יואל שר (דיפלומט)
יואל שר (25 בינואר 1933, פריז, צרפת – 20 במאי 2023, ירושלים, ישראל) היה דיפלומט, חוקר, פובליציסט, מתרגם ומרצה ישראלי.
בין תפקידיו: הקמת מרכז הסברה לארצות דוברות צרפתית בשגרירות ישראל בפריז (1960–1966), שגריר בטוגו (1969-1972), קונסול כללי בהונג קונג (1988–1990), שגריר ישראל בצ'כוסלובקיה (1990–1993), סמנכ"ל משרד החוץ (1993–1995). משנת 1995 ועד לפרישתו לגמלאות ב-1998 כיהן כשגריר בווינה, אוסטריה.
כמו כן, שימש שר כיו"ר אגודת הידידות ישראל-אפריקה, סגן יו"ר אגודת הידידות ישראל-צרפת, סגן יו"ר אליאנס פרנסז ירושלים, והיה נציג ציבור בוועדת נציבות שירות המדינה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר נולד בפריז ב-25 בינואר 1933, ועלה ארצה עם הוריו ב-15 בינואר 1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. המשפחה התיישבה בירושלים.
אביו, אברהם שר, בוגר גימנסיה "תרבות" בלודז' (אז רוסיה), היה פעיל ב"פועלי ציון", עלה ארצה כחלוץ בשלהי מלחמת העולם הראשונה, והיה חלוץ יבוא פרי ההדר מא"י לצרפת בשנות ה-30. בארץ עסק בפרדסנות. הוא השתתף ונפצע בהגנה על תל-חי לצד יוסף טרומפלדור והיה פעיל ב"הגנה". נפל בראשית מלחמת העצמאות בליווי שיירה ליד הקסטל.
אמו, אנטואנט שר-סימון, הייתה נצר למשפחה ששורשיה הידועים בצרפת הם מהמאה ה-17. אחרי עלייתה ארצה הייתה שליחת המוסדות הלאומיים בתוניסיה, אלג'יריה ומרוקו.
שר למד בבית הספר העממי לדוגמה ובתיכון בית-הכרם (לימים ליד"ה) והתגייס לנח"ל במסגרת גרעין של תנועת המחנות העולים, והיה חבר קיבוץ מחניים. בהמשך סיים לימודי מדידה חקלאית במדרשת רופין (1955), דיפלומה ביחסים בינלאומיים במכון למדעי המדינה בפריז (1962–1966), לימודים לתואר שני בלימודי אפריקה באוניברסיטה העברית (1973–1974), לימודים במכללה לביטחון לאומי (1984–1985) ולימודים לתואר שני ביפנית באוניברסיטה העברית (1987–1988).
ב-1960 גויס על ידי משרד החוץ ונשלח לפריז כדי להקים מרכז הסברה לארצות דוברות צרפתית, שאותו ניהל עד 1966. ב-1969 מונה לשגריר בטוגו שבמערב אפריקה. עם שובו ארצה התמנה כסגן מנהל מחלקת אפריקה במשרד, ולאחר מכן כסגן מנהל ומנהל מחלקת ההסברה.
ב-1979 יצא לפריז כציר, ובהמשך שימש כממונה על השגרירות במשך חצי שנה, ממאי עד אוקטובר 1983.
ב-1984 למד שנה במכללה לביטחון לאומי (מחזור י"ב).
בשנים 1985–1988 ניהל את תוכנית יד-הנדיב להשתלמות אקדמית של עובדי משרד החוץ הצעירים.
ב-1988 מונה לקונסול כללי בהונג קונג, בדרג אישי של שגריר, וקיים עם השלוחה הסמויה של ממשלת סין העממית מגעים שהובילו מאוחר יותר לכינון יחסים רשמיים עמה. ב-1990 עבר לפראג והיה לשגריר הראשון בצ'כוסלובקיה אחרי מהפכת הקטיפה. ב-1993, בעקבות התפרקות הפדרציה, שימש גם כשגריר לא תושב בסלובקיה.
בשנים 1993–1995 היה סמנכ"ל משרד החוץ, אחראי למרכז-מזרח אירופה, לרבות הפדרציה הרוסית ומדינות ברית המועצות לשעבר באזור הבלטי ובאסיה התיכונה.
