לדלג לתוכן

כדורגל נשים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


עיינו גם בפורטל

פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים.

כדורגל נשים בישראל הוא ענף ספורט, שצובר פופולריות כמו בכל העולם אך בישראל הליגה עדיין לא מקצוענית והענף סובל מחוסר תקציב, תנאים וסיקור תקשורתי[1][2][3].

קבוצות כדורגל נשים ראשונות הוקמו בארץ בראשית שנות ה-70 אך רובן לא שרדו והתפרקו תוך שנים אחדות. מערך הליגות נוסד לראשונה בשנת 1998, שנה לאחר הקמת הנבחרת, והליגות נמצאות תחת אחריות הההתאחדות לכדורגל בישראל באגף הנשים.

הליגות בארץ חצי מקצועניות כשהליגה הבכירה היא ליגת העל בכדורגל נשים, מתחתיה הליגה הלאומית ואחריה ליגה ארצית שחלק מהקבוצות בה חובבניות. נכון לעונת 2020/21 בליגת העל 10 קבוצות, 10 בליגה הלאומית ו-10 בארצית.

המפעל השני בחשיבותו הוא גביע המדינה בכדורגל נשים.

עבור גילאי ילדים ונוער קיימות ליגת נערות (גילאי 14–19), ליגת ילדות (גילאי 10–13) וליגת טרומיות (6–9). במקביל לליגות אלו מתקיימים גם מפעלי גביע המדינה לנערות וגביע המדינה לילדות.

נכון לשנת 2019, מדורגת ליגת העל הישראלית לנשים במקום ה-36 בדירוג אופ"א בשקלול של חמש העונות האחרונות[4]. לפי הדו"ח השנתי של פיפ"א, נבחרת ישראל מדורגת במקום ה-63 בעולם, רשומות בישראל 1,383 שחקניות כדורגל שמשחקות כדורגל תחרותי (מתוכן רק 510 מעל גיל 18) ואין לה תוכנית אסטרטגית לפיתוח כדורגל הנשים במדינה[5].

קבוצות הנשים הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 החלו לקום בישראל מספר קבוצות כדורגל לנשים. הראשונות שבהן היו קבוצת מיל"ן, קבוצת "מקסים" חיפה וקבוצות בנות בנס ציונה וברמת גן[6]. מכיוון שבאותם ימים לא התקיימה פעילות של ליגה מסודרת, רובן שיחקו רק במשחקי ידידות ולעיתים נסעו למשחקים בחו"ל מול קבוצות נשים ממדינות שונות[7][8][9]. משחק בינלאומי ראשון מסוגו התקיים ביום העצמאות בשנת 1971 בין קבוצת נשים שייצגה את ישראל והורכבה משחקניות קבוצות מיל"ן ורמת גן לבין קבוצה מוינה שייצגה את אוסטריה. במשחק ניצחה ישראל 1-2[10]. באמצע העשור כבר היו 18 קבוצות נשים ברחבי הארץ אך הן לא זכו לסיוע של אף גורם ממסדי מבחינת אמצעים, תנאים ושיווק[11]. ניסיונות להקמת ליגת נשים באותה תקופה לא צלחו[12]. אמנם התקיים מאבק ציבורי בתמיכת מספר חברי כנסת ובראשם אורה נמיר[13] אך הוא לא צלח ובסופו של דבר רובן התפרקו תוך מספר שנים[14].

הקמת הנבחרת והליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות חוקיה של פיפ"א, הקימה ב-1997 ההתאחדות לכדורגל נבחרת רשמית לנשים ושנה לאחר מכן את ליגת הנשים[15].

הליגה שהוקמה ב-1998 הורכבה מ-12 קבוצות[16]. עם זאת, מאז מספר הקבוצות משתנה משנה לשנה עקב התפרקות והקמת קבוצות ושינוי מבנה הליגות מטעמים לוגיסטיים. בעונת 2009/2010 היו שתי ליגות בלבד, ובעונת 2018/2019 נספרו 6 ליגות שונות בהן 3 הבכירות: ליגת העל, הליגה הלאומית וליגה ארצית. 9 קבוצות משחקות בליגה הראשונה[17] 10 קבוצות בליגה השנייה (ליגה לאומית)[18] ו-8 קבוצות בליגה השלישית (ליגה ארצית)[19]. כמו כן קיימות ליגת נערות (דרום וצפון) לגילאי נוער, ליגת ילדות (דרום וצפון), וליגות טרומיות לגילאי טרום ילדים א'. גם מספר השחקניות בליגה גדל בהתאמה כאשר ב-2006/2007 היו 556 שחקניות רשומות ובעונת 2017/2018 כמעט 1,400 שחקניות רשומות[20]. הליגה ואגף הנשים בהתאחדות מתפקד תחת קשיים רבים, בעיקר בגלל תקצוב נמוך באופן מסורתי. לדוגמה, בשנת 2004 קיבל כדורגל הנשים רק 470,000 ש"ח לעומת כדורגל הגברים שקיבל למעלה מ-100 מיליון ש"ח. בשנת 2011 קיבלו תמיכה מהמועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו) 27 קבוצות נשים (כ-4% מקבוצות הכדורגל שנתמכו) ובשנת 2012 21 קבוצות (3%). אחוזים אלו נמוכים משמעותית מחלקן של קבוצות הנשים בענפי ספורט אחרים ככדורסל (מעל 20% קבוצות נשים), כדוריד (כ-15%) או כדורעף (מעל 40%)[21]

