מחית תפוחי אדמה
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מנה על בסיס תפוח אדמה  |
| מוצא |
אנגליה |
| מרכיבים עיקריים |
תפוח אדמה, חמאה, חלב |
  | |
מחית תפוחי אדמה המוכרת גם בשם פירה (מצרפתית: Purée, מחית) היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר להגשת תפוחי אדמה ומקובלת כתוספת למנות עשירות בחלבון כמו שניצל.
מחית תפוחי אדמה מופקת ממעיכת תפוחי אדמה מבושלים בלי קליפתם. לעיתים מוספים למחית תפוחי אדמה מרכיבים אחרים, כמו חלב, שמנת, חמאה, שמן צמחי, בצל מטוגן, שום, גבינה, קוביות קותל חזיר או שמנת חמוצה. באחת מגרסאות המטבח הצרפתי למאכל, מוסף חלמון לתערובת, והיא מועברת דרך כף מיוחדת בעלת חורים, אשר יוצרת מעין "סרטים".
בנוסף להגשת מחית תפוחי אדמה כמנה בפני עצמה, היא משמשת גם כחומר גלם למאכלים אחרים. בישראל יש המכינים לביבות ממחית (בשונה מלביבות המוכנות מתפוח אדמה טרי מגורר). בסיס הניוקי האיטלקיים הוא מחית תפוחי אדמה. במטבח האוסטרי והבווארי מקובל ממרח המכונה "גבינת תפוחי אדמה" (בגרמנית: "Kartoffelkäse"), העשוי ממחית תפוחי אדמה, בצל מרוכך ושמנת חמוצה המעובדים לכדי ממרח. למאכל זה מוסיפים לעיתים אורגנו, כמון, בצל, עירית, פטרוזיליה וכדומה.
הברכה על אכילת מחית תפוחי אדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשו"ע[1] מבואר שברכת פירות שהתרסקו אינה משתנית, כיוון שרושם הפרי המקורי ניכר, ולכן המשנה ברורה[2] פסק שהברכה על אכילת פירה היא בורא פרי האדמה וכן הוא המנהג. אך הרב בן-ציון אבא-שאול[3] פסק כשהוא נסמך על דיוק בדברי הרמב"ם[4] שרק כשמעך את הפרי ביד מברך את ברכתו המקורית, אך פרי שנמעך לחלוטין בכלי נחשב שצורתו נשתנתה ולכן יש לברך על אכילתו שהכל נהיה בדברו.
לגבי מחית או חטיף פרינגלס שנעשה מאבקת תפוחי אדמה (אינסטנט), דעת הרב עובדיה יוסף[5] והרב ניסים קרליץ[6] שכיון שבזמן היותו אבקה בטלו ממנו טעם ומראה של תפוח אדמה, אז אף כשחוזר וניכר עדיין נחשב כדבר חדש ואינו חוזר למצבו הראשון וברכתו שהכל נהיה בדברו. לעומת זאת, דעת הרב שלמה זלמן אוירבך[7] ובעל ספר וזאת הברכה[8] שברכתו בורא פרי האדמה, כיוון שניכר כעת שהוא עשוי מתפוחי אדמה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירון שלו, בסך הכל תפוח אדמה מעוך, באתר ynet, 10 בפברואר 2016
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שולחן ערוך או"ח סי' ר"ב, סעיף ז'
- ^ משנה ברורה סי' ר"ב סעיף קטן מ, וכן פסק בספר דעת תורה סימן ר"ב, ס"ז
- ^ אור לציון חלק ב' סימן י"ד, אות ב'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ח', הלכה ד'
- ^ מעין אומר ח"א פרק י סימן ד.
- ^ חוט שני ברכות ס"ק כ"ב, אות ו'
- ^ הליכות שלמה פסח פרק י' הע' מ"א.
- ^ ספר וזאת הברכה עמוד 251