לדלג לתוכן

מושל פלורידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מושל פלורידה
Governor of Florida
סמל מדינת פלורידה
איוש נוכחי רון דה-סנטיס
תאריך כניסה לתפקיד 8 בינואר 2019
דרכי מינוי בחירות ישירות
תחום שיפוט פלורידהפלורידה פלורידה
מושב המשרה טלהסי, פלורידה
משך כהונה קצוב שמונה שנים לכל היותר
ייסוד המשרה 25 ביוני 1845
איוש ראשון ויליאם דן מוזלי
אתר האינטרנט הרשמי של מושל פלורידה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מושל פלורידהאנגלית: Governor of Florida) הוא המושל וראש הרשות המבצעת של מדינת פלורידה בארצות הברית, והמפקד העליון של הכוחות המזוינים במדינה. על המושל מוטלת החובה לאכוף את חוקי המדינה, ולרשותו עומדת הסמכות לאשר הצעות חוק שהועברו בבית המחוקקים של פלורידה או לחלופין להטיל עליהן וטו[1]. נוסף על כך, ברשותו לכנס את בית המחוקקים ולהעניק חנינה, למעט במקרים בהם מושא החנינה עבר בהצלחה הליך הדחה[2].

כאשר נרכשה פלורידה לראשונה בידי ארצות הברית ב-1819, כיהן אז אנדרו ג'קסון, לימים נשיא ארצות הברית, כמושל הצבאי של הטריטוריה. טריטוריית פלורידה נוסדה בשנת 1822, וחמישה אנשים מילאו את תפקיד המושל הטריטוריאלי בשש תקופות כהונה שונות. המושל הטריטוריאלי הראשון, ויליאם פופ דובל, כיהן בתפקיד תריסר שנים, וזוהי תקופת הכהונה הארוכה ביותר למושל בפלורידה.

מאז קיבלה פלורידה מעמד של מדינה ב-1845, 45 אישים, כולם גברים, כיהנו כמושלי המדינה במרוצת השנים. ארבעה מושלים כיהנו בתפקידם שתי תקופות כהונה בנות ארבע שנים כל אחת: ויליאם ד. בלוקסהאם (שתי תקופות הכהונה שלו לא היו רצופות); רובין אסקוב, ג'ב בוש וריק סקוט. בוב גרהאם כיהן כמעט שתי קדנציות מלאות, מכיוון שהתפטר שלושה ימים טרם תום כהונתו כדי להישבע לסנאט של ארצות הברית. הקדנציה הקצרה ביותר בתפקיד שייכת לוויין מיקסון, שכיהן שלושה ימים בלבד בעקבות התפטרותו של גרהאם מתפקידו.

המושל הנוכחי הוא רון דה-סנטיס, חבר המפלגה הרפובליקנית שנכנס לתפקידו ב-8 בינואר 2019.

סעיף 1 בפרק החמישי לחוקת פלורידה מגדיר את תפקידיו של המושל כדלקמן:

  • הסמכות הביצועית העליונה תעמוד לרשות המושל, שיהיה המפקד העליון של כל כוחות הצבא של המדינה שאינם בשירות פדרלי פעיל של ארצות הברית. המושל ידאג שהחוקים ייאכפו נאמנה, ימנה את כל פקידי הממשל והמחוזות וינהל את כל העסקים הנדרשים עם פקידי הרשות המבצעת. המושל רשאי לדרוש מידע בכתב מכל פקידי המדינה ברמה המדינתית, המחוזית או העירונית בכל נושא הנוגע לתפקידים של משרדיהם הציבוריים. המושל יהא המנהל הראשי של המדינה האחראי לתכנון ולתקצובה של פלורידה.
  • המושל רשאי לפתוח בהליכים שיפוטיים בשם המדינה נגד כל רשות מנהלית, קצונה מחוזית או עירונית למען אכיפת דרישה של פעולה בלתי מורשית.
  • המושל רשאי לבקש בכתב את חוות דעתם של שופטי בית המשפט העליון באשר לפרשנות של חלק בחוקה זו בכל שאלה המשפיעה על סמכויותיו ותפקידיו של המושל. השופטים יאפשרו, בכפוף להליכי התקנון שלהם, לשמוע אנשים המעוניינים בשאלות שהוצגו ויחוו דעתם בכתב לא לפני עשרה ימים מיום הגשת הבקשה ורישומה, אלא אם כן לשיקול דעתם העיכוב יהווה פגיעה בציבור.
  • למושל תהא הזכות לקרוא את הכוחות המזוינים של המדינה לפעולה למען שמירת שלום הציבור, ביצוע חוקי המדינה, דיכוי מרי אזרחי או הדיפת פלישה צבאית.
  • המושל יכריז באמצעות הודעה אחת לכל מושב של בית המחוקקים על מצבה של המדינה, יציע ארגון מחדש הרשות המבצעת שתקדם יעילות וכלכלה, וימליץ על נקיטת צעדים לטובת הציבור.
  • כאשר לא נקבע אחרת בחוקה זו, ימלא המושל באמצעות מינוי כל משרה פנויה בשירות המדינה או ברמה המחוזית למשך תקופת הכהונה של מאייש המשרה המקורי, לשארית כהונתו של משרה ציבורית נבחרת אם נותרו לכהונה פחות מ-28 חודשים, עד יום שלישי הראשון שאחרי יום שני הראשון שלאחר הבחירות הכלליות הבאות.

