לי קורזיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לי קורזיץ
לידה 25 במרץ 1984 (בת 40)
חופית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 70 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.79 מטרים
ספורט
ענף ספורט שיט
תת-ענף גלישת רוח
דגם גלשן מיסטרל
ניל פרייד RS:X
מאזן מדליות
שיט
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
אליפות העולם
זהב קדיס 2003 מיסטרל
זהב פרת' 2011 ניל פרייד RS:X
זהב קדיס 2012 ניל פרייד RS:X
זהב בוזיוס 2013 ניל פרייד RS:X
אליפות אירופה
כסף בורגס 2011 ניל פרייד RS:X
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לי קורזיץ במהלך תחרות גלישה

לי (לִי-אֵל) קוֹרְזִיץ (נולדה ב-25 במרץ 1984) היא גולשת רוח ישראלית שזכתה בהישגים בולטים בתחרויות גלישה בינלאומיות, היא ארבע פעמים אלופת העולם בגלישת רוח (2003, 2011, 2012 ו-2013).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורזיץ נולדה ביישוב חופית למיכל (מיקי) ולששון, שחיינית וגולש גלים. כשהייתה בת 7 עברה משפחתה ליישוב מכמורת.
היא למדה בבית הספר שבקיבוץ עין החורש וכנערה התבלטה בענפי ספורט האקסטרים.

קורזיץ החלה לעסוק בגלישת גלים כבר כשהייתה בת 8, אז הצטרפה למועדון השיט המקומי המכשיר את ילדי עמק חפר בגלישה ובשיט. לאחר כשנתיים עזבה את המועדון והחלה להתאמן בג'ודו עד לזכייתה באליפות ישראל בג'ודו לגילאי עד 14, זכייה שאחריה פרשה מהענף. היא חזרה למועדון השיט והחלה לגלוש באופן תחרותי בדגם הגלשנים התואם את גילה.

בשנת 2000, בצירוף נסיבות שנבעו מפרישתה של השייטת ענת פבריקנט, צורפה קורזיץ כבת זוג ללינור קליגר מהפועל תל אביב בסירה מדגם 470. בשנה העוקבת היא השיגה את המקום השני באליפות ישראל בדגם קטמרן, יחד עם השייטת שני קדמי.
ב-2002 חזרה קורזיץ לגלוש גלישת רוח, והחלה באימונים אינטנסיביים עם גולש הצמרת גל פרידמן, בגלשן מדגם מיסטרל. פרידמן תמך בה מקצועית, ובתקופה זו הגיעה לתחרויות בינלאומיות והישגיה השתפרו מתחרות לתחרות.

היא נמנתה עם נבחרת ישראל בשיט, בקטגוריית גלישת רוח בוגרות.

מהזכייה באליפות העולם ב-2003 ועד הזכייה ב-2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003, כשהיא בת 19, השתתפה קורזיץ באליפות העולם בגלישת רוח בדגם מיסטרל, שנערכה בקדיס שבספרד.
היא זכתה במקום הראשון והייתה לגולשת הצעירה ביותר שזכתה בתואר אלופת העולם.

לאחר הזכייה התברגה קורזיץ בסגל האולימפי הישראלי.
בשנת 2004, בעת שעסקה בהכנות למשחקי אתונה, זכתה במקום הרביעי באליפות העולם שהתקיימה בטורקיה. גם בתחרות הקדם אולימפית זכתה במקום הרביעי. באולימפיאדת אתונה הגיעה למקום ה-13. באותה שנה היא נמנתה בין מדליקי המשואות בחגיגות הממלכתיות לציון יום העצמאות.

ב-2005 הייתה קורזיץ חלק מקומונת הגולשים בבת גלים. היא חלקה דירה עם גולשי הרוח ארנון דגן ואלכס חבנר, ועמדה במוקד המאבק לשימור החוף.
בשלהי 2007 הצטרפה לסבב הגלישה המקצוענית של ה-Professional Windsurfers Association) PWA), לצדו של דגן, וכעבור שנה דורגה במקום החמישי בעולם במסגרת הסבב העולמי, בתחום גלישת רוח סלָלוֹם.
קורזיץ לא צלחה את תחרויות המבחן שנועדו לקבוע את הרכב הסגל למשחקים האולימפיים בבייג'ינג ב-2008,[1] ולמעשה כבר ב-2006 הודיעה על רצונה לפרוש מפעילות אולימפית, על רקע סכסוך עם ראשי הענף בארץ.

עיסוקיה של קורזיץ מתרכזים רובם ככולם סביב גלישת רוח מקצוענית בקטגוריות "סללום", "ווייב" ו"פאן".
לקראת סבב 2009 של ה-PWA הקדישה את מרב תשומת לבה לזכייה והתאמנה בגראן קנריה ובהוואי.
ב-1 באפריל 2009, במהלך צילומים בהוואי, נפצעה קורזיץ סמוך לעמוד השדרה, כשגולש ישראלי לא הבחין בה וחרטום הגלשן שלו פגע בעוצמה בגבה. היא שברה שתי צלעות ורגל ואושפזה בטיפול נמרץ בהוואי. לאחר שיקום בישראל שבה לגלוש.

ביולי 2010, באליפות אירופה שהתקיימה בפולין, חוותה קורזיץ פציעה נוספת, כאשר גולשת צרפתייה התנגשה בה. קורזיץ צללה ונתקעה מתחת למפרש. היא חולצה על ידי אחד המאמנים כשהיא מחוסרת הכרה.
באליפות העולם שנערכה בקרטמינדה שבדנמרק, בספטמבר 2010, סיימה קורזיץ במקום השישי, לאחר שדורגה במקום השני לפני השיוט האחרון.
ביוני 2011 זכתה במדליית ארד בתחרות גביע העולם בוויימות', האתר שאירח את התחרויות באולימפיאדת לונדון.
באליפות אירופה שנערכה בבורגס, בספטמבר אותה שנה, זכתה קורזיץ במדליית הכסף.
בדצמבר 2011 זכתה במדליית הזהב באליפות העולם שנערכה בפרת', אוסטרליה, והייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שזכתה בשתי אליפויות עולם בענפים אולימפיים.[2] במרץ 2012 זכתה בפעם השלישית במדליית זהב באליפות העולם שנערכה בקדיס, ספרד.[3] ביוני 2012 זכתה במדליית ארד בגביע העולם בווימות'.

באולימפיאדת לונדון (2012) סיימה קורזיץ במקום השישי. במהלך כל התחרות דורגה בין 3 הראשונות עד לשיוט המדליות שבו סיימה במקום תשיעי. בשני שיוטים סיימה ראשונה (שיוט 1 ושיוט 8), ב-3 שיוטים סיימה שנייה (שיוט 4, שיוט 5 ושיוט 7) ובשיוט 2 סיימה שלישית.

במרץ 2013 זכתה בפעם הרביעית והשלישית ברציפות במדליית הזהב באליפות העולם שנערכה בברזיל.[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורזיץ מתגוררת ביישוב חופית.

בריאיון עיתונאי שפורסם ב-17 באוגוסט 2012[5] חשפה קורזיץ את דבר היותה חולה במחלה שבהמשך צוינה כפוליציטמיה ורה[6], מחלת דם בה מייצר מח העצם שלה יתר טסיות דם (תרומבוציטוזיס). כתוצאה מהמחלה היא סובלת מכאב עז ומטופלת בתרופה כימותרפית. בראיון מאוחר יותר[7] תיארה קורזיץ כי היא סובלת ממחלה במח העצם שנגרמה ממוטציה בגן JAK2‏ (Janus kinase 2), וכי כתוצאה מכך נפסקו לה 97% נכות לצמיתות. קורזיץ אובחנה כחולה במחלה בהיותה בת 15. ב-2016 נותחה בניסיון לבנות לה שלפוחית שתן חדשה, לאחר שעברה כריתה של שלפוחית השתן שנפגעה קשות, ככל הנראה כתוצאה של חומציות יתר של גופה שנגרמה מהתרופה הכימית שלקחה. הניתוח נכשל.

בשנים האחרונות מתמודדת קורזיץ עם מחלת הסרטן. ביולי 2022, נפתח קמפיין מימון המונים לשיקומה[8]. ביולי 2023 פרסמה סטטוס בדף הפייסבוק שלה ובו בישרה לעוקביה כי חלתה בלוקמיה קשה[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניצחה אותה מעיין דוידוביץ' שייצגה את ישראל והגיעה למקום ה-10 בשיט
  2. ^ אורן אהרוני, כרישה: לי קורזיץ אלופת העולם בשייט, באתר ynet, 11 בדצמבר 2011
  3. ^ אורן אהרוני, בפעם השלישית: לי קורזיץ אלופת העולם בשיט, באתר ynet, 28 במרץ 2012
  4. ^ אורן אהרוני, לי קורזיץ אלופת העולם בפעם הרביעית, באתר ynet, 5 במרץ 2013
  5. ^ סמדר שיר, "לפעמים אני מסתכלת על עצמי מהצד ולא מבינה איך אני, מודל האדם החזק והבריא, הכי חולה מכולם", "ידיעות אחרונות", 17 באוגוסט 2012
  6. ^ רם גלבוע, ‏לי קורזיץ תעבור גם את הגל הזה, באתר ‏מאקו‏, ‏16 ביולי 2022
  7. ^ אתר למנויים בלבד איתמר קציר, "התעלפתי כל יום, השתנתי דם": הישראלית שלקחה ארבע אליפויות עולם עם מחלה נדירה. ריאיון, באתר הארץ, 19 ביוני 2019
  8. ^ אסי ממן, קמפיין מימון המונים נפתח לשיקומה של לי קורזיץ, באתר ynet, 28 ביולי 2022
  9. ^ Leel Korzits, www.facebook.com