חוסה מנואל מרטינס טורל
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
29 באוקטובר 1960 (בן 63) קרווקה דה לה קרוס שבספרד | |||
| שם מלא | חוסה מנואל מרטינס טורל | |||
| גובה | 1.80 מטר | |||
| עמדה | מגן שמאלי, בלם | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
חוסה מנואל מרטינס טורל (בספרדית: José Manuel Martínez Toral, נולד ב-29 באוקטובר 1960 בקרווקה דה לה קרוס שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי שנודע בכינוי מנולו (בספרדית: Manolo). מנולו, ששיחק כמגן שמאלי וכבלם, גדל במחלקת הנוער של ברצלונה, והוא שיחק בקבוצה הבוגרת של המועדון במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20. לאחר מכן שיחק גם בריאל מורסיה ובגרנדה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנולו גדל בקרווקה דה לה קרוס שבחבל מורסיה, ובצעירותו הצטרף למחלקת הנוער של ברצלונה, מקבוצות הבכירות שבכדורגל בספרד. ב-1978, בהיותו בן 18, קודם לקבוצת המילואים של המועדון, ברצלונה אתלטיק, ששיחקה אז בליגה השלישית. ב-20 במאי 1979, לקראת סוף העונה, ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון, במשחק הליגה בו הפסידה קבוצתו 3 - 1 לריאל סוסיאדד. מנולו המשיך לשחק עם ברצלונה אתלטיק בליגה השלישית, ובמקביל, במהלך שתי העונות הבאות השתתף בעוד שני משחקי ליגה, וכן במשחק אחד בגביע אופ"א, בגומלין שלב 32 האחרונות נגד קלן ב-5 בנובמבר 1980. למרות ניצחון 1 - 0 במשחק הראשון בגרמניה, ברצלונה הפסידה בגומלין בקאמפ נואו 4 - 0 והודחה מהמפעל.
בקיץ 1981 קודם באופן מלא לקבוצה הבוגרת של המועדון. בגיל 21, תפס מקום די קבוע בהרכב הקבוצה שאימן אודו לאטק הגרמני, והוא ערך 30 הופעות בליגה בסיומה הגיעה ברצלונה למקום השני, בנוסף ל-8 הופעות בגביע המחזיקות, כולל במשחק הגמר ב-12 במאי 1982, בו גברה ברצלונה על סטנדרד לייז' 2 - 1 וזכתה בתואר בפעם השנייה בתולדותיה. בעונה הבאה, שבמהלכה הוחלף לאטק בססאר לואיס מנוטי הארגנטינאי, דעך מעמדו של מנולו והוא הופיע ב-12 משחקי ליגה בלבד. בסוף העונה זכתה קבוצתו בגביע הספרדי ובגביע הליגה, אך מנולו לא שותף במשחק הגמר נגד ריאל מדריד או באף אחד ממשחקי גביע הליגה.
בעונת 1983/1984, עדיין עם מנוטי כמאמן, מילא מנולו תפקיד שולי בקבוצה. בליגה פתח בהרכב בשני משחקים בלבד. בסוף העונה השתתף בכל משחקי הקבוצה בגביע הליגה, שם הודחה ברצלונה על ידי אתלטיקו מדריד בחצי הגמר. בעונת 1984/1985, עם טרי ונבלס האנגלי כמאמן, המשיך מנולו לקחת חלק קטן במשחקי הקבוצה. מנולו פתח בשני משחקי ליגה ונכנס כמחליף בשלושה נוספים, ובתום העונה זכתה ברצלונה באליפות ראשונה מזה 11 שנים. בעונה שלאחר מכן חל שיפור מסוים במעמדו של מנולו, והוא השתתף ב-18 משחקי ליגה, מסייע לברצלונה להגיע למקום השני. בגביע אירופה פתח במשחק אחד, בשמינית הגמר נגד פורטו, ונכנס כמחליף באחד נוסף, ברבע הגמר נגד יובנטוס. ברצלונה הגיעה עד לגמר, שם הפסידה לסטיאווה בוקרשט הרומנית. יתר על כן, זכה מנולו עם הקבוצה בגביע הליגה, לאחר שפתח ב-7 מ-8 המשחקים של הטורניר, כולל צמד משחקי הגמר נגד ריאל בטיס.
עונת 1986/1987 הייתה דומה לקודמתה, ומנולו פתח ב-15 משחקי ליגה במהלך העונה, עוזר לקבוצתו לסיים פעם נוספת במקום השני. בגביע אופ"א פתח ב-3 משחקים ונכנס כמחליף באחד נוסף, וברצלונה הגיעה לרבע הגמר, שם הודחה על ידי דאנדי יונייטד האנגלית. בתחילת עונת 1987/1988 עזב ונבלס את תפקידו והוא הוחלף על ידי לואיס אראגונס. הייתה זו עונה קשה עבור ברצלונה, שהגיעה למקום השישי בלבד, תוך שמנולו מופיע ב-12 משחקים. ב-9 במרץ 1988, בהפסד לריאל מיורקה בליגה, הורחק מנולו בפעם הראשונה בקריירה שלו בכרטיס אדום. בגביע אופ"א הודחה פעם נוספת ברבע הגמר, הפעם על ידי באייר לברקוזן הגרמנית. למרות הקשיים בליגה, זכתה ברצלונה בגביע הספרדי, אך מנולו לא שותף במשחק הגמר, בו גברה קבוצתו על ריאל סוסיאדד.
מנולו עזב את ברצלונה בקיץ 1988 והצטרף לריאל מורסיה, ששיחקה אז בליגה הראשונה. כבר בהופעת הבכורה שלו בקבוצה החדשה, במחזור הראשון נגד מאלגה, הורחק בכרטיס אדום. מנולו הרבה לפתוח בהרכבה של מורסיה במהלך העונה, וב-26 במרץ 1989 כבש שער ראשון בקריירה שלו בליגה הספרדית, בניצחון 2 - 0 על ריאל סוסיאדד. מורסיה סיימה את העונה במקום ה-19 ולפני האחרון וירדה לליגה השנייה. בעונת 1989/1990 הבקיע מנולו שני שערי ליגה במהלך 20 הופעות, ומורסיה סיימה במקום ה-9. בעונתו השלישית בקבוצה שותף ב-20 משחקי ליגה. אף על פי שהובילה את הטבלה במשך רוב שלבי העונה והייתה מועמדת בכירה לעלייה חזרה לליגה הראשונה, במחזור האחרון הפסידה לדפורטיבו לה קורוניה וירדה למקום השלישי, ממנו ממשיכים לפלייאוף העפלה. בפלייאוף הודחה מורסיה על ידי ריאל סרגוסה לאחר תיקו במשחק הבית והפסד 5 - 2 בגומלין בחוץ, שני משחקים בהם מנולו פתח.
בקיץ 1991, בהיותו בן 31, עבר ממורסיה לגרנדה האנדלוסית, ששיחקה אז בליגה השלישית. במהלך עונה אחת בקבוצה הופיע ב-31 משחקים, וקבוצתו סיימה במקום ה-9 בביתה. לקראת העונה הבאה הצטרף מנולו לפרמיה הקטלאנית שמהליגה הרביעית. הוא סייע לה לזכות באליפות הליגה הרביעית לעונת 1992/1993 ופרש ממשחק בסיום העונה.
קריירת נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצעירותו שיחק מנולו בחלק מהנבחרות הצעירות של ספרד. ב-1979 השתתף עם נבחרת ספרד עד גיל 20 באליפות העולם לנוער שנערכה ביפן. במהלך הטורניר פתח בכל 4 משחקי הנבחרת, שסיימה את שלב הבתים במקום הראשון, אך הודחה ברבע הגמר בדו-קרב בעיטות עונשין על ידי פולין. בהמשך ערך הופעה אחת ובודדת בנבחרת עד גיל 20, במשחק ידידות נגד הולנד.
במדי נבחרת ספרד עד גיל 21 הופיע 10 פעמים. תחילה, במוקדמות אליפות אירופה לנוער 1980 ערך הופעה אחת, במשחק נגד קפריסין ב-1979. בהמשך עזר לנבחרת להעפיל לאליפות אירופה לנוער 1982, כשהוא משתתף בכל 4 משחקי המוקדמות ואף מבקיע שער בניצחון על לוקסמבורג. בטורניר עצמו הודחה ספרד על ידי גרמניה בשלב רבע הגמר, כשמנולו משתתף במשחק הראשון בו ניצחה ספרד 1 - 0, אך בגומלין, בו הפסידה ספרד 2 - 0, לא שיחק.
מנולו גם ערך הופעה אחת במדי נבחרת ספרד האולימפית, במוקדמות אולימפיאדת מוסקבה ב-1980, אך הוא לא נכלל בסגל הנבחרת ששיחקה במוסקבה.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ספרד (1): 1984/1985
- הגביע הספרדי (3): 1980/1981, 1982/1983, 1987/1988
- גביע הליגה (2): 1982/1983, 1985/1986
- הסופר קאפ הספרדי (1): 1983
- גביע המחזיקות (2): 1978/1979, 1981/1982
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- Asi es Manolo, מונדו דפורטיבו, 20.5.1979, עמ' 4