוחמה בטרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז למלחמה בטרור של "חבר המדינות העצמאיות" (Антитеррористический Центр государств-участников СНГ) הוקם במוסקבה, רוסיה ב-21 ביוני 2000 ונועד לתאם את הפעילות ומבצעי הלוחמה בטרור בשטחי "חבר המדינות העצמאיות" בין ארגוני המודיעין וביטחון פנים של המדינות החברות בארגון.
הלשכה לתיאום המאבק בפשע המאורגן ופשעים מסוכנים אחרים בשטחי "חבר המדינות העצמאיות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון תיאום מודיעיני המופקד על העברת נתוני מידע בין סוכנויות אכיפת החוק של מדינות "חבר המדינות".
מועצת ראשי ארגוני הביטחון והמודיעין של "חבר המדינות העצמאיות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועצת ראשי ארגוני הביטחון והמודיעין של "חבר המדינות העצמאיות" (Совет руководителей органов безопасности и специальных служб государств – участников СНГ) הוא ארגון המאגד את ראשי כל שירותי הביטחון וסוכנויות הביון של מדינות ברית המועצות לשעבר; הארגון מנהל פורום בין ראשי הארגונים העוסק בתיאום מודיעיני וביטחוני בנושאים שונים. הלכה למעשה מאגדת המועצה את כל הארגונים, יורשי הקג"ב שהוקמו לאחר פירוקו.
הקמת הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]"חבר המדינות העצמאיות" הוקם על ידי שלוש הרפובליקות הסובייטיות לשעבר: הרפובליקה של בלארוס, הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית הרוסית והרפובליקה של אוקראינה. שלושתן חתמו ב-8 בדצמבר 1991 בוויסקולי (בבלארוסית: белор. Віскулі) שבבלארוס על ההסכם להקמת חבר המדינות העצמאיות, ואליהן הצטרפו שבועיים לאחר מכן הרפובליקות המרכז אסייתיות, וכן ארמניה ואזרבייג'ן.[3] עם הקמת הארגון מדינת ישראל הכירה בכל המדינות החברות בו כמדינות עצמאיות.[4]
| המדינה | תאריך אישור כתב הזכויות של הארגון | תאריך אישור מסמך ההסכמה על הקמת הארגון (החל מ-21 בדצמבר 1991) |
תאריך אשרור ההסכמה על הקמת הארגון (החל מ-8 בדצמבר 1991) |
|---|---|---|---|
 אזרבייג'ן |
14 בדצמבר 1993 | 24 בספטמבר 1994 | לא חתום |
 ארמניה |
16 במרץ 1994 | 18 בפברואר 1992 | 18 בפברואר 1992 |
 בלארוס |
18 בינואר 1994 | 10 בדצמבר 1991 | 10 בדצמבר 1991 |
 קזחסטן |
20 באפריל 1994 | 23 בדצמבר 1991 | 23 בדצמבר 1991 |
 קירגיזסטן |
12 באפריל 1994 | 6 במרץ 1992 | לא חתום |
 מולדובה |
27 ביוני 1994 | 8 באפריל 1994 | 8 באפריל 1994 |
| רוסיה |
20 ביולי 1993 | 12 בדצמבר 1991 | 12 בדצמבר 1991 |
 טג'יקיסטן |
4 באוגוסט 1993 | 26 ביוני 1993 | לא חתום |
| טורקמניסטן |
לא חתום | 26 בדצמבר 1991 | לא חתום |
 אוזבקיסטן |
9 בפברואר 1994 | 4 בינואר 1992 | 4 בינואר 1992 |
| אוקראינה |
לא חתום | 10 בדצמבר 1991 | 10 בדצמבר 1991 |
בינואר 1993 נחתמה אמנת הארגון (ברוסית: Устав, אוסטב). באמנה הוגדרה המשמעות והתנאים לחברות ב"חבר המדינות". מדינה חברה הוגדרה ככזאת אם אשררה את האמנה (סעיף 2, פסקה 7).
התפתחויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאורגיה הצטרפה לארגון כחברה מלאה ב-1993. משנת 2006 לא השתתפה עוד בדיונים, ובעקבות המלחמה בדרום אוסטיה באוגוסט 2008 פרשה למעשה מחבר המדינות. הפרישה הפורמלית, על פי האמנה, נעשתה ב-17 באוגוסט 2009.
טורקמניסטן, שביקשה לשמור על מעמד בינלאומי נייטרלי, לא אשררה את האמנה והפכה באוגוסט 2005 לחברה נלווית.
באוגוסט 2008 טען ראש לשכת הנשיא האוקראיני שארצו אינה חברה ב"חבר המדינות" כיוון שאמנת הארגון לא אושררה בפרלמנט האוקראיני.
שר החוץ האוקראיני טען באותה עת שאוקראינה אינה "חברה מלאה" אלא "חברה בפועל".
ב-18 באוקטובר 2011 נחתם על ידי 8 מחברי הארגון הסכם סחר חופשי.
בעקבות התערבותה של רוסיה במלחמת האזרחים באוקראינה, ובעיקר עקב הסיפוח של חצי-האי קרים, הודיעה אוקראינה ב-2014 על נטישת "חבר המדינות".
מזכ"לי "חבר המדינות העצמאיות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
איוואן קורוטשנייה (1993-1998)
בוריס ברזובסקי (1998-1999)- יורי יארוב (1999-2004)
- ולדימיר רושאיילו (2004-2007)
- סרגיי לבדב (מ-2007)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חבר המדינות (ברוסית)- אתר האינטרנט הרשמי של חבר המדינות (ברוסית)
חבר המדינות, ברשת החברתית VK
חבר המדינות, סרטונים בערוץ היוטיוב- אמנת חבר המדינות
- הוועד הפועל של חבר המדינות
- המרכז ללוחמה בטרור של חבר המדינות
- חבר המדינות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקורה הן בתרגום שגוי של המונח Государство - שפירושו הנכון הוא "מדינות" ולא "עמים", והן בהשפעת הביטוי השגור "חבר העמים הבריטי"
- ^ Commonwealth of Independent States, Belarussian Diplomatic Service (ארכיון)
- ^ 11 מנהיגי חבר העמים נתנו לילצין את "הכפתור הגרעיני", חדשות, 22 בדצמבר 1991
- ^ אמנון לוי, צבי גילת, לוי: ישראל מכירה בכל מדינות חבר העמים החדש, חדשות, 26 בדצמבר 1991
| מדינות חבר המדינות | ||
|---|---|---|
|