סקירה היסטורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת פלורידה התקבלה לאיחוד ב-3 במרץ 1845. היא פרשה ממנו ב-10 בינואר 1861 עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית, וחברה למדינות הקונפדרציה של אמריקה ב-8 בפברואר אותה שנה כחברה מייסדת. בתום המלחמה הייתה לחלק מהמחוז הצבאי השלישי, אותו הרכיבה לצד ג'ורג'יה ואלבמה. פלורידה התקבלה מחדש לאיחוד ב-25 ביוני 1868.

חוקת פלורידה משנת 1838 קבעה כי המושל – שאינו רשאי למלא תקופות כהונה רצופות – ייבחר אחת לארבע שנים. החוקה הבדלנית של 1861 צמצמה את פרק הזמן לבחירת המושל לשנתיים בלבד והסירה את הגבלת הכהונה, אך המדינה נפלה לידי האיחוד לפני הבחירות הראשונות שעתידות היו להיערך מכוח חוקה זו. החוקה שנדחתה מ-1865, בנוסף לנוסח המאושר של 1868, שמרה על תקופת כהונה בת ארבע השנים, אם כי ללא הגבלת הכהונה המקורית, שהוכנסה מחדש בחוקת 1885. החוקה הנוכחית מ-1968 קובעת שאם המושל מכהן, או שכיהן בעבר מבלי להתפטר, למעלה משש שנים בשתי קדנציות רצופות, לא יוכל להיבחר לכהונה נוספת. ראשית תקופת הכהונה מתחילה ביום שלישי הראשון שלאחר יום שני הראשון בינואר שלאחר הבחירות.

במקור, נשיא הסנאט של פלורידה שימש כמושל דה פקטו במקרה בו נותרה המשרה ללא איוש. החוקות של 1865 ו-1868 יצרו את תפקידו של סגן המושל, שיפעל באופן דומה כמושל. תפקיד זה בוטל ב-1885, כאשר נשיא הסנאט שוב נטל על עצמו סמכות זו. חוקת 1968 ייסדה מחדש את תפקיד סגן המושל, שבהווה משמש כממלא מקומו ויורשו הישיר של המושל. המושל וסגנו נבחרים באותו פתק הצבעה.

פלורידה הייתה מעוז מובהק של המפלגה הדמוקרטית טרם מלחמת האזרחים, ובחרה רק מועמד אחד מהמפלגה הוויגית (האופוזיציה הראשית של הדמוקרטים באותה תקופה). בפלורידה נבחרו שלושה רפובליקנים בלבד לתפקיד המושל במהלך תקופת השיקום, אך לאחר שהמפלגה הדמוקרטית ביססה מחדש את שליטתה בפוליטיקה המדינתית, חלפו 90 שנה עד שנבחר רפובליקני אחר, הלוא הוא קלוד קירק (אנ').

