לדלג לתוכן

מיגל דה סרוואנטס

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מיגל דה סרוונטס)
מיגל דה סרוואנטס
Miguel de Cervantes
לידה 29 בספטמבר 1547
כתר קסטיליהכתר קסטיליה אלקלה דה אנארס, קסטיליה
פטירה 22 באפריל 1616 (בגיל 68)
כתר קסטיליהכתר קסטיליה מדריד, קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה כתר קסטיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ספרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה convent of the Barefoot Trinitarians עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Estudio de la Villa, אוניברסיטת סלמנקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית אמצעית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה, טרגדיה, קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי תור הזהב של ספרד, מנייריזם, ספרות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות דון קישוט, Exemplary Novels עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ הליודורוס איש אמסה, גרסילאסו דה לה וגה, אמאדיס מגאולה, לופה דה וגה, Guzmán de Alfarache עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • Catalina de Salazar y Palacios עריכת הנתון בוויקינתונים
  • Ana de Villafranca y Rojas עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Isabel de Saavedra עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מיגל דה סרוואנטס

מיגֶל דה סֶרוואנטס סַאבֶדְרָה (בספרדית: Miguel de Cervantes Saavedra, ‏29 בספטמבר 1547 – 23 באפריל 1616) היה סופר ומחזאי ספרדי, הידוע בעיקר בשל הספר "דון קיחוטה דה לה מאנשה". נחשב לאחד מגדולי היוצרים בשפה הספרדית. בעל שורשים יהודים של אנוסי ספרד.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרוואנטס נולד ב-29 בספטמבר 1547, והוטבל לנצרות ב־9 באוקטובר של אותה שנה באלקלה דה אנארס בספרד כילד הרביעי במשפחה שמקורה בעיר קורדובה שבאנדלוסיה. אביו, רודריגו דה סרוואנטס, היה גלב-מנתח (אנ'), אך לא היה רופא; הוא השיב למקומן עצמות נקועות, ביצע הקזות דם ודאג לעניינים רפואיים קלי-משקל; באותה תקופה היה זה מקובל שספרים ביצעו ניתוחים מינוריים. האב התקשה לפרנס את משפחתו, ואף הגיע לבית הסוהר בשל חובות. אמו, לאונור דה קורטינס, הייתה כנראה צאצאית של אנוסים יהודים לנצרות.

מעט ידוע על שחרותו. לאחר שחרורו של האב מבית הסוהר התלווה אליו מיגל בנדודיו וביחד הגיעו לסביליה, שם למד מיגל ב"אסטודיו דה לה ווילה", ומורו שם, חואן לופז דה הויוס, התייחס אליו כ"תלמידי האהוב והיקר", צורת פניה שגרתית באותם ימים. ב-1566 עזב למדריד וב־1569 הוא עזב את מדריד לרומא, אם כי לא ברור למה. לפי מקורות מסוימים, רצו לעצור אותו בשל דו-קרב שבו פצע אדם בשם אנטוניו דה סיגורה.

ברומא, סרוואנטס נעשה לעוזרו של הקרדינל יוליו אקווביבה, ופרסם כמה הספדים. הוא גם הצטרף לגדוד הספרדי שם, ונפצע בעת לחימה בקרב לפנטו (1571) נגד הטורקים. כתוצאה מכך, הוא איבד את ידו השמאלית. מאז והלאה הוא כונה "אל מנקו דה לפנטו" ("הגידם מלפנטו"). כחייל בעל מעמד, הוא קיבל מכתבי המלצה מאישים חשובים כמו דון חואן מאוסטריה והדוכס של ססה.

ב־1575, כשהפליג חזרה לספרד, נשבו הוא ואחיו רודריגו בידי שודדי ים ברברים שבסיסם באלג'יר. שם הוא נעשה לעבדו של המורד דלי מאמי, ואחר כך של הביי חסן פשה. הביי ביקש 500 דוקטים של זהב ככופר בעד שחרורו. משפחתו של דה סרוואנטס הייתה ענייה, ויש אומרים כי אחיותיו נאלצו להשתמש בשיטות לא מקובלות על מנת להשיג את הסכום הדרוש. הוא הוחזק באלג'יר, וניסה לברוח כמה פעמים עד ששוחרר ב־1580 כשהכופר שולם בסיועו של המסדר הטריניטרי (אנ'). החוויה של חמש שנות השבי שלו העניקה השראה לקטעים רבים ביצירתו, כגון ההיסטוריה של השבוי בחלק הראשון של דון קיחוטה, והדרמה "לוס באניוס דה ארחל" (מרחצאות אלג'יר).

כשחזר לספרד גילה כי לא היו משרות פנויות על אף מכתבי ההמלצה שלו. חסר כל, הוא נישא לקטלינה דה פלסיוס סלזר אי ווזמדיאנו מאסקוויבס ב־1584, וחי בעיירה אסקוויבס, טולדו. הוא פרסם את "גלטיאה" שנה לאחר מכן. לזמן מה, סיפק מצרכים לארמדה הספרדית והיה גובה מס.

