שלמה פישר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Tzvich (שיחה | תרומות)
החזרתי קישור לאתר המקורי ולא לארכיון
שורה 47: שורה 47:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://archive.is/20130428130753/itri.webs.com/hebrew/since.html אודות הרב פישר] באתר [http://itri.webs.com ישיבת איתרי]
*[http://itri.webs.com/hebrew/since.html אודות הרב פישר] באתר [http://itri.webs.com ישיבת איתרי]
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=153 הספר '''אור ה''''] לרבי [[חסדאי קרשקש]], מהדורת הרב שלמה פישר
*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=153 הספר '''אור ה''''] לרבי [[חסדאי קרשקש]], מהדורת הרב שלמה פישר
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?orderby=25 שיעורים של הרב פישר], באתר ישיבה
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?orderby=25 שיעורים של הרב פישר], באתר ישיבה

גרסה מ־00:27, 15 באוגוסט 2014

הרב שלמה פישר (מימין) עם בנו הרב מאיר פישר

הרב שלמה יהונתן יהודה פישר (נולד בכ"ט בשבט תרצ"ב, 6 בפברואר 1932) הוא תלמיד חכם והוגה דעות חרדי, ראש ישיבת איתרי, לשעבר דיין ואב"ד בבית הדין הרבני בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לדבורה ואהרן פישר. אביו היה מאנשי ה"פרושים" בירושלים. הוא התפרסם בכך שירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים במאורעות תרפ"ט.‏‏[1]

הרב פישר התייתם מאביו בגיל צעיר. בהקדמה לספריו הוא מציין לטובה את הרב יחיאל מתתיהו דיוויס שגידל אותו ואת אחיו וטיפל בהם במסירות.‏‏[2]

בצעירותו למד בישיבת מיר בירושלים, אצל הרב אליעזר יהודה פינקל. על פי עדותו, הוא זכה לקירבה מיוחדת לרב פינקל, שביקש ממנו לומר דברי תורה בפניו בימי שישי.

הרב פישר כיהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. הוא דן בענייני גירושין וגיורים במשך שנים באותו הרכב עם הרב זלמן נחמיה גולדברג.

כיהן כר"מ בישיבת לפלגות ראובן. בשנות השבעים מינה אותו הרב מרדכי אליפנט, מייסד ישיבת איתרי, כר"מ בישיבה. בשנת תש"ס מונה כראש ישיבה. כדי להקדיש את מירב זמנו ללימוד הוא מתגורר במשך השבוע בישיבה ומגיע לביתו רק לימי שישי ושבת. במשך רוב שעות היום והלילה הוא לומד בחברותא עם בחורים ואברכים תלמידי הישיבה, וכן עם אנשים מחוצה לה. בשנות התשעים הוא נענה לבקשת הרב אליפנט והחל למסור בישיבה שיעורים שבועיים.

בשנת תש"ס (2000) פרש הרב פישר מתפקידו כדיין ומאז הוא מקדיש את זמנו ללימוד תורה ולתלמידי הישיבה.

דרכו בלימוד

דרכו כלמדן מבוססת על בירור של מושגי יסוד ועל בקיאות רחבה כמו"כ על ביקורתיות גדולה. הוא ממליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים. הוא מרבה לעסוק בספרי בעל קצות החושן ורבי עקיבא איגר, ואף קיים בביתו שיעור שבועי בספריהם. הרב פישר בקיא בפילוסופיה היהודית, והוא ההדיר את ספרו של רבי חסדאי קרשקש, אור ה'.

בשיעוריו ובכתביו הוא משתמש במונחים ייחודיים, כגון המונח 'משל': הסברת העקרון ההגיוני העומד מאחורי דין מסוים באמצעות המשלתו לזה העומד מאחורי דין אחר, שבו הוא מובן וברור יותר. מושג אחר הוא 'צורה וצביון': חשיבותה של צורת המעשה כמבטאת את תוכנו וכמכריעה את מעמדו ההלכתי גם אם לאמתו של דבר תוכן זה אינו קיים בו[דרושה הבהרה].

דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא מלבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות מגוונים, לרבות תורת הקבלה, שאותה למד מפי הרב מרדכי שרעבי. בדרשותיו ניכרות ידיעותיו בפילוסופיה, בתולדות עם ישראל ובהיסטוריה כללית. הרב פישר התבטא על סגנונו זה, שהוא על פי דרך הדרש שבתורה.

מושג חשוב במשנתו ההגותית הוא 'כלל ישראל', שאינו מסתכם באוסף הפרטים המרכיבים אותו, אלא מהווה ישות בפני עצמה. התורה והמצוות ניתנו, בראש ובראשונה, כחוקים החלים על עם ישראל כעם‏‏[3].

בני משפחתו ותלמידיו

בשנת תשי"ג (1953) נשא הרב פישר את לאה, בת הרב אליעזר דוד ברנד, מחברי מערכת אוצר הפוסקים ומראשי מפעל הש"ס.

לרב פישר שמונה ילדים. בנו הגדול הוא הרב אהרון פישר. בן אחר הוא הרב מאיר פישר, פעיל בהוראת יהדות בתל אביב. חתנו הוא הרב חיים קוק, ראש ישיבת "תורת רפאל" בירושלים. בתו חנה קהת היא מייסדת ארגון קולך. בנו הצעיר, אברהם, הוא מוהל.

לרב פישר שלושה אחים. המפורסם בהם היה הרב ישראל יעקב פישר, שהיה הראב"ד של העדה החרדית בירושלים. אחיו הנוספים הם הרב אליעזר משה, ראש ישיבה בירושלים והרב מאיר צבי.

על תלמידיו נמנים הרב רפאל שמואלביץ, מראשי ישיבת מיר, הרב יצחק יוסף והרב שג"ר. גם בעלי רקע תורני מועט משתתפים בשיעוריו ופונים אליו בשאלות הלכתיות. למרות שהרב פישר הוא רב חרדי, באים לשיעוריו גם דתיים לאומיים רבים.

ספריו

  • בית ישי - דרשות על התורה, ירושלים, תשס"ד
  • בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, תשס"ה
  • עריכת הספרים "קובץ ביאורים" ו"קובץ שמועות" (בתוך: קובץ שיעורים חלק ב') משיעורי הרב אלחנן וסרמן (תחת הכינוי ישי"ש)
  • ההדרת ספר "אור ה'" של רבי חסדאי קרשקש
  • פירוש "אהלי שם" על כתבי הגר"א בענייני סדר המזלות ותורת הקבלה, בתוך הספר "ליקוטי הגר"א"
  • ההדרת "ביאור הגר"א לסיפרא דצניעותא" (מהדורה שונה מהדפוס הרגיל)
  • ההדרת "ביאור הגר"א על תורת כהנים"
  • עריכת הספר "מתת מלך" מהרב יחיאל מתתיהו דיוויס
  • עריכת הספר "נחלת יצחק" מהרב יצחק (זיידל) סמיאטיצקי

בשנת תשמ"ח זכה הרב פישר בפרס הרב קוק לספרות תורנית.[4] בשנת תשס"א זכה בפרס ירושלים לספרות תורנית על ספרו "דרשות בית ישי".[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "האיש על החומה", מאת ש"ז זוננפלד, כרך ג' עמודים 316-315‏
  2. ^ ‏בית ישי - דרשות, עמוד 8.‏
  3. ^ ‏בית ישי - דרשות, סימנים י"ד, ט"ו.‏
  4. ^ הזוכים בפרס הרב קוק לספרות תורנית מקורית עד כה, באתר עיריית תל אביב-יפו
  5. ^ זוכי פרס ירושלים לספרות תורנית לשנת התשס"א, באתר עיריית ירושלים