יהודה דרכסלר
יהודה דרכסלר (7 בינואר 1924 – 6 בספטמבר 2005) היה ממפקדי הפלמ"ח ואדריכל שעבד כמתכנן הראשי במחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית בירושלים וכמתכנן מחוז הנגב. תכנן מבנים רבים בהתיישבות באזור הנגב ובסיני (בעת השליטה הישראלית בסיני בשנים 1967–1982) ותרם תרומה חשובה לתכנון היישובים בפריפריה בשנות ה-60 וה-70,[1] ולתכנון חלק מהשכונות שנבנו בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.
שרות בפלמ"ח ובצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בווינה, בן לשלמה ושרה, ועלה לארץ ישראל במרץ 1939, יחד עם אחיו,[2] במסגרת עליית הנוער. הוא התחנך במקווה ישראל ומשם התגייס ב-1944 לפלמ"ח. הוא שרת בפלוגה ב’, כשליח במחנות המעצר בקפריסין ועמד בראש משלחת מטה הפלמ"ח לאימון “שורות המגינים” והשתתף בחפירת תעלת בריחה מהמחנה. בשובו לארץ ישראל, הוצב לגדוד החמישי של חטיבת הראל, תחילה כמפקד פלוגה ובהמשך בתפקיד סמג”ד. הוא השתתף בין היתר במבצע יבוסי, קרב רמת רחל, מבצע מכבי, מבצע יורם ומבצע ההר. נמנה עם 64 מפקדי הפלמ"ח שהשתתפו בכנס נען בספטמבר 1948 בהשתתפות דוד בן-גוריון,[3] שם התבטא בזכות המשך קיום הפלמ"ח במטרה לשמור על המשטר הדמוקרטי במדינה החדשה.[4] עם סיום מלחמת העצמאות היה למפקד חבל סדום והערבה. באוקטובר 1949 מונה למפקד הנגב המערבי ולמפקד חטיבת מילואים 11.
אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1951 השתחרר מצה"ל והחל לימודי ארכיטקטורה בטכניון, אותם סיים ב-1955. לאחר סיום לימודיו, עבד כמתכנן הראשי במחלקה הטכנית של הסוכנות היהודית בירושלים וכמתכנן מחוז הנגב. במסגרת זאת תכנן בתים רבים במחוז הנגב. בין הבתים שתכנן:
- בתי קיבוץ יטבתה הראשונים ב-1957
- מבני הקבע הראשונים בקיבוץ שדה בוקר ב-1957.[5][6]
- תוכנית היישוב הראשונה של קיבוץ עין גדי (יחד עם האדריכל יונה קסלר).[7]
- בתי מגורים ובית התרבות בקיבוץ אורים,[1] ב-תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20
ב-1962 נשלח לאיראן עם מיכה טלמון לתכנן מחדש את הכפרים שנהרסו ברעידת האדמה בחבל קזווין.
ב-1967 תכנן יחד עם אברהם ונטורה מבנן (קבוצת מבנים המקושרים פיזית) של שיכון מדורג בנצרת עילית.[8]
לאחר מלחמת ששת הימים עמד בראש צוות המתכננים של העיר ימית,[9] וראה אותה בחזונו ככרך דרומי גדול שיחצוץ בין מצרים ובין רצועת עזה.[10] כמו כן, תכנן יחד עם זאב דרוקמן מרכז אזורי בפתחת רפיח.[8] עוד פרויקט שתכנן, היה בניית היישוב האזרחי בבירנית,[11] אך זו לא הפכה ליישוב.
בשנות ה-70 של המאה ה-20 עבר מהסוכנות אל משרד השיכון ושימש כראש צוות, אחראי לתכנון בירושלים וסגן ראש אגף לתכנון והנדסה.[12] ובמסגרת תפקידיו היה אחראי להקמת צוותי תכנון לפרויקטים בשכונות החדשות: רמות, רמת שרת, מעלות דפנה ובשכונה הוותיקה שמואל הנביא. בתפקידו זה ניסה להביא סגנון אדריכלי חדש לבניית השיכונים במקום הסגנון שרווח בישראל בשנות ה-60.[12][13] לאחר חילוקי דעות עם שר השיכון, אברהם עופר פוטר דרכסלר ב-1975. האדריכל רם כרמי החליפו בתפקיד,[12] ודרכסלר עבר למינהל מקרקעי ישראל,[12] לתפקיד מנהל האגף לתכנון ולפיתוח במנהל.[14] בתפקידו זה פעל להקמת והרחבת שכונות יהודיות סביב ירושלים במטרה למנוע את חלוקת העיר מחדש.[15]
ב-1974 הוענק לו, יחד עם עמיתיו, פרס רכטר מטעם משרד התרבות והספורט, על תכנון שכונת מעלות דפנה בירושלים.
היה נשוי לצביה, התגורר בחולון, ונפטר בשנת 2005.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה דרכסלר, באתר הפלמ"ח
- זאב זיוון, הדרקסלרים משדה בוקר, נאמנגב, גיליון מס' 30, עמ' 28 באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ספטמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מיכאל יעקובסון, סיבוב בשני חדרי האוכל התאומים בקיבוצים נירים ואורים, בבלוג "חלון אחורי", 2 ביוני 2016
- ^ עדות המובאת כציטוט בדף היומי של מרדכי גולדמן, דצמבר 2008
- ^ אורי מילשטיין, הזקן והצעירים (המשך לחלק ראשון של המאמר), דבר, 30 במרץ 1973
- ^ דוד בן-גוריון, מדינת ישראל המחודשת, כרכים א-ב, הביא לדפוס יהודה ארז, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשכ"ט-1969, עמ' 272
- ^ זאב זיוון, הדרקסלרים משדה בוקר, נאמנגב, גיליון מס' 30, עמ' 28 באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ספטמבר 2020
- ^ ה"דרקסלר", באתר קיבוץ שדה בוקר, 6 ביולי 2016
- ^ דן בניהו, על תכנון היישוב ובנייתו, באתר "קהילנט" של קיבוץ עין גדי
- ^ 1 2 הדס שדר ורוברט אוקסמן, באר שבע הישראלית - בין המקום לבין החזון, קתדרה עמ' 81–114, אפריל 2003
- ^ חיים פרידלנדר, הפינוי הראשון: שלושים וחמש שנים חלפו • ימי ימית האחרונים, באתר "כל הזמן", 24 באפריל 2017
- ^ יוסי ביילין, ימית עולה מן החולות, דבר, 21 במרץ 1975
- ^ נחום ברנע, עליתה ונפילתה של בירנית, דבר, 21 במרץ 1969.
- ^ 1 2 3 4 גיל קיסרי, צוות האדריכלים "פוטר מסיבות תקציביות" אך משלמים מיליונים למשרדים פרטיים, מעריב, 17 בדצמבר 1976
- ^ דוד קרויאנקר, "אדריכלות בירושלים - תקופות וסגנונות" - כרך חמישי; "הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948", כתר, 1991, עמ' 40
- ^ פנינה פארי, מקרקעי ישראל: תכניות בנייה, חדשות, 16 בספטמבר 1987
- ^ מינהל מקרקעי ישראל הציע לממשלה הרחבת ירושלים, מעריב, 18 באוגוסט 1976