רודיום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רודיום
פלדיום - רודיום - רותניום
Co
Rh
Ir
   
 
45
Rh
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
נתונים בסיסיים
מספר אטומי 45
סמל כימי Rh
סדרה כימית מתכות מעבר
מראה
לבן כסוף מתכתי
Rhodium powder pressed melted.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 102.90550 u
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 16, 1
תכונות פיזיקליות
צפיפות 12,450 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת רתיחה 3,968K (3,694.85°C)
נקודת התכה 2,237K (1,963.85°C)
לחץ אדים 0.633Pa ב-2,239K
מהירות הקול 4,700 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 2.28
קיבול חום סגולי 0.242 J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 21.1 106/m·Ω
מוליכות חום 150 W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 719.7 kJ/mol
היסטוריה
מגלה ויליאם הייד וולאסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי 1803 עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם rose עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רודיום (Rhodium) הוא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר, שסמלו הכימי Rh ומספרו האטומי 45.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודיום הוא מתכת חזקה, מבריקה בצבע כסוף-לבן ועמידה בפני קורוזיה. לרודיום טמפרטורת היתוך גבוהה וצפיפות נמוכה משל פלטינה. רודיום איננו מושפע מחומצות ומתמוסס במי מלך ובחומצה גופרתית מרוכזת בטמפרטורה גבוהה בלבד [1](הקישור אינו פעיל). בנוסף לכך, רודיום שייך לקבוצת הפלטינה, ועל כן נושא את תכונותיה הייחודיות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי ברודיום הוא בסגסוגות כחומר מקשיח, שמוסף לפלטינה ולפלדיום. לסגסוגות אלו שימושים בכבשנים, אלקטרודות, כורי היתוך, במעבדות ועוד. שימושים נוספים לרודיום:

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסוד רודיום זוהה ב-1803 על ידי ויליאם הייד וולאסטון (William Hyde Wollaston) זמן קצר לאחר שגילה את היסוד פלדיום, כאשר בדק מחצב פלטינה גולמית מדרום אפריקה. וולאסטון המס את המחצב במי מלך, סתר אותם באמצעות נתרן הידרוקסידי (NaOH), ולאחר מכן טיפל בתמיסה עם NH4Cl וכספית ציאנית (Hg(CN)2). תוצר התהליך הוא RhCl3, ממנו בודד הרודיום בעזרת מימן. שם היסוד נגזר מהמלה רודון (ῥόδον), "ורוד", ביוונית עתיקה, המתייחס לצבען האפייני של חלק מתמיסותיו.

צורה בטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבע, מצוי הרודיום בערבוביה עם מתכות אחרות, וביניהן כסף, פלדיום, פלטינה וזהב. אי לכך, תהליך המיצוי התעשייתי שלו מורכב למדי. היסוד נכרה במכרות פלטינה, ומופק בצורתו החופשית כמתכת לבנה ואדישה מבחינה כימית. המפיקה המובילה של רודיום היא דרום אפריקה (80% מהתפוקה העולמית) ואחריה רוסיה. מקורות נוספים לרודיום הם הרי אורל, אמריקה הצפונית והדרומית, וקנדה. התפוקה השנתית העולמית של רודיום נאמדת בכעשרים טון בלבד.

ניתן למצות רודיום מדלק גרעיני שיצא משימוש, שמכיל כמה אחוזי רודיום.

אמצעי זהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרודיום אין תפקיד ביולוגי, ואיננו מהווה סכנה בריאותית בפני עצמו. עם זאת, תרכובות שמכילות רודיום עלולות לשלב חומרים אחרים, אשר הופכים אותן לרעילות ומסרטנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודיום בוויקישיתוף