שתי הקבוצות בעלות מספר התארים (אליפות הליגה הראשונה וגביע המדינה) הרב ביותר הן מכבי חולון ואס"א תל אביב. בשנים הראשונות של הליגה, בטרם התפרקותה, בלטה מכבי חיפה. בעשור הראשון של המאה ה-21 בלטה מכבי חולון ובעשור השני בלטה אס"א תל אביב.

במשחק ידידות שקיימה נבחרת ישראל מול צ'לסי ב-20 באוגוסט 2019 באצטדיון המושבה בפתח תקווה נכחו 8,534 צופים ובכך נשבר שיא הצופים למשחק כדורגל נשים בישראל[22].

כדורגל הנשים הישראלי בזירה העולמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת כדורגל הנשים של ישראל משחקת בקביעות במוקדמות אליפות אירופה וגביע העולם לנשים, אך טרם הצליחה להעפיל לתחרויות הגמר. נכון לאוגוסט 2023 הנבחרת ממוקמת במקום ה-70 על פי הדירוג העולמי של פיפ"א לנשים[23].

בנוסף לנבחרת הבוגרות, קיימות גם נבחרת נערות עד גיל 19 ונבחרת נערות עד גיל 17.

הקבוצה שזוכה באליפות הליגה הראשונה משחקת במוקדמות ליגת האלופות. האלופות הישראליות לקחו חלק במפעל מראשיתו אך לאורך השנים רק אס"א תל אביב הצליחה להעפיל משלב המוקדמות לשלב הנוקאוט אך הפסידה בשלב הראשון.

מאבק הזכויות של הכדורגלניות 2019

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני תחילת עונת 2019/2020 ומיד לאחר מונדיאל הנשים המוצלח בצרפת, פתחו הכדורגלניות במאבק להפיכת כדורגל הנשים בישראל לענף מקצועני. עוד בשלהי העונה הקודמת, לפני משחקי חצי גמר גביע המדינה, איימו ארבע הקבוצות שעלו לשלב זה לא להופיע למעמד המכובד כיוון שהקבוצות לא קיבלו את התקציב שהובטח להן על ידי משרד הספורט[24]. לבסוף הסכימו להשתתף בחצי הגמר לאחר שקיבלו התחייבות שהנושא יוסדר בהקדם. במסגרת עתירה לבג"ץ לגבי אפליית קבוצות הנשים, הגישו הקבוצות בתחילת חודש יולי את תגובתן לבית המשפט ובו טענה שהתנהלות משרד הספורט גורמת לאפליה מגדרית[25]. באמצע יולי יצאו הכדורגלניות במאבק מתוקשר לשינוי המצב בכדורגל הנשים בישראל ושינוי התפישה החברתית. בקריאה "כדורגלניות עושות שינוי" איימו השחקניות להשבית את ליגת הנשים בעונה הקרובה[26][27][28]. בכנס היסטורי של הכדורגלניות בארץ שנערך ב-21 ביולי בבית ההסתדרות קראו הכדורגלניות למאבק על הפיכת הענף למקצועני[29].

עונה אלופת המדינה מחזיקת גביע המדינה
1998/1999 מכבי חיפה מכבי חיפה
1999/2000 אס"א תל אביב מכבי חיפה
2000/2001 הפועל תל אביב הפועל תל אביב
2001/2002 מכבי חיפה מכבי חיפה
2002/2003 מכבי חולון מכבי חולון
2003/2004 הליגה הופסקה ולא הוכרזה אלופה מכבי חולון
2004/2005 מכבי חולון מכבי חולון
2005/2006 מכבי חולון מכבי חולון
2006/2007 מכבי חולון מכבי חולון
2007/2008 מכבי חולון מכבי חולון
2008/2009 מכבי חולון מכבי חולון
2009/2010 אס"א תל אביב מכבי חולון
2010/2011 אס"א תל אביב אס"א תל אביב
2011/2012 אס"א תל אביב אס"א תל אביב
2012/2013 אס"א תל אביב מכבי חולון
2013/2014 אס"א תל אביב אס"א תל אביב
2014/2015 אס"א תל אביב מכבי כישרונות חדרה
2015/2016 מ.כ. רמת השרון מ.ס. קריית גת
2016/2017 מ.ס. קריית גת אס"א תל אביב
2017/2018 מ.ס. קריית גת מ.כ. רמת השרון
2018/2019 אס"א תל אביב אס"א תל אביב
2019/2020 מ.כ. רמת השרון התחרות הופסקה ולא חולק גביע
2020/2021 מ.ס. קריית גת מ.ס. קריית גת
2021/2022 מ.ס. קריית גת מ.ס. קריית גת
2022/2023 מ.ס. קריית גת מ.כ. רמת השרון
2023/2024 מ.ס. קריית גת מ.ס. קריית גת

טבלת אליפויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצה אליפויות שנות זכייה
אס"א תל אביב 8 2000, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2015, 2019
מכבי חולון 6 2003, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009
מ.ס. קריית גת 6 2017, 2018, 2021, 2022, 2023, 2024
מכבי חיפה 2 1999, 2002
מ.כ. רמת השרון 2 2016, 2020
הפועל תל אביב 1 2001

טבלת גביעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצה גביעים סגנויות שנות זכייה
מכבי חולון 9 1 2003, 2004, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2013
אס"א תל אביב 5 10 2011, 2012, 2014, 2017, 2019
מ.ס. קריית גת 4 1 2016, 2021, 2022, 2024
מכבי חיפה 3 2 1999, 2000, 2002
מ.כ. רמת השרון 2 2 2018, 2023
מכבי כישרונות חדרה 1 4 2015
הפועל תל אביב 1 2 2001
מכבי באר שבע 0 1 -
מכבי בנות עמק חפר 0 1
בנות נתניה 0 1

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כדורגל נשים בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד נטע אחיטוב, אז מה מצב כדורגל הנשים בישראל? לא משהו, אבל משתפר, באתר הארץ, 15 ביולי 2015
  2. ^ ליאור ברטל, ‏כדורגל הנשים בעולם מתפתח, אז למה ישראל נשארת מאחור?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 באוגוסט 2018
  3. ^ אוריאל דסקל, כדורגל נשים בישראל: השקעה עכשיו - או שנשקע, באתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2019
  4. ^ דירוג אופ"א
  5. ^ דו"ח פיפ"א לכדורגל נשים 2019
  6. ^ דורון סוסליק, ימות המשיח... נבחרת נשים ישראלית תשחק בבלומפילד, דבר, 28 בינואר 1971
  7. ^ כדורגלניות מיליין הוזמנו לאוסטריה, דבר, 25 במאי 1971
  8. ^ כדורגלניות מיל"ן ת"א גברו על נשות ויקטוריה הנובר 0:2 - , דבר, 12 בנובמבר 1978
  9. ^ כדורגליות הפועל רמת גן מסתערות על אירופה, חדשות הספורט (עמוד 4) 6 באוגוסט 1972
  10. ^ ישראל - אוסטריה: 1-2 בכדורגל נשים, דבר, 30 באפריל 1971
  11. ^ איה אורנשטיין, הנשים מופלות לרעה גם על מגרשי הכדורגל, מעריב, 31 באוקטובר 1976
  12. ^ צבי בר-שירה, המטרה: ליגה יפה, מעריב, 26 ביוני 1977
  13. ^ ח"כ אורה נמיר יוצאת להגנת הכדורגלניות, דבר, 29 ביוני 1976
  14. ^ טובי פולק, כדורגל נשים: הרבה סימפטיה - מעט כסף, מעריב, 17 באפריל 1986
  15. ^ תולדות כדורגל הנשים בישראל
  16. ^ ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/12/1998 - תקציב לכדורגל נשים
  17. ^ ליגת העל לנשים באתר ההתאחדות לכדורגל
  18. ^ ליגה לאומית לנשים באתר ההתאחדות לכדורגל
  19. ^ ליגה ארצית לנשים באתר ההתאחדות לכדורגל
  20. ^ ענף כדורגל הנשים תופס תאוצה, פרסום באתר ההתאחדות לכדורגל, 18.06.2018
  21. ^ נתוני המועצה להסדרת הימורים בספורט, ממחלקת הקצבות, לשנים 2011 ו-2012, מסוכמים בדו"ח של ולריה סייגל שיפר מטעם מרכז אדוה: מבט מגדרי על תקצוב הספורט בישראל
  22. ^ לירן ביטון, נבחרת ישראל וצ'לסי שברו את שיא הצופים למשחק נשים בארץ, באתר ynet, 20 באוגוסט 2019
  23. ^ דירוג באתר פיפ"א
  24. ^ אורן אהרוני, כדורגל נשים: ארבע הקבוצות שהעפילו לחצי גמר הגביע הודיעו על שביתה, באתר ynet, 8 במאי 2019
  25. ^ "התנהלות משרד הספורט גורמת לאפליה מגדרית", באתר ONE‏, 10 ביולי 2019
  26. ^ גיל לוין, ‏קבוצות הנשים שוקלות להשבית את הליגה, באתר ערוץ הספורט, 16 ביולי 2019
  27. ^ סיגל בן דוד, ‏“אם לא נפעל, לא יהיה שינוי": הכדורגלניות יוצאות למאבק על עתיד הענף, באתר מעריב אונליין, 17 ביולי 2019
  28. ^ ליאור ברטל, ‏רוצות עתיד: שחקניות הכדורגל יוצאות למאבק נגד אפליה מגדרית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 ביולי 2019
  29. ^ ליאור ברטל, ‏"אף אחד לא יתעלם מאתנו": 100 שחקניות כדורגל בכנס היסטורי בבית ההסתדרות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביולי 2019