טרי גיליאם

טרי גיליאם
Terry Gilliam
לידה	22 בנובמבר 1940 (בן 83); מיניאפוליס, ארצות הברית
שם לידה	Terrence Vance Gilliam
מדינה	הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1969
מקום לימודים	מכללת אוקסידנטל; תיכון בירמינגהאם ;
בן או בת זוג	מגי וסטון (1973–?)
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס מכונת הזמן (2000); פרס אינקפוט (2009); פרס וינזור מקיי (2012); פרס מפעל חיים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2001); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הקצר הטוב ביותר (2011); אביר מסדר האמנויות והספרות; קצין מסדר האמנויות והספרות ;
	http://terrygilliamweb.com/
	פרופיל ב-IMDb

טרנס ואנס גיליאם (באנגלית: Terrence Vance Gilliam; נולד ב-22 בנובמבר 1940) הוא במאי קולנוע, אנימטור, קומיקאי ושחקן קולנוע אמריקאי.

ב-2012 זכה בפרס וינזור מקיי.

ביוגרפיה

טרנס ואנס גיליאם נולד ב-22 בנובמבר 1940 במיניאפוליס, מינסוטה, בנם של ביאטריס (לבית ואנס) וג'יימס הול גיליאם. אביו היה איש מכירות נודד של מותג הקפה פולגרס לפני שהפך לנגר. זמן קצר לאחר לידתו, הם עברו לעיירה הסמוכה אגם מדיסן, מינסוטה. ב-1952 עברה המשפחה לשכונת פנורמה סיטי בלוס אנג'לס, קליפורניה. גיליאם למד בתיכון ברמינגהאם, שם היה נשיא כיתתו ומלך הנשף הבכיר. במהלך התיכון, הוא החל לקרוא בשקיקה את מגזין Mad, שאז נערך על ידי הארווי קורצמן, שלימים ישפיע על עבודתו של גיליאם.

גיליאם סיים את לימודיו במכללת אוקסידנטל ב-1962 עם תואר ראשון במדעי המדינה.

קריירה

טרי גיליאם ומונטי פייתון

טרי גיליאם החל את דרכו המקצועית כאנימטור וצייר רצועות קומיקס בארצות הברית; באחת מהרצועות המצולמות הראשונות אותן פרסם הופיע ג'ון קליז. לאחר שעבר לבריטניה המשיך בציור קומיקס ולאחר מכן הצטרף ל"קרקס המעופף של מונטי פייתון" כחבר האמריקאי היחיד בצוות. גיליאם זכה גם לאזרחות בריטית ב-1968 ואף ויתר מאוחר יותר, ב-2006, על אזרחותו האמריקאית כמחאה על ממשל ג'ורג' וו. בוש^[1].

גיליאם היה היוצר העיקרי של הדמויות המצוירות המוזרות שליוו את תוכנית הטלוויזיה של מונטי פייתון ואת סרטי החבורה, הוא גם הופיע במערכונים רבים ושיחק תפקידים בסרטיהם. בנוסף בסרטי הקולנוע "הגביע הקדוש", "בריאן כוכב עליון" בנוסף לאנימציות שיצר עבורם שימש בתפקידים של במאי, כותב, מעצב, שחקן וצלם^[1].

סגנון האנימציה הייחודי של גיליאם עשה שימוש רב בצילומים ישנים מהתקופה הוויקטוריאנית שחלקים מהם נחתכו והוזזו באופן משעשע - סגנון שזכה לחיקויים רבים, בין היתר בפרסומת טלוויזיה לבירה "גינס".

קריירה כבמאי

טרי גיליאם המשיך ממונטי פייתון את דרכו המקצועית כבמאי קולנוע. סרטו "ברזיל" מ-1985 בכיכוב של רוברט דה נירו^[2], נודע בקרב חובבי הקולנוע כדוגמה מצערת למקרה שבו הבמאי לא זוכה ללטש את סרטו בשל התערבות אולפני יוניברסל, שקיצרו את הסרט ללא הסכמתו. בסיוע המפיק ארנון מילצ'ן פתח גיליאם במאבק נגד יוניברסל והצליח להביא להפצתו של הסרט בגרסתו המקורית^[1].