בשנת 1995–1998 שימש כשגריר בווינה, אוסטריה, מואמן גם לסלובקיה וסלובניה, וכן לסוכנויות האו"מ ולאבש"א (הארגון לשיתוף וביטחון באירופה) שמקום מושבם בבירה האוסטרית.
אחרי פרישתו בשנת 1998 עסק עוד 14 שנים בחשיפת הארכיון המדיני של משרד החוץ בגנזך המדינה, היה יו"ר אגודת הידידות ישראל-אפריקה ונציג ציבור בוועדת נציבות שרות המדינה.
במקביל, חקר, כתב מאמרים, תרגם והרצה.
סיפרו האוטוביוגרפי "מסביב לעולם ב 90 שנה" מתאר את פעילותו הענפה במשך השנים.
פעילויות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר היה חבר-מייסד בעמותת חברים למען החברה, לקידום ילדים ובני נוער בשדרות, שהוקמה על ידי עשרה מבוגרי מחזור י"ב של המכללה לביטחון לאומי.
חבר במסדר אבירי יינות עמק הלואר בצרפת מ-1964, הועלה לדרגת קצין בשנת 2014.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר היה נשוי לאביבה שר ואב לשלשה: גלעד שר, איל שר ונגה שר-גרקו. נפטר ב-20 במאי 2023 בירושלים, בגיל 90.
כתיבתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוטוביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואל שר, מסביב לעולם בתשעים שנה, ירושלים, הוצאה עצמית, 2022.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Nouvelles d’Israël, no1 1.12.1960 – no128 15.9.1966
- Zum Frieden unterwegs, Botschaften einen Botschafter in Österreich, der Slovakei und Slowenien 1995-1998, Hartung-Gorre Verlag, Konstanz 1998
- Theodor Herzl’s Way from Basel to Jerusalem via the Mainau Island, in Theodor Herzl, Eine Hommage zum 120-jähringen Jubiläum 2018, Erhard Roy Wiehn (Hg.), Hartung-Gorre Verlag, Konstanz 2018
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- “Hatikva Returns to the Vltava”: Václav Havel (1936–2011), Israel Journal of Foreign Affairs, Volume 6, 2012 - Issue 1, Pages 115-128. https://doi.org/10.1080/23739770.2012.11446494
- "Theodor Herzl: Father of Israeli Diplomacy", Israel Journal of Foreign Affairs, Volume 11, 2017 - Issue 2, Pages 235-244. https://doi.org/10.1080/23739770.2017.1369729
- My Dear Friend Felice Ravenna”: Correspondence between Theodor Herzl and an Italian Zionist (1902–1904), Israel Journal of Foreign Affairs, Volume 13, 2019 - Issue 3, Pages 381-404. https://doi.org/10.1080/23739770.2019.1741201
ספרים שתרגם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פאול בייא, נשיא קמרון, הליברליזם הקהילתי, "ישראל אקונומיסט", 1988, (תרגום מצרפתית תחת השם איל גלעד)
- La vie juive au Maroc, arts et traditions, מוזיאון ישראל והוצאת סתווית, 1986 (תרגום לצרפתית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גואל בנו, גבירותי ורבותיי, היכונו לנחיתה בכנרת, באתר ynet, 26 בדצמבר 2017
- מרדכי חיימוביץ, רון פרושאור: "נתניהו מכיר את משרד החוץ, אבל הוא נפגע מהיעדר שר", באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2017
- עופר אדרת, עתיקות בניחוח צרפתי, באתר הארץ, 21 בפברואר 2013
- עופר אדרת, מסע הבריחה מהנאצים, שנמשך שמונה חודשים, הסתיים בנחיתה על הכנרת, באתר הארץ, 1 ביוני 2023
בקרת זהויות  |
|
|---|
- בוגרי בית הספר לדוגמה (ירושלים)
- בוגרי המכללה לביטחון לאומי
- מחניים: אישים
- בוגרי התיכון ליד האוניברסיטה
- טוגו: יחסי חוץ
- ישראלים ילידי צרפת
- מנכ"לי משרד החוץ
- מתרגמים ישראלים
- עולים במלחמת העולם השנייה
- שגרירי ישראל באוסטריה
- שגרירי ישראל בצ'כוסלובקיה
- ישראלים שנולדו ב-1933
- ישראלים שנפטרו ב-2023
- יהודים הקבורים בהר המנוחות