רשימת מושלי פלורידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' תמונה שם
(שנות חיים)
תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה בחירות סגן המושל[א]
1
ויליאם דן מוזלי
(1795 - 1863)
25 ביוני 1845 1 באוקטובר 1849 המפלגה הדמוקרטית 1845 התפקיד לא היה קיים
2
תומאס בראון
(1785 - 1867)
1 באוקטובר 1849 3 באוקטובר 1853 המפלגה הוויגית 1848
3
ג'יימס ברום
(1808 - 1883)
3 באוקטובר 1853 5 באוקטובר 1857 המפלגה הדמוקרטית 1852
4
מדיסון פרי
(1814 - 1865)
5 באוקטובר 1857 7 באוקטובר 1861 המפלגה הדמוקרטית 1856
5
ג'ון מילטון
(1807 - 1865)
7 באוקטובר 1861 1 באפריל 1865
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הדמוקרטית 1860
6
אברהם אליסון
(1814 - 1893)
1 באפריל 1865 19 במאי 1865 (התפטר ונמלט) המפלגה הדמוקרטית
לא היה מושל עקב מלחמת האזרחים 19 במאי 1865 13 ביולי 1865
7
ויליאם מרווין
(1808 - 1902)
13 ביולי 1865 20 בדצמבר 1865 מושל זמני
מונה על ידי
נשיא ארצות הברית
8
דייוויד ווקר
(1815 - 1891)
20 בדצמבר 1865 4 ביולי 1868 המפלגה הדמוקרטית 1865 ויליאם קלי (רפובליקני)
9
הריסון ריד
(1813 - 1899)
4 ביולי 1868 7 בינואר 1873 המפלגה הרפובליקנית 1868 ויליאם הנרי גליסון (הודח ב-14 בדצמבר 1868)[ב]
אדמונד ויקס (מונה ב-24 בינואר 1870)[ג]
סמואל דיי(הושבע ב-27 בדצמבר 1870)
10
אוסיאן הארט
(1821 - 1874)
7 בינואר 1873 18 במרץ 1874
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הרפובליקנית 1872 מרסלוס סטרנס
11
מרסלוס סטרנס
1839 - 1891)
18 במרץ 1874 2 בינואר 1877 המפלגה הרפובליקנית
12
ג'ורג' פרנקלין דרו
(1827 - 1900)
2 בינואר 1877 4 בינואר 1881 המפלגה הדמוקרטית 1876 נובל האל (התפטר ב-3 במרץ 1879)
13
דייוויד בלוקסהאם
(1835 - 1911)
4 בינואר 1881 7 בינואר 1885 המפלגה הדמוקרטית 1880 ליווינגסטון בתל
14
אדוארד פרי
(1831 - 1889)
7 בינואר 1885 8 בינואר 1889 המפלגה הדמוקרטית 1884 מילטון מברי
15
פרנסיס פלמינג
(1841 - 1908)
8 בינואר 1889 3 בינואר 1893 המפלגה הדמוקרטית 1888 התפקיד לא היה קיים
16
הנרי מיטשל
(1831 - 1903)
3 בינואר 1893 5 בינואר 1897 המפלגה הדמוקרטית 1892
17
דייוויד בלוקסהאם
(1835 - 1911)
5 בינואר 1897 8 בינואר 1901 המפלגה הדמוקרטית 1896
18
ויליאם שרמן ג'נינגס
(1863 - 1920)
8 בינואר 1901 3 בינואר 1905 המפלגה הדמוקרטית 1900
19
נפוליאון ברווארד
(1857 - 1910)
3 בינואר 1905 5 בינואר 1909 המפלגה הדמוקרטית 1904
20
אלברט גילכרייסט
(1858 - 1926)
5 בינואר 1909 7 בינואר 1913 המפלגה הדמוקרטית 1908
21
פארק טראמל
(1876 - 1936)
7 בינואר 1913 2 בינואר 1917 המפלגה הדמוקרטית 1912
22
סידני ג'ונסטון קאטס
(1863 - 1936)
2 בינואר 1917 4 בינואר 1921 מפלגת האיסור 1916
23
קרי הארדי
(1876 - 1957)
4 בינואר 1921 6 בינואר 1925 המפלגה הדמוקרטית 1920
24
ג'ון מרטין
(1884 - 1958)
6 בינואר 1925 8 בינואר 1929 המפלגה הדמוקרטית 1924
25
דויל קרלטון
(1885 - 1972)
8 בינואר 1929 3 בינואר 1933 המפלגה הדמוקרטית 1928
26
דייוויד שולץ
(1891 - 1953)
3 בינואר 1933 5 בינואר 1937 המפלגה הדמוקרטית 1932
27
פרד קון
(1871 - 1948)
5 בינואר 1937 7 בינואר 1941 המפלגה הדמוקרטית 1936
28
ספסארד הולנד
(1892 - 1971)
7 בינואר 1941 2 בינואר 1945 המפלגה הדמוקרטית 1940
29
מילארד קלדוול
(1897 - 1984)
2 בינואר 1945 4 בינואר 1949 המפלגה הדמוקרטית 1944
30
פולר וורן
(1905 - 1973)
4 בינואר 1949 6 בינואר 1953 המפלגה הדמוקרטית 1948
31
דניאל מקארתי
(1912 - 1953)
6 בינואר 1953 28 בספטמבר 1953
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הדמוקרטית 1952
32
צ'ארלי יוג'ין ג'ונס
(1905 - 1990)
28 בספטמבר 1953 4 בינואר 1955 המפלגה הדמוקרטית
33
לרוי קולינס
(1909 - 1991)
4 בינואר 1955 3 בינואר 1961 המפלגה הדמוקרטית 1954
(בחירות מיוחדות)
1956
34
ססיל פאריס בראיינט
(1914 - 2002)
3 בינואר 1961 5 בינואר 1965 המפלגה הדמוקרטית 1960
35
ויליאם היידון ברנס
(1912 - 1987)
5 בינואר 1965 3 בינואר 1967 המפלגה הדמוקרטית 1964[ד]
36
קלוד קירק
(1926 - 2011)
3 בינואר 1967 5 בינואר 1971 המפלגה הרפובליקנית 1966 ריי אוסבורן (הושבע ב-7 בינואר 1969)[ה]
37
רובין אסקיו
(1928 - 2014)
5 בינואר 1971 2 בינואר 1979 המפלגה הדמוקרטית 1970
1974
תומאס ברטון אדמס הבן
ג'ים ויליאמס
38
בוב גרהאם
(1936 - 2024)
2 בינואר 1979 3 בינואר 1987
(התפטר)[ו]
המפלגה הדמוקרטית 1978
1982
ויין מיקסון
39
ויין מיקסון
(1922 - 2020)
3 בינואר 1987 6 בינואר 1987 המפלגה הדמוקרטית
40
בוב מרטינז
(נולד ב-1934)
6 בינואר 1987 8 בינואר 1991 המפלגה הרפובליקנית 1986 בובי ברנטלי
41
לוטון צ'ילס
(1930 - 1998)
8 בינואר 1991 12 בדצמבר 1998
(נפטר בעת כהונתו)
המפלגה הדמוקרטית 1990
1994
באדי מקיי
42
באדי מקיי
(נולד ב-1933)
12 בדצמבר 1998 5 בינואר 1999 המפלגה הדמוקרטית
43
ג'ב בוש
(נולד ב-1953)
5 בינואר 1999 2 בינואר 2007 המפלגה הרפובליקנית 1998
2002
פרנק ברוגן (התפטר ב-3 במרץ 2003)
טוני ג'נינגס
44
צ'ארלי כריסט
(נולד ב-1956)
2 בינואר 2007 4 בינואר 2011 המפלגה הרפובליקנית 2006 ג'ף קוטקמפ
45
ריק סקוט
(נולד ב-1952)
4 בינואר 2011 7 בינואר 2019 המפלגה הרפובליקנית 2010
2014
ג'ניפר קרול (התפטרה ב-12 במרץ 2013)
קרלוס לופז קנטרה (מונה ב-3 בפברואר 2014)
46
רון דה-סנטיס
(נולד ב-1978)
7 בינואר 2019 מכהן המפלגה הרפובליקנית 2018
2022
ג'אנט נונייס