ברבים מסרטיו, גיליאם מדגיש את התנגדותו העזה לבירוקרטיה ומשטרים פקידותיים. סרטיו מציגים מאבק כנגד כוח חזק, שיכול להיות מצב רגשי, אליל מעשה אדם או אפילו האדם עצמו. לרוב המאבק לא מסתיים בהצלחה. האווירה בסרטיו אפלה ופרנואידית עם מגוון דמויות מוזרות שהיו בעבר אנשים רגילים בחברה. בנוסף לאווירה האפלה, גם התסריט מציג לרוב חוש הומור שחור, מורשת (כנראה) מימי מונטי פייתון.

סממנים אלו של סרטי גיליאם הופכים אותם קלים לזיהוי אף ממבט קצר, בין היתר בזכות מוטיבים בארוקיים חוזרים (כגון מסכי מחשב עם זכוכיות מגדילות המוצמדות אליהם) והשילוב בין הפכים כמודרניות ויושן או יופי וגועל.

בשנת 2000 החל לביים, בתקציב של 32 מיליון דולר, את הסרט "האיש שהרג את דון קישוט", בכיכובם של ז'אן רושפור, ג'וני דפ וונסה פאראדי, שעל התסריט שלו החל לעבוד בתחילת שנות ה-90^[3]. אך בשל שורה של תקלות – ובהם ציוד על הסט שנהרס בגלל שיטפון, מחלתו של ז'אן רושפור וקשיים פיננסיים, ההפקה בוטלה. הכישלון תועד בסרט התיעודי "אבודים בלמנשה" שיצא לאקרנים ב–2002, והיה אמור לעקוב אחרי מאחורי הקלעים של ההפקה, ותיעד בסופו של דבר את הקשיים שהביאו לביטולה. מאז ניסה פעמים רבות לחדש את ההפקה אך נתקל בקשיים שונים^[4]. בתחילת 2017 החל שוב בצילומי הסרט בכיכובם של ג'ונתן פרייס ואדם דרייבר^[5]. הסרט יצא לאקרנים בסוף 2018^[6].

בשנת 2005 יצאו לאקרנים שני סרטים שביים, "האחים גרים - למבוגרים בלבד", המבוסס באופן כללי על דמויותיהם של האחים גרים^[7], ו"טיידלנד", סיפורה של ילדה הבורחת מהבדידות האיומה של ביתה החדש אל תוך עולם הפנטזיה המתקיים בדמיונה^[8].

בשנת 2006 העלה בישראל את הבכורה העולמית של המופע "דיאבולו" בו שימש כבמאי ואחראי על האפקטים המיוחדים לצד האמן הרוסי סלאבה פולונין^[9]. המופע, שבמרכזו עומדים הליצן והשטן, הטוב והרע, כשבכל פעם הם עומדים זה מול זה בסיטואציה שונה, הוצג בתיאטרון גשר עשר פעמים^[10].

בשנת 2010 ביים את "קללת פאוסט" של ברליוז עבור האופרה הלאומית האנגלית^[11]. ב-2014 ביים שם את האופרה "בנוונוטו צ'ליני" של ברליוז^[12].

חיים אישיים

גיליאם נשוי לאמנית האיפור הבריטית מגי ווסטון מאז 1973. היא עבדה על בסדרת טלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", ברבים מסרטי פייתון, וסרטיו של גיליאם עד להרפתקאות הברון מינכהאוזן. יש להם שלושה ילדים: איימי ריינבו (ילידת 1978), הולי דובואה (נולדה באוקטובר 1980), והארי ת'אנדר (נולד ב-3 באפריל 1988), כולם גם הופיעו או עבדו על כמה מסרטיו.