סרוואנטס החל לכתוב את "דון קיחוטה" ב־1597 בזמן שהיה עצור בסביליה בשל חוב. ב־1605 הוא פרסם את החלק הראשון של יצירתו זו, ששמה הפורמלי הוא "הג'נטלמן החכם דון קיחוטה דה לה מאנשה". החלק השני הופיע רק ב־1615. בין החלק הראשון לשני, פרסם סרוואנטס את "הנובלות האקזמפלאריות" (Novelas Ejemplares), אוסף של 12 סיפורים קצרים. ב־1615 פרסם את "שמונה קומדיות", אף שהמחזה המפורסם ביותר שלו היום, "לה נומנסיה", נותר בלתי ערוך עד למאה ה־18.

הרומן שלו "מסע התלאות של פרסילס וסיחיסמונדה" (Los Trabajos de Persiles y Sigismunda) פורסם שנה לאחר מותו ב־1616 (במדריד). הוא חשב כי יצירה זו היא הטובה ביותר, ומעולה בהרבה מדון קיחוטה.

ההשפעה שלו הייתה כה רבה, שיש המכנים את הספרדית (בספרדית ובצרפתית) "לשונו של סרוואנטס".

בשנת 2001 ספרד החלה להנפיק את דיוקנו על מטבעות ה-50 אירו-סנט, 20 אירו-סנט ו-10 אירו-סנט שלה.

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
  • 1582, La Numancia. (הנומנסיה)
  • El trato de Argel, 1582. (עסקי אלג'יר)
  • La Galatea, 1585. (הגלתיאה)
  • El Ingenioso Hidalgo don Quijote de la Mancha, 1605 (ההידאלגו החריף דון קיחוטה דה לה מאנצ'ה - כרך ראשון)
  • Novelas Ejemplares‏, 1613. (נובלות אקזמפלריות)
    • La gitanilla ("הצוענייה הקטנה")
    • El amante liberal ("המאהב הנדיב")
    • Rinconete y Cortadillo ("רינקונטה וקורטדיליו")
    • La española inglesa ("הספרדייה האנגלייה")
    • El licenciado Vidriera ("הפרקליט זכוכית")
    • La fuerza de la sangre ("כוחו של הדם")
    • El celoso extremeño ("הקנאי מאסטרמדורה")
    • La ilustre fregona ("עוזרת הבית המהוללה")
    • Las dos doncellas ("שתי העלמות")
    • La Señora Cornelia ("הגברת קורנליה")
    • El casamiento engañoso ("נישואי רמיה", או לפי תרגום חדש מ-2002 "חתונת הכזב")
    • El coloquio de los perros ("שיח הכלבים")
  • Viaje al Parnaso, 1613 ("המסע לפרנסוס")
  • Ocho comedias y ocho entremeses nuevos, nunca representados, 1615 ("שמונה קומדיות ושמונה מערכונים חדשים שמעולם לא הוצגו")
  • מחזות
  • El gallardo español ("האציל הספרדי")
  • Los baños de Argel ("המרחצאות של אלג'יר")
  • La gran sultana Doña Catalina de Oviedo ("הסולטנה הגדולה דוניה קטלינה דה אוביידו")
  • La casa de los celos ("בית הקנאות")
  • El laberinto de amor ("מבוך האהבה")
  • La entretenida ("קומדיה מבדרת")
  • El rufián dichoso ("הסרסור המאושר")
  • Pedro de Urdemalas ("פדרו מאורדמלס")
  • מערכונים
  • El juez de los divorcios ("השופט הפוסק בדיני גירושים")
  • El rufián viudo llamado Trampagos ("הסרסור האלמן הקרוי טרמפגוס")
  • La elección de los alcaldes de Daganzo ("הבחירה לראשות העיר דגנסו")
  • La guarda cuidadosa ("השומר הדאגן")
  • El vizcaíno fingido ("הבסקי המתחזה")
  • El retablo de las maravillas ("תיאטרון הבובות המופלא")
  • La cueva de Salamanca ("מערת סלמנקה")
  • El viejo celoso ("הזקן הקנאי")
  • El Ingenioso Hidalgo don Quijote de la Mancha, II, 1615 (ההידאלגו החריף דון קיחוטה דה לה מאנצ'ה - כרך שני)
  • Los trabajos de Persiles y Sigismunda, 1616 (סיפור התלאות של פרסילס וסיחיסמונדה)

