לדלג לתוכן

כף יד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כף היד)
כף יד
כפות ידיים.
כפות ידיים.
תמונה תלת־ממדית של כף יד. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק
שיוך גפה חופשית עליונה עריכת הנתון בוויקינתונים
אספקה עורקית עורק הגומד עריכת הנתון בוויקינתונים
ניקוז ורידי Dorsal venous network of hand עריכת הנתון בוויקינתונים
עצבוב עצב הגומד, עצב התווך, עצב החישור
תיאור ב המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) manus עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A01.1.00.025 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 148 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 9712 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A01.378.800.667 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D006225 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0018563 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כף היד היא איבר זוגי הנמצא משני צדי גוף האדם, בקצה של כל יד.

מבנה כף היד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום רנטגן של כף יד.
"כף יד" (Heikenwaelder Hugo)

כף היד משמשת לאחיזה, ושליטה מבוקרת באצבעות היא אחד המאפיינים של האדם. בכף היד יש חמש אצבעות, ששמותיהן: אגודל, אצבע, אמה, קמיצה וזרת. מיקומו של האגודל כאצבע נגדית לשאר האצבעות הוא המאפשר לאדם לתפוס חפצים ולהשתמש בכלים עדינים.

בראש כל האצבעות גדלות ציפורניים בחלק החיצוני של כף היד.

בפנים כף היד נראים מעין קווים החרוטים על העור.

תקשורת באמצעות ידיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרב אנשים שומעים קיים רפרטואר נרחב של תנועות ומחוות ידיים לשם תקשורת

שפת סימנים של חרשים היא שפה טבעית שמילותיה (כלומר – סימניה) בנויות משלושה מרכיבים הכרחיים: צורת כף היד, תנועת כף היד ומיקום כף היד ביחס לגוף.

גם בקרב השומעים קיים רפרטואר נרחב של תנועות ומחוות ידיים לשם תקשורת, בחלקו נובע משפת גוף ובחלקו נשען על מוסכמות תרבותיות. דוגמאות:

  • לחיצת ידים
  • הצדעה
  • טפיחה בכף היד על כתף הזולת כברכה או כסימן לחברות
  • טפיחה בכף היד על שולחן – להדגשת חשיבות דברים שנאמרו
  • תנועת ביטול או סילוק, יכולה להתפרש באמצעות הרחקת כף היד מהגוף
  • איגרוף היד בעת כעס (כסובלימציה של הכאה)

שערות בכף היד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צדה הפנימי של כף היד הוא אזור נקי לחלוטין משערות. מצב זה הביא ליצירת הביטוי "עד שיצמחו שערות בכף היד" לתיאור אירוע שלא יתרחש לעולם. דוגמה לביטוי זה מופיעה בסיפורו של ש"י עגנון, "בלבב ימים" (עמ' תקו): "שפעם אחת היו מספרים בביאת המשיח פשט הוא את ידו ואמר, כשם שאפשר לכף ידי שיצמח עליה שער כך אפשר שיבוא המשיח. לא הספיק להחזיר את ידו עד שהעלתה שער."

בהקשר אחר, צמיחת שערות בכף היד מוצגת כעונש טבעי (דמיוני) הצפוי למי שמרבה באוננות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]