לדלג לתוכן

טרסטוורה

טרסטוורה
R. XIII Trastevere
מידע
עיר עיריית רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד המאה ה־13 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 180.08 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה 13,447 (31 בדצמבר 2020)
קואורדינטות 41°53′14″N 12°27′56″E / 41.887222222222°N 12.465555555556°E / 41.887222222222; 12.465555555556
(למפת רומא רגילה)
 
טרסטוורה
טרסטוורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמטה אופיינית לרובע. ברקע – גבעת ג'יאניקולו
הכיכר שלפני בזיליקת סנטה מריה די טרסטוורה

טְרַסְטֶ֫וֶורֵהאיטלקית: Trastevere – בהטעמה על הטי"ת השנייה) הוא הרובע ה-13 מבין רובעי העיר רומא בירת איטליה.

רובע טרסטוורה נמצא דרומית לקריית הוותיקן, על גדתו הדרומית-מערבית (השמאלית) של נהר הטיבר. בדרומו, גובל הרובע ברובע בורגו – הרובע ה-14 של רומא.

מקור שמו של הרובע מלטינית: "טרנס טיברים" – trans Tiberim שמשמעו "מעבר לטיבר".

בעת העתיקה, בתקופת הממלכה הרומית, שלטו באזור בו נמצא כיום הרובע, האטרוסקים העוינים לרומא. האזור כונה על ידי תושבי רומא (שמעבר לנהר) "ריפה אטרוסקה" (בלטינית: Ripa Etrusca – "הגדה האטרוסקית"). במאה השישית לפנה"ס נכבש האזור על ידי הרומאים, אולם לא יושב. גשר עץ שנקרא גשר סובליקיוס (בלטינית: "גשר עמודי העץ") קישר בין הגדה המזרחית לגדת טרסטוורה.

בשנת 509 לפנה"ס, עם הקמת הרפובליקה הרומית, החלו להתיישב דייגים לאורך חוף הנהר, וגם לאורך גדת טרסטוורה. בהמשך עם גידולה של העיר רומא לכיוון שדה מרס, החלה התיישבות גם לגדתו המערבית של הנהר – בעיקר של מהגרים מהמזרח התיכון (ובהם יהודים רבים) ואזור מגורים זכה לכינוי "פלאטיאָה יוּדיאוֹרוּם".

בתקופת שלטונו של הקיסר אוגוסטוס, בשל גודלה של האוכלוסייה שישבה באזור זה, הפך האזור לאחד מ-14 רובעי העיר – שנקרא "רובע 14" ובהמשך כונה "טרנס טיברים". בשיא תקופת האימפריה הרומית נבנו מספר וילות של עשירי רומא באזור טרסטוורה, ובהן הווילה של יוליוס קיסר וגניה שנקראו "גני קיסר" (Horti Caesaris – "הורטי קיסריס")

בתקופת שלטונו של הקיסר אורליאנוס נבנתה חומת אורליאנוס שהקיפה את העיר כולה, ובין היתר גם את רובע טרסטוורה וגבעת הוותיקן. ברובע נבנו שתיים מהכנסיות העתיקות ביותר ברומא: בזיליקת סנטה מריה אין טרסטוורה ובזיליקת סנטה צ'צ'יליה אין טרסטוורה.

בימי הביניים הפך הרובע לרובע צפוף של סמטאות צרות ומתפתלות, ועד תקופת שלטונו של האפיפיור סיקסטוס הרביעי בשלהי המאה ה-15 לא היו רחובות הרובע מרוצפים. סיקסטוס הורה על ריצוף הרובע בלבנים, ואלה הוחלפו בהמשך במרצפות אבן. בשנת 1744 שינה האפיפיור בנדיקטוס ה-14 את גבולות הרובע, וקבע את גבולותיו כפי שהם היום.

תושבי הרובע, המבודדים מיתר תושבי רומא בשל הנהר החוצה את העיר, יצרו תרבות שונה מעט מזו של שאר חלקי העיר, ונוהגים לחוג פסטיבל הייחודי לרובע.

גם כיום שומר הרובע על צביון ימי הביניים שלו, בשל הרחובות הצרים והמרוצפים אבן, והרובע הפך בשל כך לרובע אמנים ולאתר תיירות פופולרי. ברובע ממוקמת אוניברסיטת ג'ון קאבוט, האקדמיה האמריקאית של רומא וכן קמפוסים של מכללת תומאס מור לאמנויות הליברליות ושל בית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת ווטרלו הקנדית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]