ב-2019 ביקר בפומבי את חברו למונטי פייתון ג'ון קליז, על תמיכתו בברקזיט ועל שאמר כי "לונדון היא כבר לא עיר אנגלית"^[13].

בינואר 2020 עורר סערה ציבורית לאחר שהשווה את תנועת Me Too ל"ציד מכשפות"^[14].

סרטים בבימויו

מונטי פייתון והגביע הקדוש (בשיתוף עם טרי ג'ונס) (1975)
ג'ברווקי (1977) Jabberwocky
שודדי הזמן (1981)
The Crimson Permanent Assurance ‏(1983) - סרט קצר שהוסף ל Monty Python's The Meaning of Life
ברזיל (1985)
הרפתקאות הברון מינכהאוזן (1988)
פישר קינג (1991)
12 קופים (1995)
פחד ותיעוב בלאס וגאס (1998)
האחים גרים - למבוגרים בלבד (2005)
"טיידלנד (2005)
מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס (2009)
תיאוריית האפס (2013)
האיש שהרג את דון קישוט (2018)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טרי גיליאם בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של טרי גיליאם (באנגלית)

טרי גיליאם, ברשת החברתית פייסבוק
טרי גיליאם, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
טרי גיליאם, ברשת החברתית Goodreads
טרי גיליאם, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
טרי גיליאם, באתר AllMovie (באנגלית)
טרי גיליאם, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
טרי גיליאם, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
טרי גיליאם, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
טרי גיליאם, באתר AllMusic (באנגלית)
טרי גיליאם, באתר MusicBrainz (באנגלית)
טרי גיליאם, באתר Discogs (באנגלית)
טרי גיליאם, באתר בילבורד (באנגלית)
טרי גיליאם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נדב הולנדר, דון קישוט, אל תנוח, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2010
אמיר קמינר, טרי גיליאם: "המוח שלי מתאים לסרטים קצרים", באתר ynet, 23 בינואר 2012
אמיר קמינר, טרי גיליאם: "טרחנים זקנים כמוני כבר לא שמים זין על פרסים", באתר ynet, 1 בדצמבר 2018

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ אסף גברון, הקרקס המעופף של טרי גיליאם, באתר הארץ, 21 בפברואר 2006
^ תמר גלבץ, קולנוע - שפכים - "ברזיל", במאי: טרי גיליאם, מפיק: ארנון מילצין, שחקנים: ג'ונתן פרייס, רוברט דה־נירו, קתרין הלמונד, כל העיר, 22 בנובמבר 1985
^ מאת סטיוארט ג'פריז, טחנות הרוח מתעקשות להפריע, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2002
^ שני ליטמן, טרי גיליאם ינסה בפעם השביעית לעבד לקולנוע את "דון קיחוטה", באתר הארץ, 19 בפברואר 2014
^ נירית אנדרמן, לאחר 17 שנה של עיכובים, טרי גיליאם החל לצלם את סרטו על דון קישוט, באתר הארץ, 12 במרץ 2017
^ אורון שמיר, הם כמעט איבדו את שפיותם בניסיון לסיים את הסרט, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2019
^ גואל פינטו, סרטים חדשים, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005
^ אורון שמיר, עכבר העיר, טרי גיליאם יורד מהפסים, באתר הארץ, 22 באפריל 2007
אורי קליין, הרפתקאות היתומה ג'לייזה-רוז, באתר הארץ, 26 באפריל 2007
^ גואל פינטו, טרי גיליאם יבוא לישראל לבכורת המופע "דיאבולו", באתר הארץ, 1 בפברואר 2006
^ מיכאל הנדלזלץ, קדרות משעשעת, צחוק עצוב, באתר הארץ, 6 במרץ 2006
^ הניו יורק טיימס, טרי גיליאם יביים את "קללת פאוסט" של ברליוז עבור האופרה האנגלית הלאומית, באתר הארץ, 18 באפריל 2010
^ חגי חיטרון, טרי גיליאם חוזר לביים באופרה הלאומית האנגלית, באתר הארץ, 6 במאי 2013
^ הגרדיאן, טרי גיליאם נגד ג'ון קליז, הברקזיט והתקינות הפוליטית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2019
^ הגרדיאן, הבמאי טרי גיליאם מעורר מחלוקת אחרי שהשווה את מי טו ל"ציד מכשפות", באתר הארץ, 5 בינואר 2020

