רודי ויסנשטין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:57, 9 בינואר 2014

רוּדי וַיסנשטין (Rudi Weissenstein;‏ 17 בפברואר 1910 – 20 באוקטובר 1992) היה צלם ישראלי. ידוע בעיקר בזכות התיעוד הנרחב שלו לחיי היומיום של העולים לארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20. צילם את התצלומים היחידים של מעמד הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ב-1948, והנציח באמצעות כרבע מיליון תשלילים את שנות הקמת המדינה, תמונות שהיו לאבני דרך בחברה הישראלית.

קובץ:DECLARATION OF INDEPENDENCE Israel Wwwm1876.jpg

טקס הכרזת העצמאות, מתצלומיו הנודעים של ויסנשטין

קורות חייו

רוּדי (שמעון רודולף) ויסנשטין נולד באיגלאו (Iglau), בחבל מורביה שבצ'כיה (אז בתחומי אוסטריה) בשנת 1910. בשנים 1929–1931 למד בבית-הספר הגבוה למקצועות הגרפיקה והצילום בווינה. בשנים 1933–1934 שירת בצבא הצ'כי. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל. הוא הגיע לנמל יפו, בידו תעודת עיתונאי וערכת מצלמות. הוא נסע לקיבוץ, שהה בו יום אחד והחליט לעבור לתל אביב. בשנת 1940 נשא לאישה את מרים ארנשטיין, אותה פגש בתל אביב זמן קצר לאחר עלייתו ארצה. לזוג נולדו שלושה ילדים.

ויסנשטין נפטר בשנת 1992.

פועלו

זמן קצר לאחר עלייתו ארצה הפך ויסנשטין לאחד הצלמים המובילים בארץ, מממשיכי דרכו של אברהם סוסקין יחד עם אפרים ארדה. בשנת 1940 הקים בכיכר מוגרבי בתל אביב, ביחד עם שלושה שותפים, את חנות הצילום הנודעת "המצלמה", שלימים שונתה שמה ל"צלמניה פרי-אור". במהלך השנים פרשו השותפים, והחנות נותרה בבעלות הזוג ויסנשטין. ב"צלמניה" הצטלמו רבים מראשי היישוב וראשי המדינה. בנוסף, הרבה לצלם את נופי ארץ ישראל.

כבר ב-1936 הספיק ויסנשטין לצלם תמונות של רחובות תל אביב ושכונותיה, הווי עירוני, המוזיאון הראשון, תעמולה לאומית, חיפוש נשק אצל ערבים בזמן ה"מאורעות", הלווייתו של מאיר דיזנגוף, שנפטר בספטמבר אותה שנה, אוניות עולים, הקונצרט הראשון של התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית, סצינות רחוב ועוד. לצד צילום מגויס זה, רווי הלהט הציוני והרומנטי, אשר היה מסממניה של אותה תקופה ואפיין את מרבית עמיתיו למקצוע, ויסנשטין עסק גם בצילום מקצועי עבור ארכיטקטים ידועים כמו אברהם יסקי, אריה שרון ודב כרמי, תיעד טקסים רשמיים בהזמנת ההסתדרות ומוסדות אחרים, והפך לצלם הרשמי של התזמורת הפילהרמונית.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה המשיך לנסוע בארץ, לצלם ולתעד את המפעל הציוני עבור מחלקות ההסברה של המוסדות הלאומיים והקרנות. עיקר מטרתו של צילום זה היה גיוס אנשים וכספים ליישוב הציוני המתפתח, כך שהנופך ההירואי ששלט בתצלומים אלה שירת היטב את מגמותיו של הממסד. עם זאת, תצלומים רבים שערך ויסנשטין לעצמו, גם בעת שצילם מטעם, לא נתפרסמו ותוייקו בארכיונו.

ויסנשטין צילם רפוטרטג'ות שנועדו ללוות אירועים חדשותיים מהארץ, שהופצו בעיקר בקרב הקהילות היהודיות בחו"ל על ידי הסוכנות היהודית, קק"ל, קרן היסוד, ויצ"ו וכו', ובאמצעות סוכנים בהולנד ובארצות הברית. הוא שוטט ברחבי הארץ וצילם בין היתר יישובים חדשים שעלו לקרקע (בין היתר, את ייסודה של חניתה ב-1938, אותה צילם בשלושה מועדים שונים שציינו את תהליכי העלייה לקרקע וההתיישבות), את העלייה החמישית, ה"מאורעות" בתל אביב, את התפתחות הבנייה בעיר ובארץ כולה (בעיקר בהזמנת חברת "רסקו", שפעלה בתחילתה במסגרת הסוכנות היהודית ונהפכה בהמשך לחברת בנייה פרטית).

לצד עיסוקו בצילום חיי המדינה, דיוקנאות של אישים ופוליטיקאים, הווי תרבותי וצילומי אופנה, אהבתו הגדולה של ויסנשטין הייתה לנופי הארץ אותם תיעד בכל הזדמנות. תקופה מסוימת אף עבד כמדריך תיירים וניצל את הטיולים שתידרך למטרות צילום.

מדיניות הצנע שהונהגה בארץ בשנותיה הראשונות של המדינה עקב העלייה ההמונית וגידולה המהיר של האוכלוסייה, צימצמה את רמת הצריכה לטובת יעדים לאומיים חיוניים. תקופה זו תועדה בעין מצלמתו של ויסנשטין: החל בתצלום נאומו של דב יוסף - שר האספקה והקיצוב - שנערך בבית "דבר" וכלה בשביתת עובדי הפלדה.

ויסנשטין צילם את קונצרט הפתיחה של "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית), בניצוחו של ארתורו טוסקניני, ותצלומיו פורסמו ברחבי תבל. בעקבות זאת הפך לצלם הקבוע של התזמורת. כמו כן מונה לצלם הרשמי של האו"ם בארץ ישראל. בנוסף, צילם את התצלום המפורסם של טקס הכרזת העצמאות בשנת 1948. לשאלה מדוע לא צילם את הקהל שר את "התקוה" ענה "באותו רגע לא הייתי צלם, עמדתי דום ושרתי ובכיתי עם כולם ביום המרגש של חיי". בעת עיצוב השטר של עשר לירות ישראליות נבחר פורטרט עצמי של ויסנשטין כמודל לגרפיקאי שעיצב את השטר.

בעבודתו, ויסנשטין השתמש בסוגים שונים של מצלמות שתאמו את מושא תצלומיו. הוא עבד עם ה"רוליפלקס", עם מצלמות "פלאובל מקינה" ו"פרימה פלקס" שסרטי הצילום שלהם היו גדולים ובעלי רגישות נמוכה, לשקופיות השתמש במצלמת "לייקה", וצילומים פנורמיים צילם במצלמת "לינהוף". צילומים מקצועיים אחרים עשה במצלמת עץ עם לוחות זכוכית אותם הכין בעצמו.

חנות הצילום של ויסנשטין, "הצלמניה", סיפקה תצלומי פורטרטים לכל דורש, ואביזרי צילום שונים לחובבים. לאחר מותו המשיכה אלמנתו מרים בניהול החנות אשר פועלת עד היום ומשמשת כארכיון של עבודותיו.

הנצחה

בשנת 2002 יצא לאור ספר תצלומיו "צלמניה - רטרוספקטיבה" בהוצאת "עם עובד".

בשנת 2007 יצא לאור הספר "רודי ויסנשטין - צילום עברי", בעריכתו של אורי דביר, ובו מבחר עשיר מתצלומיו של ויסנשטין: תצלומי נוף, תצלומי אישים, ותצלומיה אנשיה של ישראל.

בשנת 2011 יצא הסרט התיעודי "הצלמניה" בבימויה של תמר טל, המתעד את מסעם המשותף של אשתו של רודי, מרים בת ה-96, ונכדה בן פטר, המנסים להציל את חנות הצילום מהריסה. הסרט זכה בפסטיבל דוקאביב 2011.

קישורים חיצוניים

הצלמניה באתר הספרייה הלאומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הכהן, צילומים מתל אביב של פעם, באתר ynet, 28 באפריל 2002
מאיה פלדמן, בארץ אהבתי, באתר ynet, 12 ביוני 2007
נירית אנדרמן, הטרגדיה המשפחתית והיחסים המורכבים של משפחת הצלמניה, באתר הארץ, 13 במאי 2011
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית עמית לוינסון, תמונה אחרונה: חייה הסוערים ומותה של מרים ויסנשטין, באתר nrg‏, 1 באוגוסט 2011
חנה קופלר, עדשה מקומית - אתר התערוכה "צלמניה בתל אביב" משנת 2002
הצלמניה - סרט דקומנטרי אודות חנות הצילום המיתולוגית התל אביבית
Pri-or PhotoHouse - אתר האינטרנט של חנות "הצלמניה" (באנגלית)

@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Rudi Weissenstein|שם ויקישיתוף=רודי ויסנשטין}}
-* [http://www.pri-or.com Pri-or PhotoHouse] - אתר האינטרנט של חנות "הצלמניה" {{אנגלית}}
-* דוד הכהן, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1859429,00.html צילומים מתל אביב של פעם], באתר [[ynet]]
-* חנה קופלר, [http://specials.nana10.co.il/zalmaniya/Adasha.htm עדשה מקומית], אתר התעורכה "צלמניה בתל אביב" משנת 2002
 * [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/photos/tsalmania/Pages/about_zalmania.aspx הצלמניה] באתר [[הספרייה הלאומית]]
+* {{ynet|דוד הכהן|צילומים מתל אביב של פעם|1859429|28 באפריל 2002||1}}
 * {{ynet|מאיה פלדמן|בארץ אהבתי|3411635|12 ביוני 2007}}
 * {{הארץ|[[נירית אנדרמן]]|הטרגדיה המשפחתית והיחסים המורכבים של משפחת הצלמניה|1.1173853|13 במאי 2011}}
+* {{nrg|עמית לוינסון|תמונה אחרונה: חייה הסוערים ומותה של מרים ויסנשטין|264/596|1 באוגוסט 2011||54|2}}
-* [http://e.walla.co.il/?w=/6/1843287 גיבורת הסרט "הצלמניה" הלכה לעולמה], [[וואלה!]]
+* חנה קופלר, [http://specials.nana10.co.il/zalmaniya/Adasha.htm עדשה מקומית] - אתר התערוכה "צלמניה בתל אביב" משנת 2002
-* עמית לוינסון, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/264/596.html תמונה אחרונה: חייה הסוערים ומותה של מרים ויסנשטין], [[זמן תל אביב]], 1 באוגוסט 2011
-* [http://lifeinstillsfilm.com/heb/pri-or-heb.html הצלמניה: Life In Stills]
 * {{סרטונים}} [http://yes.walla.co.il/?w=2/7848/1880499 הצלמניה] - סרט דקומנטרי אודות חנות הצילום המיתולוגית התל אביבית
+* [http://www.pri-or.com Pri-or PhotoHouse] - אתר האינטרנט של חנות "הצלמניה" {{אנגלית}}
 {{מיון רגיל: ויסנשטין, רודי}}