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מושל פלורידה בוויקישיתוף
  1. ^ סגן המושל הוא ממפלגתו של המושל, אלא אם כן צוין אחרת.
  2. ^ במהלך ניסיון להדיח את ריד, טען גליסון להיותו המושל. בסופו של דבר צידד בית המשפט העליון של פלורידה בריד, וגליסון הודח מתפקידו.
  3. ^ ויקס מונה על ידי ריד כמושל זמני במקומו של גליסון. מבקר המדינה של פלורידה סבר שאין בסמכות המושל למנות מחליף למשרה נבחרת כמו סגן המושל, וסירב לשלם לויקס את שכרו. הסנאט המדינתי סירב לקבל את ויקס כנשיאו, ואף הועלתה הצעה לעוצרו. ריד קרא לעריכת בחירות מיוחדות לבחירת מחליף, ואף על פי שויקס נאבק בהחלטה זו, הכריז בית המשפט העליון של פלורידה על תום כהונתו של ויקס כאשר תוצאות הבחירות אושרו.
  4. ^ בחירות אלו היו באופן חד פעמי לתקופת כהונה של שנתיים במטרה לשנות את לוח הזמנים של הבחירות כך שהבחירות למשרת מושל פלורידה יתקיימו לא בצמוד לבחירות לנשיאות ארצות הברית, אלא במסגרת בחירות אמצע הכהונה.
  5. ^ משרת סגן המושל נוצרה מחדש במועד זה.
  6. ^ התפטר כדי לאייש מושב בסנאט של ארצות הברית.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חוקת פלורידה, פרק שלישי, סעיף 8, באתר הסנאט של פלורידה (באנגלית)
  2. ^ חוקת פלורידה, פרק רביעי, סעיף 8, באתר הסנאט של פלורידה (באנגלית)