הוועדה המדעית-הומניטרית – הבדלי גרסאות
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ru:Научно-гуманитарный комитет |
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: ia:Committee Scientific Humanitari |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
[[es:Comité científico humanitario]] |
[[es:Comité científico humanitario]] |
||
[[fr:Comité scientifique humanitaire]] |
[[fr:Comité scientifique humanitaire]] |
||
[[ia:Committee Scientific Humanitari]] |
|||
[[it:Wissenschaftlich-humanitäres Komitee]] |
[[it:Wissenschaftlich-humanitäres Komitee]] |
||
[[la:Commissum Scientificum Humanitarium]] |
[[la:Commissum Scientificum Humanitarium]] |
||
גרסה מ־02:42, 11 בינואר 2013
הוועדה המדעית-הומניטרית (בגרמנית: Wissenschaftlich-humanitäres Komitee, בראשי תיבות: WhK) היה ארגון אשר הוקם בברלין ב-14 או ב-15 במאי 1897, במטרה לנהל מערכה שתביא להכרה חברתית בלסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) ולפעול נגד אפלייתם בחוק. הארגון היה הראשון מסוגו בהיסטוריה.[1]
היסטוריה
החברים המקוריים בוועדה המדעית-הומניטרית היו הרופא מגנוס הירשפלד, המו"ל מקס שפור (Spohr), עורך הדין אדוארד אוברג (Oberg) והסופר פרנץ יוזף פון בילוב (von Bülow). הסופר אדולף בארנד, הסקסולוג בנדיקט פרידלנדר והעיתונאי קורט הילר הצטרפו אל הארגון בהמשך. בשנת 1929 ירש הילר מהירשפלד את תפקיד יושב-ראש הוועדה.
בתחילה התמקדה הוועדה בסעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, אשר אסר על יחסים אינטימיים בין גברים. הוועדה סייעה לגברים אשר הועמדו לדין בגין הסעיף, וקיימה הרצאות ציבוריות בנושא. בנוסף, עסקה הוועדה באיסוף חתימות לעצומה הקוראת לביטולו של החוק, שעליה חתמו בין היתר לב טולסטוי, ריינר מריה רילקה, אלברט איינשטיין, הרמן הסה ותומאס מאן. העצומה הוגשה לפרלמנט הגרמני ב-1898, 1922 וב-1925, אך נכשלה ולא זכתה לתמיכת הפרלמנט. סעיף 175 נשאר על כנו והמשיך להוציא אל מחוץ לחוק הומוסקסואליות בגרמניה עד לשנת 1969, ולא הוסר לחלוטין עד לשנת 1994.
הוועדה המדעית-הומניטרית הוציאה לאור את ה"השנתון לחקר דרגות-הביניים המיניות" (Jahrbuch für sexuelle Zwischenstufen), שבו נמסרו בין היתר דיווחים על פעילויות קהילתיות, ופורסמו בו מאמרים בעלי אופי ספרותי או פולמוסי. מהדורות של האלמנך יצאו באופן קבוע בין השנים 1899 ל-1923 (לעתים מדי שלושה חודשים), והמשיכו להתפרסם באופן ספוראדי עד לשנת 1933.[1]
בשיא פעילותה היו חברים בוועדה כ-500 איש, ושלוחות שלה פעלו בכ-25 ערים ברחבי גרמניה, אוסטריה והולנד. הוועדה התפזרה בשנת 1933, לאחר הרס המכון לסקסולוגיה,[2] שממנו פעלה הוועדה, בידי המפלגה הנאצית.
ניסיונות הקמה מאוחרים
באוקטובר 1949 חָבר הנס גיזה (Giese) להרמן ובר (1882–1955), ראש הסניף בפרנקפורט בין השנים 1921 ל-1933, בניסיון להקים מחדש את הוועדה בקרונברג. קורט הילר פעל עמם למשך זמן קצר, אך נאלץ לפרוש לאחר מספר חודשים על רקע קשיים אישיים. הקבוצה החדשה התפרקה בתחילת 1950, ובמקומה הוקמה "הוועדה לרפורמה בחוק פשעי המין",[3] אשר התקיימה עד לשנת 1960.[4][5]
קורט הילר, אשר שרד את מחנות הריכוז הנאציים, ניסה בשנת 1962 להקים את הוועדה המדעית-הומניטרית מחדש בהמבורג, אך הדבר לא עלה בידו.[6]
מאה שנים לאחר הקמת הקבוצה המקורית הוקמה בשנת 1998 קבוצה חדשה תחת אותו שם.[7] הוועדה הנוכחית דומה לזו המקורית בשם ובתחום העיסוק בלבד, והיא פועלת למען זכויות להט"ב בגרמניה באופן רדיקלי יותר מארגונים מודרניים דומים.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1 2 John Lauritsen; David Thorstad (1974), The Early Homosexual Rights Movement (1864–1935), New York: Times Change Press, ISBN 0-87810-027-X. Revised edition published 1995, ISBN 0-87810-041-5.
- ^ "Institut für Sexualwissenschaft"
- ^ "Gesellschaft für Reform des Sexualstrafrechts e. V."
- ^ Bernd-Ulrich Hergemöller (2001), Mann für Mann. Ein biographisches Lexikon, Frankfurt am Main: Suhrkamp-Taschenbuch-Verlag, 2001, ISBN 3-518-39766-4, ISBN 3-928983-65-2. Entries for Hans Giese p. 278 , and Kurt Hiller p. 357: Citation.
- ^ Jürgen Müller, Review of: Andreas Pretzel (Ed.): NS-Opfer unter Vorbehalt. - Homosexuelle Männer in Berlin nach 1945, LIT-Verlag, Münster 2002
- ^ Online exhibition of the Magnus Hirschfeld Society: Kurt Hiller
- ^ whk - wissenschaftlich-humanitäres komitee