[גברון-1] ¹ ² ³ אסף גברון, הקרקס המעופף של טרי גיליאם, באתר הארץ, 21 בפברואר 2006

[גלבץ-2] תמר גלבץ, קולנוע - שפכים - "ברזיל", במאי: טרי גיליאם, מפיק: ארנון מילצין, שחקנים: ג'ונתן פרייס, רוברט דה־נירו, קתרין הלמונד, כל העיר, 22 בנובמבר 1985

[3] מאת סטיוארט ג'פריז, טחנות הרוח מתעקשות להפריע, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2002

[4] שני ליטמן, טרי גיליאם ינסה בפעם השביעית לעבד לקולנוע את "דון קיחוטה", באתר הארץ, 19 בפברואר 2014

[5] נירית אנדרמן, לאחר 17 שנה של עיכובים, טרי גיליאם החל לצלם את סרטו על דון קישוט, באתר הארץ, 12 במרץ 2017

[6] אורון שמיר, הם כמעט איבדו את שפיותם בניסיון לסיים את הסרט, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2019

[7] גואל פינטו, סרטים חדשים, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005

[8] אורון שמיר, עכבר העיר, טרי גיליאם יורד מהפסים, באתר הארץ, 22 באפריל 2007
אורי קליין, הרפתקאות היתומה ג'לייזה-רוז, באתר הארץ, 26 באפריל 2007

[9] גואל פינטו, טרי גיליאם יבוא לישראל לבכורת המופע "דיאבולו", באתר הארץ, 1 בפברואר 2006

[10] מיכאל הנדלזלץ, קדרות משעשעת, צחוק עצוב, באתר הארץ, 6 במרץ 2006

[11] הניו יורק טיימס, טרי גיליאם יביים את "קללת פאוסט" של ברליוז עבור האופרה האנגלית הלאומית, באתר הארץ, 18 באפריל 2010

[12] חגי חיטרון, טרי גיליאם חוזר לביים באופרה הלאומית האנגלית, באתר הארץ, 6 במאי 2013

[13] הגרדיאן, טרי גיליאם נגד ג'ון קליז, הברקזיט והתקינות הפוליטית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2019

[14] הגרדיאן, הבמאי טרי גיליאם מעורר מחלוקת אחרי שהשווה את מי טו ל"ציד מכשפות", באתר הארץ, 5 בינואר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

מונטי פייתון
אריק איידל • טרי ג'ונס ‏(1942-2020)‏ • טרי גיליאם • מייקל פיילין • גרהאם צ'אפמן ‏(1941-1989)‏ • ג'ון קליז
טלוויזיה	הקרקס המעופף ‏(1969-1974)‏ • מערכונים עיקריים • המזלג המלוכלך ‏(1969)‏ • התוכי המת ‏(1969)‏ • המשרד להליכות מטופשות ‏(1970)‏ • שיר חוטב העצים ‏(1969)‏
קולנוע	ועכשיו למשהו שונה לגמרי ‏(1971)‏ • הגביע הקדוש ‏(1975)‏ • בריאן כוכב עליון ‏(1979)‏ • הופעה חיה בהוליווד בוול ‏(1982)‏ • טעם החיים ‏(1983)‏
שונות	שירים • ספאמלוט ‏(2004)‏ • דמויות • מחוות