חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ'
 | |||||
| לידה |
1863 י' בכסלו ה'תרכ"ד אוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1924 (בגיל 61 בערך) ל' בניסן ה'תרפ"ד ירושלים | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים, ירושלים | ||||
| מקום מגורים | דרוהוביץ', וינה, ירושלים | ||||
| מקום פעילות | דרוהוביץ', ירושלים | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 4 במאי 1924  | ||||
| רבותיו | סבו, הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא | ||||
| חיבוריו | השלום והאחדות | ||||
| בת זוג | שבע פרידמן | ||||
| אב | אבי עזרא זעליג שפירא | ||||
| אם | הדסה פייגא פרידמן | ||||
| צאצאים | אברהם יעקב שפירא, אבי עזרא זעליג שפירא, יצחק שפירא, ישראל שפירא, בלומה רייזל | ||||
| |||||
  | |||||
חיים מאיר יחיאל שפירא (מכונה: "השלום והאחדות" (ע"ש ספרו) ורבי חיים מוניא) (י' בכסלו ה'תרכ"ד, 1863 - ל' בניסן ה'תרפ"ד, 1924) נכדו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא). היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות דרוהוביץ' ומייסד החצר.
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים מאיר יחיאל שפירא נולד בי' בכסלו ה'תרכ"ד (1863), בן לרב אבי עזרא זליג שפירא מסטרי. הרב חיים מאיר היה נכדו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלניצא (השרף ממוגלינצא) (על שמו נקרא) שהיה מגדולי וחשובי אדמו"רי פולין ונכדו של הרב ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (המגיד מקוז'ניץ), ממנהיגי תנועת החסידות בדורו.
אמו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא הייתה הרבנית הדסה פייגא פרידמן (נפטרה לאחר יום הכיפורים בי"א בתשרי ה'תרצ"ב)[1], בתו של הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (האדמו"ר הזקן מסדיגורה) מי שהיה מייסד שושלת חצר החסידות סדיגורה, בנו של הרב ישראל פרידמן מרוז'ין (הרוז'ינר) שהיה מייסד שושלת חצר החסידות רוז'ין והיה אב לכמה חצרות חסידות.
הרבנות והאדמו"רות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פטירת אביו של הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, הרב אבי עזרא זעליג שפירא בי"ט אב של שנת ה'תרמ"ה ניסו אנשי חצרו של אביו לכפות את מרותו עליהם. הרב חיים מאיר סירב בתוקף והוא התעקש שלא לכהן כאדמו"ר במקום אביו, הוא הסביר עצמו כי הוא מרגיש שאינו ראוי לכך אך לאחר לחצים כבדים שהופעלו עליו מבכירי הקהילה וויתר לבסוף והסכים לשמש באדמו"רות בעיר דרוהוביץ' הנמצאת בחבל לבוב שבאוקראינה.
בעיר דרוהוביץ' זכה הרב חיים מאיר לאהדה רבה, לאחר שהסתיימו פרעות קישינב התרכזו בדרוהוביץ' ובקישינב ואף בערי רוסיה השונות פליטים רבים והוא דאג לסיפוק צורכיהם. הרב חיים מאיר היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות רוז'ין שהביע הזדהות פומבית עם התנועה הציונית והיה מהאדמו"רים היחידים ששקלו את השקל הציוני.
הציונות והעלייה לארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח הרב חיים מאיר להונגריה ומשם היגר לווינה, בירת אוסטריה. לאחר הכרזתה של הצהרת בלפור, בווינה ייסד הרב חיים מאיר בשיתוף עם הרב שלמה חיים פרידמן (היה אדמו"ר חמישי מסדיגורה) ועם הרב יעקב פרידמן (היה אדמו"ר שלישי להוסיאטין) את ארגון "ההסתדרות החסידית ציונית", מטרתו העיקרית של הארגון הייתה לארגן יהודים דתיים לפעולה למען בניין ארץ ישראל בשיתוף עם ההסתדרות הציונית. הרב חיים מאיר נהג לומר כי "ארץ ישראל לא צריכה להיות רק מדינתו של העם היהודי אלא מרכזה של התורה בעולם, כך מן הראוי". לאחר הקמתה, הסתפחה ההסתדרות החסידית-ציונית אל תנועת המזרחי.
