רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדרטה לזכר קורבנות הומוסקסואלים של המשטר הנאצי בברלין.

הומוסקסואלים היו אחת הקבוצות אשר נרדפו על ידי הנאצים מאז עלייתם לשלטון בגרמניה (1933). ההומוסקסואלים נרדפו בשל נטייתם המינית, הושפלו ואף נשלחו למחנות ריכוז שבהם רבים מהם מצאו את מותם. בניגוד לכתיבה האינטנסיבית על השואה וקורבנותיה, כמעט ולא הוזכר גורלם של הומוסקסואלים בפרק זה של ההיסטוריה האנושית במשך שנים, ורק בשנת 2002 הכירה גרמניה באחריותה לגורלם.

לפני עליית הנאצים לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1871 חוקק בגרמניה סעיף 175 אשר אסר על קיום יחסי מין הומוסקסואליים. סעיף זה לא נאכף ביום יום. בשנת 1919 הוקם בברלין מכון לחקר המיניות על ידי החוקר מגנוס הירשפלד. במכון פותח מחקר על מיניות, מחלות מין, הפלות ובעיקר על הומוסקסואליות. בשנה זו, ברלין הייתה בירה הומוסקסואלית והיו בה הרבה מועדוני הומוסקסואלים.

תחת השלטון הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1933, לאחר עליית היטלר לשלטון, פלשו למכון של הירשפלד סטודנטים שהונהגו על ידי האס אה, הרסו אותו והחרימו את ספרייתו. חיסול המכון היה הצעד הראשון מיני רבים שנקטו הנאצים נגד ההומוסקסואלים. בשנת 1934 הוקמה יחידה מיוחדת של הגסטאפו לרדיפה אחר הומוסקסואלים אשר ערכה רשימה מקיפה של הומוסקסואלים שנקראה "הרשימה הוורודה". בשנת 1935 הוחמר סעיף 175 והוא כלל גם איסור על נשיקות, חיבוקים וכל מגע מיני הומוסקסואלי (לעומת האיסור הקודם שהיה תקף אך ורק לקיום יחסי מין). הנאצים שינו את הגדרת היחסים ההומוסקסואלים ל"פשע" ובכך הגדילו את העונש הפוטנציאלי לחמש שנות מאסר. שינוי זה הוביל לעלייה גדולה במספר המעצרים והרדיפות. בשנתיים הבאות נעצרו כ- 25 אלף הומוסקסואלים ומרביתם נשלחו למחנות ריכוז- שם הם עברו פעמים רבות עיקור. משנת 1942 הוחרפה הענישה כלפי הומוסקסואלים עד לכדי הוצאה להורג.

עמדתה של המפלגה הנציונאל-סוציאליסטית כלפי ההומוסקסואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדתה של המפלגה גרסה כי צורת חיים זו פוגעת בכבודה וחוסנה של האומה. הבעיה העיקרית של הנאצים עם הקהילה ההומוסקסואלית הייתה שהם לא מביאים ילדים, דבר הנוגד את השאיפות לטוהר הגזע הארי. הכעס על כך התגבר בשנות המלחמה, בהן נהרגו גברים רבים, והנרטיב הרשמי גרס כי יש צורך לאומי בהגדלת מספר הילדים במשפחות אריות. הטענה של הנאצים הייתה כי ההומוסקסואלים מבזבזים את הזרע הארי בתקופה בה האומה חייבת לגדול ולהתחזק. בשנת 1936 נבחר היינריך הימלר לייצג את המשרד המרכזי של הרייך למלחמה בהומוסקסואליות ובהפלות. שנה לאחר מכן אמר הימלר כי ההומוסקסואלים פוגעים בחוק הגזע, ולכן יש להשמידם. הם החלו להישלח למחנות ריכוז בגרמניה, בעיקר לדכאו, בוכנוואלד וזקסנהאוזן. תופעה נרחבת הייתה רדיפת הומוסקסואלים בתוך שורות האס אס, ואלו שנתפסו הושפלו בפומבי ונשלחו למחנות ריכוז. מעל הכול, ההומוסקסואלים נתפסו[דרוש מקור] כפוגעים בגאווה הלאומית הנאצית.

למרות היחס הקשה כלפי ההומוסקסואלים בגרמניה הנאצית, היחס כלפי הלסביות נחשב לסלחני. סעיף 175 בחוק התייחס רק ליחסי מין בין גברים. לסביות לא נרדפו באופן שיטתי. באוסטריה, אסר החוק הפלילי בסעיף 129 פסקה 1ב' גם יחסי מין בין נשים, אולם כמעט שלא ידוע על ענישת לסביות לפי סעיף זה. לעיתים הואשמו לסביות כ"בלתי סוציאליות".

