חוזה העצמאות הצרפתי-סורי
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
חוזה העצמאות הצרפתי-סורי (1936) היה הסכם בין צרפת לרפובליקה הסורית הראשונה לפיו סוריה תזכה לעצמאות הדרגתית, בתמורה לחוזה שיבטיח את האינטרסים הצרפתיים בסוריה ולמעשה את המשך הנוכחות וההשפעה הצרפתית באזור.
במסגרת ההסכם, הסכימה צרפת לצרף לסוריה את מדינת העלווים.
המשא ומתן לפני חתימת החוזה ארך 6 חודשים, ממרץ ועד לספטמבר 1936. הממשלה הסורית אומנם אישרה וחתמה על ההסכם, אך הפרלמנט הצרפתי מעולם לא אישר אותה. היה זה ההסכם הראשון שנחתם בין צרפת לתנועה הלאומנית בסוריה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1934 ניסתה צרפת לכפות חוזה עצמאות שהיה מוטה בבירור לטובת צרפת; החוזה הבטיח אומנם עצמאות הדרגתית של סוריה אבל הותיר את הרי סוריה בשליטה צרפתית. ראש הממשלה הסורי באותו הזמן היה הבובה הצרפתית מוחמד עלי אל-עביד, שהסכים לחתום על החוזה. האשם אל-אתאסי, לאומן ומדינאי סורי בולט, עמד בראש האופוזיציה הגדולה לחוזה וקרא לשביתה בת שישים יום כמחאה על החוזה. הקואליציה של אתאסי, הגוש הלאומי, גייסה תמיכה ציבורית רחבה לקריאתו; הפגנות ומחאות רבות נערכו והכלכלה נשארה במצב קיפאון.
הממשלה הצרפתית הסכימה אז לראות בגוש הלאומי כגוף המייצג את העם הסורי, והזמינה את האשם אל-אתאסי לשיחות משא ומתן בפריז. הוא נסע לשם ב-22 במרץ 1936, בראש משלחת מהגוש הלאומי.
החוזה שנחתם לאחר מכן קרא להכרה מיידית בעצמאות הסורית ובסוריה כמדינה ריבונית, ושאמנציפציה מלאה תינתן בהדרגה במשך 25 שנה. החוזה הבטיח איחוד של סוריה והמדינות האוטונומיות עד כה, מדינת העלווים ומדינת ג'בל א-דרוז, אך לא את לבנון, איתה חתמה צרפת על חוזה דומה בנובמבר. כמו כן, החוזה הבטיח עוד את הפחתת ההתערבות הצרפתית בעניינים הפנימיים בסוריה וגם הקטנת גודלו של הצבא הצרפתי בסוריה. בתמורה התחייבה סוריה לתמוך בצרפת בזמן מלחמה, כולל שימוש בשטח האווירי שלה, וכן להתיר לצרפת להחזיק שני בסיסים על אדמת סוריה. תנאים תרבותיים, כלכליים ופוליטיים נוספים נכללו בחוזה.
אתאסי שב לסוריה ב-27 בספטמבר 1936 כמנצח, ונבחר בנובמבר לנשיא הרפובליקה.
האיום שצמח בדמותו של היטלר, גרם לחשש אצל הצרפתים שהנאצים ישיגו יתרון אם הם יוותרו על הקולוניות שלהם במזרח התיכון. כך, משולבים בטיעון זה גם נטיות אימפריאליסטיות שעוד נותרו בחלק מן הדרגות בממשלה הצרפתי, החליטה צרפת לשקול מחדש את הבטחותיה לסוריה ושלא לאשר את חוזה העצמאות. מהומות החלו בסוריה, אתאסי התפטר, והעצמאות הסורית התעכבה עד לסוף מלחמת העולם השנייה, ב-1 בינואר 1944.