מתכת יקרה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
Ptbotgourou (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: ko:귀금속, pt:Metal precioso
שורה 64: שורה 64:
[[io:Precoza metalo]]
[[io:Precoza metalo]]
[[ja:貴金属]]
[[ja:貴金属]]
[[ko:귀금속]]
[[mk:Скапоцен метал]]
[[mk:Скапоцен метал]]
[[pt:Metal precioso]]
[[simple:Precious metal]]
[[simple:Precious metal]]
[[sr:Племенити метали]]
[[sr:Племенити метали]]

גרסה מ־16:58, 22 בינואר 2013

גוש זהב

מתכת יקרה הוא כינוי ליסוד כימי ממשפחת המתכות, אשר במצבה הטבעי היא נדירה, בעלת ערך כלכלי גבוה, ואינה רדיואקטיבית. יחידת המשקל המקובלת במתכות יקרות הינה אונקיה מסוג טרוי.

תכונות ושימושים

המתכות היקרות אינן פעילות מבחינה כימית. יחסית לחומרים האחרים, הן בעלות מראה בוהק, רכות וניתנות לריקוע, ובעלות טמפרטורת התכה גבוהה יחסית למתכות אחרות.
בעבר שימשו מתכות יקרות כמטבע עובר לסוחר, אולם בעידן הכלכלה המודרנית הן משמשות בעיקר כאפיק השקעה או בשימושים תעשייתיים.

המתכות היקרות הידועות ביותר הן כסף וזהב. אף על פי ששתיהן משמשות גם כחומרים תעשייתיים, עיקר השימוש בהן הוא לטביעת מטבעות, ייצור תכשיטים וחפצי אמנות שונים. רניום, אחד היסודות הנדירים ביותר, כמו גם המתכות היקרות מקבוצת הפלטינה: פלטינה, פלדיום, אוסמיום, אירידיום, רותניום ורודיום, משמשות בעיקר לצרכים תעשייתיים.

מחירן של מתכות יקרות נקבע הן בהתאם לדרישה אליהן לצורכי השימוש התעשייתי והן כביקוש למוצר השקעה השומר על ערכו לאורך זמן מבלי להתקלקל וללא כל טיפול תחזוקתי נדרש.

ערכן של המתכות היקרות מושפע בעיקר מנדירותן, אך גם מן הקושי להפיק אותן. כך למשל את האלומיניום, המתכת הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ, היה קשה ביותר להפיק ולזקק מתוך העפרות שנחצבו, ובמאה ה-19 היה ערכו שווה לזה של מתכת הכסף.

הביקוש להשקעה במתכות כגון כסף וזהב עולה בעיקר בסביבה כלכלית אינפלציונית כאמצעי לשמירת ערך הכסף, או בתקופות של מיתון והאטה כלכלית כביטחון פסיכולוגי מפני הזמנים הקשים.

בוליון

בוליון אמריקני - מטבע זהב משנת 1933 מסדרת הנשר הכפול
בוליון שווייצרי-מטיל זהב בן אונקיה אחת

בוליון (Bullion) הוא תצורה של המתכת היקרה אשר משמשת לצורכי מסחר או השקעה. הבוליון יכול להופיע בצורה של מטילים או מטבעות. ערכו הכספי של בוליון נקבע על פי משקלו ועל פי מידת הטוהר של המתכת שממנה הוא עשוי, ולא על פי הערך הנקוב עליו.

מדינות רבות נוהגות להנפיק מטבעות בוליון בעלות ערך כספי נקוב המוטבע עליהן כהילך חוקי, אך ערכן בשוק הוא לעתים גבוה בהרבה, מכיוון שתכולת המתכת היקרה שבהן עולה משמעותית על הערך הנקוב, ובנוסף לכך הם גם אוצרים בתוכן ערך אספני המוסיף על מחירם.

רמת הטוהר הגבוהה ביותר של בוליון קיימת במטבע הקנדי מסדרת "עלה אדר מוזהב", המכיל 99.999% זהב. לעומת זאת, הבוליון המפורסם ביותר, מסדרת "קרוגרראנד" של דרום אפריקה, מכיל 22 קרט זהב, השווה ערך לטוהר בשיעור 91.667% בלבד.
מטבע הבוליון הסחיר הגדול ביותר הוא "מטיל זהב אוסטרלי" במשקל ק"ג אחד ובעל טוהר של 99.99%. מספר מדינות הנפיקו סדרות מצומצמות של מטבעות זהב בוליון במשקל גבוה יותר, אך הם אינם סחירים מכיוון שאינם נוחים לשימוש שוטף לצורכי השקעה ומסחר.

בחודש יוני 2010 נמכר[1] במכירה פומבית בווינה שבאוסטריה לחברת מסחר בזהב ספרדית, מטבע הזהב הגדול ביותר שנמכר מעולם. המטבע מסדרת "עלה אדר" הוא בקוטר 53 סנטימטר, ומשקלו 100 ק"ג, שהם 3,215 אונקיות זהב. שווי העסקה היה 3.27 מליון יורו, ומתוכו שווי הזהב עצמו 3.23 מליון יורו.

בישראל

צלמית האריה ממגידו-מוטיב חוזר בגב מטבעות זהב בוליון שהונפקו בישראל

בשנת 2010 החלה החברה הישראלית למדליות ולמטבעות להנפיק[2]. מטבע בוליון בקוטר 32 מ"מ ובמשקל של אונקיה אחת (31.105 גרם ועוד 0.03 גרם כמרווח ביטחון). הזהב במטבע הוא בטוהר של 24 קרט

המטבע - המוגדר כמטבע אספנות הוא בעל ערך נקוב של 20 שקלים ומיוצר ב-3,600 יחידות. ערכו של המטבע נגזר מהזהב שהוא מכיל וכן מהערך האספני שהוא נושא. מחיר המטבע נקבע בכל יום בשעה 9 בבוקר בהתאם למחיר הזהב בעולם ולשערו היציג של הדולר.

המטבע הוא בעל תוקף רשמי ומאושר על ידי בנק ישראל. לצורך הכנתו הוקמה ועדה לקביעת נושא המטבע ולעיצובו. לאחר הטביעה, הוא מפורסם ברשומות כהילך חוקי של המדינה.

נכון לשנת 2012 הונפקו בישראל שלושה מטבעות זהב בוליון:

הערות שוליים

קישורים חיצוניים