בשנת ה'תרפ"ב (1922) עלה הרב חיים מאיר לארץ ישראל והשתכן בירושלים, ברחוב דוד שבשכונת הבוכרים. בירושלים הקים הרב חיים מאיר את "אגודת בוני הארץ בגופם" אשר חבריה התחייבו לעבוד בהתנדבות עבודת כפיים לשם סיוע בבניין ארץ ישראל. בתקופה זו היה בקשרי ידידות קרובים עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
בשנת ה'תרפ"ד בראש חודש אייר (ל' ניסן) נפטר הרב חיים מאיר יחיאל שפירא לאחר שנפל למשכב שנתיים קודם לכן. הוא ניטמן בבית הקברות הר הזיתים בירושלים. אשתו, הרבנית שבע שפירא נפטרה בכ' אדר א' של שנת ה'תרצ"ו והיא נטמנה לצידו בהר הזיתים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב חיים מאיר יחיאל שפירא נישא לרבנית שבע פרידמן, בת הרב יצחק פרידמן מבוהוש שהיה האדמו"ר הראשון מבוהוש. ילדיהם:
- הרב אברהם יעקב שפירא, (ה'תרמ"ד - כ"ד אדר ב' ה'תשכ"ב (נהרג בתאונת דרכים[2])) אדמו"ר מדרוהוביץ'-ירושלים (האדמו"ר המצייר[3]). מחבר הספר נתיבות-שלום על ספרי בראשית ושמות. נישא בזיווג ראשון לרבנית אסתר גלדה בת הרב נתן דוד רבינוביץ' מביאלה-פרציווה, בזיווג שלישי נישא לרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל פרידמן מבויאן-לייפציג. ילדיו:
- יצחק שפירא (ה'תרס"ז - ה'תשנ"ג), מנהל בית הספר הריאלי בחיפה
- שלום יוסף שפירא, סופר מפורסם מחיפה המכונה ש. שלום
- מרים פקטה
- לאה גלזנר
- אבי עזרא זעליג שפירא, (נפטר י"ח תשרי ה'תשכ"ח). נישא לרבנית בלומה רייזל (נפטרה כ"ד בשבט ה'תשי"ג) בת הרב משה יהודה לייב פרידמן מפאשקאן. בתם:
- שרה חוה שפירא (נפטרה כ"ב בחשוון ה'תשמ"ה). אשת הרב ישעיהו ויניצקי (נפטר כ"ג בחשוון ה'תשל"ד)
- יצחק שפירא
- יוסף שפירא, ד"ר ואיש חינוך מירושלים
- ישראל שפירא (נפטר י"ט בתשרי ה'תש"ם (ד' חוה"מ סוכות)). נישא לרבנית ציפורה (נפטרה י' באייר ה'תשל"ג) בת הרב חיים יצחק טברסקי
- בלומה רייזל, אשת הרב אבי עזרא זעליג שפירא בנו של רבי יצחק מרדכי שפירא מגוודז'יץ. ילדיהם:
- ישראל שפירא
- שלמה אהרן שפירא
- הרב אביעזר שפירא, רב בית המדרש דרוהוביץ' ברחוב מלאכי בירושלים, ומשגיח בישיבת קול תורה לצעירים
- משה שפירא (נפטר י"ט בניסן ה'תשכ"ב). נישא לרבנית אסתר דינה ברכה בת הרב יעקב דוד פרידמן מפאשקאן
- חיים שפירא
ספרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השלום והאחדות
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון, מכון הר-ברכה, ה'תש"ע
- הרב משה צבי נריה, 'על אדמו"ר מדרוהוביטש ובנו "קשור בצפיית ישועה וצמיחת אור גאולה"', ליקוטי הראי"ה, כרך ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 79-88
- מכון מורשת ישראל, השלום והאחדות-נתיבות שלום, ירושלים, תשע"ד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים מאיר יחיאל בן אביעזרי זליג שפירא (1863-1924), דף שער בספרייה הלאומית- דוד תדהר (עורך), "הרב חיים מאיר יחיאל שפירא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1987
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 'הרבנית שפירא ז"ל', דואר היום, 25 בספטמבר 1931, עמ' 10.
- ^ האדמו"ר מדרורהוביץ ר' אברהם יעקב שפירא - נספה בתאונה, הצופה, 1 באפריל 1962
- ^ דוד תדהר (עורך), "הרב אברהם יעקב שפירא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1985
| בקרת זהויות |
|
|---|