יחסי זימבבואה–טורקיה
יחסי זימבבואה–טורקיה | |
---|---|
זימבבואה | טורקיה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
390,757 | 783,562 |
אוכלוסייה | |
16,740,337 | 87,545,061 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
26,538 | 1,108,022 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
1,585 | 12,657 |
משטר | |
רפובליקה | משטר נשיאותי |
יחסי זימבבואה–טורקיה הם יחסי החוץ בין טורקיה לזימבבואה. זימבבואה פתחה את שגרירותה באנקרה ב-3 באוקטובר 2019.[1]
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]טורקיה וזימבבואה בדרך כלל קיימו יחסי ידידות עד 1990. טורקיה לא הכירה בחזית רודזיה שהונהגה על ידי ה-UDI בגלל הגזענות של חזית רודזיה.[2] ברודזיה - הקהילה שמנתה כ -5% מהאוכלוסייה החזיקה הייתה מערכת דומה לחוקי ג'ים קרואו [3] שקיימה אפליה גזעית. לאחר שאיאן סמית' כראש ממשלת רודזיה הכריז על עצמאות רודזיה ב-11 בנובמבר 1965, טורקיה הצטרפה לבריטים להפעלת לחץ על ממשלתו של איאן סמית באמצעות סנקציות כלכליות.[4] כאשר הסנקציות הכלכליות נכשלו ברובן, האוכלוסייה השחורה של רודזיה החלה לארגן בסיוע Frente de Libertação de Moçambique ממוזמביק לוחמת גרילה והכריזה מלחמה על רודזיה של איאן סמית', מה שאפשר בסופו של דבר לעליית שלטון הרוב בזימבבואה.
עד שנת 1992, טורקיה סיפקה 47 מיליון ליש"ט[5] מתוך סך של 900 מיליון ליש"ט שהקהילה הבינלאומית התחייבה כסיוע זר לממשלה שהקים רוברט מוגאבה, שזכה בתחילה לתשואות על הגנת הקהילה הלבנה בזימבבואה.[4]
היחסים של טורקיה עם זימבבואה נעשו מתוחים מאוד[6] כאשר ממשלתו של רוברט מוגאבה החלה להחרים[5] חוות בבעלות לבנה ללא תמורה והורתה מאוחר יותר על מבצע מורמבצווינה (chiShona: "לנקות את החרא") שבה פונו 100,000 בתים של אנשי השונה שחיו בעיירות החרושת מסביב להארארה. זה הוביל, על פי הערכות האו"ם, למוות של 1.2 מיליון בני אדם.
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היקף הסחר בין שתי המדינות עמד על 17.7 מיליון דולר בשנת 2018 (ייצוא / יבוא טורקי: 5.9 / 11.8 מיליון דולר).[1]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Relations between Turkey and Zimbabwe". Ministry of Foreign Affairs of Turkey.
- ^ Lake, Anthony. The Tar Baby Option: American Policy toward Southern Rhodesia. New York: Columbia University Press, 1976.
- ^ Gifford, Paul. “American Evangelicalism in Zimbabwe.” In Jan P. Nederveen Pietersee, ed. Christianity and Hegemony: Religion and Politics on the Frontiers of Social Change. New York: Berg, 1992.
- ^ 1 2 Horne, Gerald. From the Barrel of a Gun: The United States and the War Against Zimbabwe, 1965–1980. Chapel Hill: University of North Carolina Press, 2001.
- ^ 1 2 Stedman, Stephen Jay. Peacemaking in Civil War: International Mediation in Zimbabwe. Boulder, Colo.: Lynne Rienner, 1991.
- ^ DeRoche, Andrew. Black, White, and Chrome: The United States and Zimbabwe, 1953 to 1998. Trenton, N.J.: Africa World, 2001.