פארק בואן רטירו
 | |||||||
| האנדרטה לזכרו של המלך אלפונסו השנים-עשר | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| תאריך הקמה |
1680  | ||||||
| נתונים ומידות | |||||||
| שטח | 118 הקטאר | ||||||
| גובה ממוצע |
674 מ' | ||||||
| מיקום | |||||||
| מדינה |
 ספרד | ||||||
| מיקום |
Jerónimos, מדריד | ||||||
| קואורדינטות | 40°24′54″N 3°41′02″W / 40.415°N 3.6838888888889°W | ||||||
| אתר רשמי | |||||||
  | |||||||
פארק בואן רטירו (בספרדית: Parque del Buen Retiro - פארק 'מנוחה נעימה') הוא הפארק המרכזי והחשוב של מדריד, בירת ספרד.
הפארק משתרע על שטח של 1.4 קילומטר רבוע ונמצא בסמיכות לשער אלקלה ולמוזיאון הפראדו. הפארק מכיל בין היתר פסלים רבים, אנדרטות ואגם, ונחשב לאחד המקומות הפופולריים בעיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורו של הפארק בתחילת המאה ה-16, אז נבנה באזור ארמון קיט לשימוש משפחת המלוכה. בשנת 1561 העביר המלך פליפה השני את חצר המלוכה למדריד, והרחיב את הפארק סביב לארמון הקיט המלכותי. הארמון שימש את המלך בתקופת התענית ובזכות קרבתו לארמון המלכותי יכול היה המלך לעבור אליו יחד עם חצר המלוכה.
גני בואן רטירו הורחבו בשנת 1620, כאשר גספר דה אוליבארס, מקורבו של המלך פליפה הרביעי, העניק לו שטחי אדמה בקרבת הארמון לצורכי הפנאי של חצר המלוכה. בשנות השלושים של המאה ה-17 נבנו בפארק מספר מבני שירות, בהם ה'קאזון דל בואן רטירו' (Casón del Buen Retiro) ששימש כאולם נשפים ומשמש כיום את מוזיאון הפראדו.
הפארק המשיך להתפתח במאתיים השנים הבאות ונוספו לו האגם וגרמי מים נוספים, גנים חדשים, גידור מהודר ומצפה כוכבים. ארמון הרטירו היה בשימוש עד ימיו של המלך קרלוס השלישי, ומרבית שטחי הארמון נהרסו במהלך המלחמות הנפוליאוניות. בתקופת שלטונה של המלכה איזבלה השנייה זכה הפארק לעדנה מחודשת ונשתלו בו עצים וגנים חדשים. לאחר מהפכת 1868 בספרד וירידתה של איזבלה השנייה מכס השלטון, נפתח הפארק לציבור הרחב והפך בהדרגה לריאה הירוקה של מדריד.
עם הפיכתו לפארק ציבורי, שימש הפארק למספר תערוכות בינלאומיות. לצורך התערוכות נבנו בפארק מבנים חדשים, בהם ארמון ולאסקז (1884) וארמון הזכוכית (1887), שנבנה בהשראת ארמון הזכוכית בלונדון. כיום משמשים המבנים לגלריות אמנות. בתחילת המאה ה-20 הוקמה בפארק האנדרטה לזכרו של אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד. בשנים הבאות הוקמו בפארק עשרות פסלים, אנדרטות ומזרקות והוא הפך למעשה לגן פסלים פתוח. בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 נוספו לפארק הגנים האחרונים.
ב-2021 הוכרזו פארק בואן רטירו ושדרת פראדו הסמוכה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
ארמון הזכוכית -
ארמון ולאסקס -
שדרת פסלים -
מזרקה -
מזרקה -
מזרקה -
אנדרטה לזכרו של המחזאי חסינטו בנאבנטה, זוכה פרס נובל לספרות -
אנדרטת קובה -
אנדרטה לזכרו של הגנרל ארסניו מרטינס קמפוס, שליט קובה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פארק בואן רטירו- היסטוריה מפורטת של הפארק (אנגלית)
- למידע על פארק בואן רטירו
- אתר המורשת העולמית (באנגלית)
- פארק בואן רטירו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מדריד 
| ||
|---|---|---|
| כיכרות מרכזיות | פוארטה דל סול • פלאסה מאיור • פלאסה דה סיבלס • פלאסה דה קולון • פלאסה דה אספניה • פלאסה דה קסטייה • פלאסה דה לה ויה • פלאסה דה סנטה אנה |  |
| רחובות חשובים | גראן ויה • שדרת פראדו • שדרת רקולטוס • שדרת קסטיאנה | |
| אנדרטות ומונומנטים | שער אלקלה • שער הניצחון • שער טולדו • שער סן ויסנטה • אובליסק קאחה | |
| מבנים ואתרים בעלי חשיבות | הארמון המלכותי • ארמון סיבלס • התיאטרון המלכותי • קתדרלת אלמודנה • פארק בואן רטירו • מקדש דבוד • שער אירופה • AZCA • CTBA • אל רסטרו • נואבוס מיניסטריוס | |
| מוזיאונים | מוזיאון הפראדו • מוזיאון תיסן בורנמיסה • מוזיאון ריינה סופיה | |
| תחבורה | נמל התעופה מדריד-בראחס • הרכבת התחתית • הרכבת הפרברית • הרכבת הקלה • תחנת אטוצ'ה • תחנת צ'מרטין • תחנת פרינסיפה פיו | |
| ספורט | ריאל מדריד • אתלטיקו מדריד • אצטדיון סנטיאגו ברנבאו • פלאסיו ויסטלגרה • קאחה מחיקה • אצטדיון ויסנטה קלדרון • אצטדיון מטרופוליטנו • ארמון הספורט • לס ונטאס | |