הטלאי הוורוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

משולש ורוד, טלאי אותו נדרשו לענוד הומוסקסואלים במחנות הריכוז
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משולש ורוד

במחנות הריכוז נהגו לסמן נקודה שחורה על שרוול חולצתם של ההומוסקסואלים ועל גב החולצה שלבשו נכתב המספר 175. בשלב מאוחר יותר, ההומוסקסואלים הוכרחו לענוד טלאי שצורתו משולש שווה-צלעות הפוך וצבעו ורוד (בגרמנית: Rosa Winkel. מילולית: "משולש ורוד"). בנוסף, הומוסקסואלים חויבו לישון עם ביגוד מלא ועם הידיים מחוץ לשמיכה. אם לא עמדו בכך היו שופכים עליהם בבוקר מים קרים, פעולה שגרמה למותם של רבים מהם שלקו בדלקת ריאות או פשוט קפאו למוות. במחנות הריכוז עברו ההומוסקסואלים טיפולים רפואיים שונים בניסיון "לרפא" אותם מנטייתם המינית. ד"ר ורנט היה רופא דני שפיתח טיפול בו הושתלו להומוסקסואלים שתלי טסטוסטרון בניסיון "לרפאם". ורנט פנה אל האס אס בהצעה לחקור עבורם את התופעה וקיבל מהם הומוסקסואלים כ"שפני ניסיון", ובכך הפכו אלו לקורבנות הראשונים שבגופם נערכו ניסויים רפואיים. הרדיפות הופעלו רק בתחום הרייך הגרמני ולא ידוע על מסעות נגד הומוסקסואלים מחוץ לשטח הרייך.

מספר הקורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור התמותה בקרב ההומוסקסואלים בתקופת המלחמה היה השני בגובהו מבין קבוצות האסירים. עד היום אין סטטיסטיקה רשמית בדבר מספר ההומוסקסואלים אשר נספו בתקופת המשטר הנאצי. לפני עליית השלטון הנאצי היו בברלין כ-1.2 מיליון הומוסקסואלים. על פי ההערכות, עד לסוף המלחמה, כ-100 אלף מתוכם נעצרו וכ-10 אלף מהם נשלחו למחנות ריכוז.

היחס לקרבנות לאחר תום המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לקרבנות אחרים של השלטון הנאצי שנכלאו, המשיכו ההומואים להיחשב כעבריינים וכפורעי חוק, גם לאחר תום מלחמת העולם השנייה. סעיף 175 לחוק הפלילי הגרמני, שאסר יחסי מין בין גברים, נשאר בתוקף גם לאחר המלחמה, גם בגרמניה המערבית וגם בגרמניה המזרחית. עקב כך, הומוסקסואלים לא הוכרו כנפגעי מלחמה ולא זכו לפיצויים מממשלות גרמניה. מעבר לדחיה החברתית ולחקיקה המפלה כלפיהם, נותר בעינו גם הרישום הפלילי מתקופת המלחמה, שראה בהם עבריינים, ופגע בזכויותיהם למשך יתרת חייהם. מעבר לכך, גרמניה המערבית סירבה לתת פיצויים למי שנכלאו במחנות הריכוז בעוון הומוסקסואליות. בגרמניה המזרחית הושב החוק בדצמבר 1957 לגרסתו המתונה משנת 1935 ועקב כך נפסקה הענישה כנגד הומוסקסואלים. סעיף 175 נמחק מספר החוקים בשנת 1994. עם ביטול הסעיף, הכירה ממשלת גרמניה בהומוסקסואלים כקורבנות שואה והחלה לפצותם. באיחור של כמעט חמישים שנה, בשנת 2002, הודיע הפרלמנט הגרמני, על חנינה כללית להומואים בגרמניה הנאצית שהורשעו בתקופת השלטון הנאצי, וביקש את סליחתם.[1]

הנצחת הקורבנות ההומוסקסואלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בערים רבות בעולם הוקמו אנדרטאות להנצחת הקורבנות ההומוסקסואלים בשואה, וביניהן: אמסטרדם, ברלין, סידני, קופנהגן, ברצלונה וסן פרנסיסקו. ב-10 בדצמבר 2013 הוקמה אנדרטה בגן מאיר בפתחו של המרכז הגאה בתל אביב לזכר קורבנות הנאצים אשר נרדפו על רקע נטייתם המינית. האנדרטה כוללת שלושה משולשים, משולש בטון, עליו מופיע הסבר היסטורי, משולש הפוך וצבוע ורוד ומשולש הנוצר משלושה ספסלים ורודים כשעל כל אחד מהם נכתב בשפה אחרת (עברית, אנגלית וגרמנית) המשפט הבא: "לזכר נרדפי המשטר הנאצי בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית"[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדריתההחלטה הברזילאית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאםהדת הבהאיתסיקיזם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קוויריגיי ברגיי ויליג'
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל
השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולם
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏צ'כיהצפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל