בן שני
לידה |
21 בדצמבר 1969 (בן 54) בת ים, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | |
מעסיק | הערוץ הראשון, חדשות 13 |
פרסים והוקרה | פרס סוקולוב |
קישורים חיצוניים | |
טוויטר | bnshani |
www | |
בן שני (נולד ב-21 בדצמבר 1969) הוא עיתונאי ובמאי טלוויזיה ישראלי זוכה פרס סוקולוב לעיתונות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני נולד בבת ים, גדל ברמת השרון.
הוא בוגר תיכון אלון ושירת בצה"ל בנח"ל מוצנח.
סיים תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה ובמדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בלימודי משפט (לבוגרי מדעי החברה) מאוניברסיטת בר-אילן.
במהלך לימודיו באוניברסיטה עבד ככתב בתוכנית החדשות המקומיות של ערוצי זהב. לאחר מכן עבר לערוץ הראשון ושימש חבר מערכת יומן ובמאי סרטי תעודה. ב-2003 עבר לחדשות 10, שימש כעורך, כתב ומנהל תוכן של סרטי תעודה וכתב בכיר בתוכנית "שישי". ב-2005 זכה בפרס סוקולוב על התחקיר "שנה לילדי רמדיה".[1] בבחירות לכנסת השבע עשרה ב-2006 שימש כעורך הראשי והפרויקטור של שידורי חדשות 10 מהאולפן בכיכר רבין. במסגרת עבודתו בערוץ יצר סרטים תיעודיים, בהם: "רבין" מ-2003, על ראש ממשלת ישראל יצחק רבין; "אלכסנדר הגדול" מ-2004, על אלכס גלעדי; ו"רלף" מ-2005, על מאמן הכדורסל רלף קליין.
בספטמבר 2008 עבר לערוץ 2[2] ומאז הוא משמש חבר מערכת בתוכנית "עובדה". בין הכתבות הבולטות שלו היו ריאיון עם רונה רמון, אלמנתו של אילן רמון; חשיפת יומן השבי של רון ארד; "הבן הסודי של משפחת בלקינד"; סיפור חייו של רפי איתן; ליווי נסיעתה של רות דיין בגיל 92 לבנה אסי דיין ששהה במעצר בית בערבה; וליווי מסע הבחירות של יאיר לפיד. כמו כן יצר את הפינה "4 דקות", בה הוא מתעד עם הצלם אוריאל סיני דמויות ציבור ישראליות. בין הסרטים התיעודיים הבולטים שיצר בעבודתו ב"עובדה": "הילדים מהתמונה" מ-2007, בו שחזר תמונת ילדים מאושוויץ; "לגלות את סוביבור" מ-2010, על עבודת הארכאולוג יורם חיימי בחשיפת סוביבור; "תיכון ההזדמנות האחרונה" מ-2011, על תיכון ברונקו וייס ברמלה ומנהלו חילי טרופר - סרט שזכה במדליית כסף בפסטיבל ניו יורק לקולנוע ולטלוויזיה[3] ובפרס הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו; "המסע של אסף" מ-2016, על מסעו של הנער אסף יסעור קטוע-הידיים להשגת ידיים ביוניות; וכן "נשארתי בחיים" מ-2021 על שירה איסקוב, ששרדה את ניסיון הרצח של בעלה.
במאי 2024 החל להגיש את תוכנית הראיונות "תשמעו סיפור" המשודרת בכאן 11, שבמסגרתה מתראיינים אנשים בעלי סיפור ייחודי מאירועי מתקפת הפתע על ישראל.
שני נמנה עם סגל המרצים של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ומגיש בסדרה "אוניברסיטה משודרת". הוא נשוי לקרן ואב לשלושה.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | שם הסדרה | הערות |
---|---|---|
2008- | עובדה | כתב בכיר |
2018 | יומני קירשנבאום | |
2021- | העתיד כבר כאן | |
2024 | תשמעו סיפור | מגיש |
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | שם הסרט | הערות |
---|---|---|
2020 | שיר ערש לעמק |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בן שני
- בן שני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- בן שני, ברשת החברתית LinkedIn
- בן שני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- בן שני באתר מאקו
- ערן סויסה, בן שני במייל פרידה: "עוזב בשיא, מתבונן אל היעד הבא", באתר nrg, 27 ביולי 2008
- נמרוד דביר, "אילנה היא פנומן", באתר nrg, 5 בדצמבר 2010
- איתי שטרן, עכבר העיר אונליין, העיתונאי ההומאני היחיד בישראל: ריאיון עם בן שני מ"עובדה", באתר הארץ, 28 בינואר 2011
- מיליון צופים בייבי: "בבוקר אילנה דיין סימסה לי את הרייטינג, זה היה מטורף", אתר אייס, 12 באפריל 2013
- איתי שטרן, בן שני: "גם בעיתונות יש מקום לעמדה מתבוננת", באתר הארץ, 9 בדצמבר 2020
- יעל פרוינד אברהם, "המדענים צריכים להיות הגיבורים של הטלוויזיה", מקור ראשון, 3 במאי 2021
- מאיה כהן, "הופכים את המדע לסיפור": הסדרה שעוקבת אחר פריצות הדרך הרפואיות חוזרת, באתר ישראל היום, 24 באוקטובר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רתם קלינה, עיתונות בהצטיינות, באתר nrg, 19 בפברואר 2006
- ^ דוד ורטהיים, בן שני מצטרף למערכת עובדה, באתר nana10, 31 ביולי 2008
- ^ רועי ברק, סרטו של בן שני מ"עובדה" זכה במדליית כסף בפסטיבל ניו-יורק, באתר גלובס, 13 באפריל 2011