מיכה טלמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכה טלמון

מיכה טלמון (א בתמוז ה'תרפ"ב, 27 ביוני 1922 בירושלים- כ"ט בשבט ה'תשע"ג, 9 בפברואר 2013 בעומר) היה ראש מינהל מקרקעי ישראל בשנים 1977–1976. הוא פיתח וגיבש את שיטת שיווק המגרשים "בנה ביתך". זכה באות יקיר באר שבע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלמון נולד בירושלים, בנם של צבי אליהו כהן ולאה, אח בכור לשתי אחיות. אליהו אביו נשלח יחד עם אחיו, שני נערים בגיל 15 ו-17, על ידי אביהם כדי שיתחנכו בגימנסיה העברית "הרצליה". אמו לאה, עלתה לארץ כילדה קטנה בסוף המאה ה-19 עם הוריה ד"ר נפתלי וד"ר חנה וייץ שנשלחו כרופאים למושבות הברון. ילדותו עברה בין ירושלים לתל אביב. בגיל צעיר התייתם מאביו.

בגיל 16 הצטרף כמדריך "הנוער העובד" להכשרה שהתכוננה להקים את קיבוץ אלומות. נמנה עם קבוצת מדריכי הנוער העובד שיצאה בראשות הארכאולוג שמריהו גוטמן לפרוץ ולהכשיר את השביל למצדה, המשמש מאז דורות של מטיילים העולים למצדה.

בשנת 1940 עלתה ההכשרה והקימה את קיבוץ אלומות. שם פגש את רעייתו רחל. בקיבוץ עבד כשומר שדות ועל סוסתו רכב וביקר בשבטי הבדואים שבגליל. שם שמע ואסף ידיעות בשרות הש"י, שרות הידיעות של ההגנה.

במלחמת העצמאות נלחם כסמל בגדוד 12 של חטיבת גולני בקרבות על שחרור הגליל. בחג השבועות 1948, בקרב על משמר הירדן, נפצע ברגלו ועת נסוגו כוחות צה"ל מפני הצבא הסורי נותר שוכב פצוע בשדה הקרב ומסתווה למת. מקץ 16 שעות חזרו כוחות צה"ל וכבשו את האזור ומצאו אותו חי, פצוע בשטח, ופינו אותו.

בשנת 1949 עבר לגור בבאר שבע ומעט מאוחר יותר הצטרפו גם אשתו רחל ובנם הבכור אליהו.

בראשית דרכו שימש עוזר למנהל חבל הנגב של המחלקה להתיישבות. בהמשך היה מנהל מפעל ההתיישבות באזור באר שבע[1] וממנהל מדור התכנון בנגב. ב-1 בינואר 1956 החל טלמון לכהן בתפקיד מנהל חבל הנגב[2][3]. בשנים אלה עסק בהתיישבות העולים במושבים שמסביב, בפיתוח מקורות מים ופרנסה למתיישבים.

בשנות ה-60 שימש מנהל המחוז של משרד השיכון[4] ועסק בפיתוח וקידום הצד העירוני של הנגב, באר שבע ועיירות הפיתוח שמסביב.

ראש מינהל מקרקעי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 1969 עבר למינהל מקרקעי ישראל, בה התחיל כמנהל האגף העירוני[5]. טלמון תמך בשיטת שיווק המגרשים "בנה ביתך"[6] ושתי השכונות הראשונות בישראל ששווקו בשיטה זו בשנת 1974 היו שכונת וילות מצדה בבאר שבע ואזור רחוב כליל החורש ורחוב הזית בעומר. בדצמבר 1976 התפטר מאיר זורע מתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל כדי לעבור לפעילות פוליטית, וטלמון סומן במועמד מוביל להחליפו[7]. ב-1 במאי 1977, שבועיים וחצי לפני הבחירות לכנסת התשיעית אישרה הממשלה את מינויו למנהל מינהל מקרקעי ישראל[8].

בספטמבר 1977 הוחלף על ידי שר החקלאות אריאל שרון ביעקב עקנין[9]. הוא הצטרף לבנו ולמילן זגר, ויחד הקימו את חברת "נגב תים". גם כאן המשיך בפעילות למען העיר באר שבע והיה מנהל פרויקט דרך הנשיאים (כיום שדרות רגר).

בשנת 1985 ניהל את הקמת שכונת בנה ביתך בנווה נוי. משנת 1987 שימש כמבקר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, במשך כעשר שנים. לאחר פרישתו מתפקיד ציבורי זה ובסמוך למותו שימש כחבר בוועדת הבנייה של האוניברסיטה.

בשנים האחרונות לחייו התגורר יחד עם רחל אשתו בשכונת "גני עומר" שבעומר.

הוקרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן מיכה טלמון, באר שבע

בשנת 1999 זכה טלמון לתואר יקיר באר שבע. בחודש מרץ 2016 הנציחה עיריית באר שבע את זכרו וקראה פארק בדרום העיר על שמו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלמון היה נשוי במשך קרוב ל-70 שנים לרחל ולהם נולדו שלושה ילדים, אליהו, שמאי מקרקעין ומודד מוסמך, בת שבע, מורה ואשת חינוך ושי, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, ממלא-מקום מנכ"ל בנק הפועלים ומנכ"ל כלל ביטוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]