תרגומים לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
  • גאלתיאה (1585) — רומן רועים.
  • עלילות ההידאלגו דון קישוט איש למנשה (1605. תר' נחמן פרנקל בשם אבינועם הגלילי או משיח האוויל, יאסי 1871; דוד יודלביץ' בשם דון קישוט מן למנשה, 1894; חיים נחמן ביאליק בשם דון קישוט איש למנשא, אודסה 1912; (יצא לאור בהוצאת דביר, תל אביב, (נדפס בדפוס י. זילברבר תל אביב) תשי"ז, 1957. מתרגם אנונימי בשם חייו וקורותיו של האציל הנפלא דון קיחוט איש מנחה, ורשה 1920; אברהם אריה עקביא בשם עלילות דון קישוט, 1940; יוסף רביקוב בשם האברך המחונן דון קיחוט די לה מנשה, 1955; שלמה סקולסקי בשם עלילותיו של דון קישוט, 1956; נתן אגמון בשם ההידלגו החריף דון קיחוטה מן למנצ'ה, 1958; שולמית הרן בשם עלילות דון קישוט, 1984; ביאטריקס סקריוסקי-לנדאו ולואיס לנדאו בשם דון קיחוטה, 1994; טל ניצן בשם הרפתקאות דון קיחוטה, 2006) — סיפור-מעלליו של אדם, שמילא כרסו בסיפורי אבירים, עד שהחליט "להעשות אף הוא לאביר משוטט רב-פעלים", העניק לעצמו את התואר "האביר בן דמות-היגון" [למעשה התואר "האביר בן דמות-היגון" הוענק לקיחוטה על ידי נושא-כליו] ויצא עם נושא-כליו למסעי-גבורה.
  • סיפורים למופת: מעשים מבדרים מהם ניתן להפיק לקח מועיל (1613. תר' אפרים שמואלי, 1951)
  • סיפורים, (1616. הפרקליט זכוכית, נישואי רמייה; תרגם: יורם ברונובסקי, רינקונטה וקורטדיליו, איש אסטרמאדורה הקנאי, שיח הכלבים; תרגם: לואיס לנדאו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1982)
  • חתונת הכזב (כולל "כוחו של הדם" ו"הגברת קורנליה"), תרגמה מספרדית פביאנה חפץ, בבל (כיס) תרמיל, 2002.
  • הפרקליט זכוכית (כולל "שיח הכלבים"), תרגמה מספרדית פביאנה חפץ, בבל (כיס) תרמיל, 2003.
  • חמש נובלות אקזמפלריות (Cinco Novelas Ejemplares), (אקדמה לקורא, הצוענייה הקטנה, המאהב הנדיב, הספרדייה האנגלייה, עוזרת הבית המהוללה, שתי העלמות), תרגמו מספרדית: מנחם ארגוב ואסף אשכנזי, עריכה מדעית ואחרית דבר: רות פיין, הוצאת כרמל, ירושלים תש"ע 2009. ISBN 9789655400717
  • סיפור התלאות של פרסילס וסיחיסמונדה, תרגמו מספרדית מנחם ארגוב ואסף אשכנזי, הוצאת כרמל, ירושלים, תש"ע 2009.
  • שלושה אינטרלודים לתיאטרון ("המתחזה הבסקי", "השופט לענייני גירושים", "מערת סלמנקה"), 2012 (האינטרלודים הועלו בתיאטרון באר שבע ב-2012).
  • שני אינטרלודים לתיאטרון ("תיאטרון הבובות המופלא", "מערת סלמנקה"), 2016 (האינטרלודים הועלו על ידי תיאטרון מיקרו בירושלים)
  • מאלג'יר לקונסטנטינופול: שני מחזות - המרחצאות של אלג'יר; הסולטנה הגדולה דוניה קטלינה דה אוביידו (כולל פרט לשני המחזות המצוינים בכותרת גם את אקדמה לקורא וההקדשה לרוזן מלמוס המצויים בשמונה מחזות ושמונה מערכונים שמעולם לא הוצגו), תרגם מספרדית מנחם ארגוב, עריכה מדעית: רות פיין ואסף אשכנזי, אחרית דבר: רות פיין, מאגנס, ירושלים תשע"ו 2016. ISBN 978-965-493-894-5
  • מערכונים, תרגם מספרדית: מנחם ארגוב, עריכה מדעית ואחרית דבר: רות פיין, מאגנס, ירושלים תשע"ז 2017. [תרגומם המלא של כל מערכוני סרוונטס: "השופט הפוסק בדיני גירושים";"הסרסור האלמן הקרוי טרמפגוס"; "הבחירה לראשות העיר דגאנסו"; "השומר הדאגן"; "הבסקי המתחזה"; "תיאטרון הבובות המופלא"; "מערת סלמנקה"; הזקן הקנאי"] מסת"ב 978-965-7755-98-3

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אוריאל אופק, מרובינסון עד לובנגולו (איך נכתבו ספרי ילדים), הוצאת מסדה, רמת גן, 1973, עמ' 9–21.
  • אפרים שמואלי, סרונטס, הוצאת דביר, תל אביב, תשי"ג.
  • לואיס לנדאו, סרוונטס והיהודים, באר שבע, תשס"ב-2002.
  • רות פיין, דון קיחוטה, מסעו של סרוונטס אל הרומן המודרני, הוצאת מאגנס, 2024

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מיגל דה סרוואנטס
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיגל דה סרוואנטס
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיגל_דה_סרוואנטס&oldid=39641694"