לדלג לתוכן

מוזיאון הפראדו

מוזיאון הפראדו
Museo del Prado
מידע כללי
סוג מוזיאון אומנות
כתובת Paseo del Prado, Madrid
מיקום מדריד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים קרלוס השלישי, מלך ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 3,497,345 (נכון ל־2019)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1819
תאריך פתיחה רשמי 19 בנובמבר 1819 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל חואן דה וילנואבה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°24′50″N 3°41′32″W / 40.413888888889°N 3.6922222222222°W / 40.413888888889; -3.6922222222222
http://www.museodelprado.es
(למפת מדריד רגילה)
 
מוזיאון הפראדו
מוזיאון הפראדו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
"Bautismo de Cristo" (הטבלת המשיח) מאת אל גרקו, 1597‏-1600

מוזיאון הפראדוספרדית: Museo del Prado - מוסאו דל פראדו) הוא המוזיאון הגדול והמפורסם ביותר במדריד, בירת ספרד. במוזיאון נמצא אחד האוספים הגדולים ביותר של אמנות אירופית מן המאה ה-14 ועד תחילת המאה ה-19.

המוזיאון נמצא באחד המבנים הגרנדיוזיים שנבנו במסגרת תוכניתו של המלך קרלוס השלישי (17161788) לשיפור פני העיר מדריד. בזמן כהונתו הייתה מדריד בירה צעירה שנראתה עדיין כעיירה קסטיליאנית קטנה ובלתי מתוכננת. השם "פראדו", שפירושו "אחו", הוצמד לאזור מבנה המוזיאון ומאוחר יותר למוסד המוזיאון עצמו. השטח הפך לפארק מפואר שבו מזרקות ואנדרטות מרשימות, שעיצובן הותאם לרעיונות עידן האורות והקלאסיציזם. במקביל, מבנה הפראדו של ימינו, שעוצב על ידי האדריכל המלכותי חואן דה וייאנובה, יועד תחילה לשמש מוזיאון למדעי הטבע. בניית המוזיאון נעצרה בעקבות פריצת מלחמה עם נפוליאון קיסר צרפת. המבנה שימש את מטה חיל הפרשים הצרפתי כמחסן לאבק שרפה. בנוסף לנזק שנגרם כתוצאה מהמלחמה גנבו אזרחי מדריד מהמבנה חומרי בנייה (קורות עץ, לבנים וכדומה) בעודם מנסים לבנות מחדש את בתיהם ההרוסים.

ב-1813, לאחר סיום הכיבוש הצרפתי, עלה לכס המלוכה פרדיננד השביעי, מלך ספרד, נכדו של קרלוס. אשתו השנייה של המלך, מריאה איסבל דה ברנסה, התעניינה מאוד ברעיון נשכח שהוצע על ידי אחד מיועציו של קרלוס השלישי: להקים מוזיאון לאמנות בעיר הבירה. המלכה השפיעה על בעלה להקים את המוסאו דל פראדו, אולם מתה טרם נחנך המוסד. ב-19 בנובמבר 1819 נחנך המוזיאון המלכותי לציור ולפיסול במבנה הפראדו.

בתחילה מנה אוסף המוזיאון 1,500 יצירות, שרק 300 מהן הוצגו בגלריות המוזיאון. האוסף הגדול היה רכושו הפרטי של המלך פרדיננד, ששילם בעצמו לשימור המוזיאון והפעלתו. המוזיאון היה פתוח לקהל רק יום אחד בשבוע והכניסה אליו התאפשרה רק ברישיון מיוחד. בתו ויורשתו של פרדיננד, איסבל השנייה, העבירה את הבעלות על המוזיאון מהמלך למוסד המלכות. אחרי מותה ב-1868 הולאם המוזיאון סופית והוצמד לו שמו הנוכחי, מוסאו דל פראדו. בתקופת פרנסיסקו סאנס קאבוט כמנהל המוזיאון לאוסף התווספו "הציורים השחורים" של פרנסיסקו דה גויה.

אוסף המוזיאון הוסיף לגדול ולהתעשר במשך המאה ה-19. לעומת זאת, מלחמת האזרחים בספרד (19361939) בלמה לחלוטין את פיתוח המוזיאון. מדריד הייתה אחת מזירות המלחמה, והדבר הציב אותה ואת המוזיאון בסכנה תמידית להריסה. המוזיאון נסגר וכל היצירות הורדו לקומת הקרקע, שם הוקפו בשקי חול. בעקבות פגיעת פצצה תועה במבנה הפראדו פונו היצירות והתגלגלו ברחבי אירופה עד שהגיעו לחבר הלאומים בז'נבה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוסעו היצירות בחזרה למדריד ברכבות מאובטחות, שנסעו רק בלילה.

לאחר השנים העגומות תחת שלטון הרודן פרנסיסקו פרנקו, נפתח עידן חדש של תיירות המונית במדריד, שכלל את תחיית הפראדו ועלייה חדה במספר המבקרים.

המאחה העירומה מאת פרנסיסקו דה גויה, 17991800

למוזיאון מעל 5,000 איורים, כאלף מטבעות ומדליות, כאלפיים יצירות קישוטיות וכ-700 פסלים, אך כל אלה מחווירים לעומת אוסף הציורים האיכותי, המונה 8,600 יצירות. מפאת מספר היצירות העצום אין בשני מבני המוזיאון די מקום להציג את כל היצירות שבאוסף ורק שביעית ממנו - היצירות הבולטות ביותר - מוצגת במוזיאון בכל זמן נתון.

אוסף הציורים הספרדיים של המוזיאון הוא נדיר במיוחד, ומכיל מספר יוצא דופן של ציורי אמנים מימי הביניים ועד המאה ה-19, ביניהם אל גרקו, גויה וולסקס. בשל השליטה הספרדית על ארצות השפלה יש לפראדו גם אוסף עשיר של ציורים הולנדיים ופלמיים.

יצירות מפורסמות באוסף (לפי סדר השלמתן)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]