ברנרד צונדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:14, 18 באוקטובר 2014

ברנרד צוֹנְדֶק (Bernhard Zondek;‏ 29 ביולי 1891 – 8 בנובמבר 1966) היה אנדוקרינולוג וגינקולוג יהודי גרמני וישראלי נודע, מפתח העֶרכָּה לבדיקת הריון. חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשי"ח.

תולדות חייו

צונדק נולד בשנת 1891 בעיירה ורונקי (Wronke) שבבמחוז פוזנן של הקיסרות הגרמנית (כיום בפולין) לאברהם ושרה צונדק. למד בגימנסיה ברוגוזנו (Rogasen), וכמו אחיו הרמן^[1] וגאורג צונדק,^[2] למד רפואה באוניברסיטת הומבולדט. הוא החל ללמוד בשנת 1911, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופסקו לימודיו והוא עבר לעבוד בבית חולים צבאי. במהלך עבודתו בבית החולים עסק במחקר מדעי וכתב 15 מאמרים על מגוון נושאים, בהם בלוטת התריס, הפיזיולוגיה של הראות, השפעת בלוטת יותרת המוח על התנועה הפריסטלטית במעיים, הפרעות במערכת העיכול, פיזיולוגית השרירים, שחפת וחום הגוף. הוא אף המציא מדחום חדש. הוא הוסמך לרפואה בשנת 1919. הדוקטורט שלו עסק בנזק לכליה מאדי כספית. התעניינותו של צונדק באנדוקרינולוגיה הביאה אותו לבחור להתמחות במיילדות, התחום הרפואי עם הכי הרבה השפעות הורמונליות^[3] לאחר קבלת תואר דוקטור התנדב במחלקה לגינקולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי שָריטֶה בברלין. ראש המחלקה, קרל פרנץ, זיהה במהרה את סגולותיו של צונדק ומינה אותו לאחר כשנה לעוזרו. הוא עבד כעוזר מחקר עד לקידומו למרצה בשנת 1923. בשנת 1926 קודם לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטת הומבולדט.^[4]

בשנת 1929 מונה למנהל המחלקה לגינקולוגיה וכירורגיה גינקולוגית בבית החולים העירוני של ברלין. בעקבות עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי בשנת 1933, פוטר מתפקידו. בעקבות פיטוריו הוזמן לכהן כחבר מדעי במכון לביוכימיה של אוניברסיטת סטוקהולם,^[5] אולם המינוי נתקל בהתנגדות עזה מצד רופאים שבדים, שיותר מאלף מהם חתמו על עצומה נגד צונדק, ודעת הקהל שטענה שאל להעסקתו של צונדק לפגוע בפרנסת הרופאים השבדים. בעקבות זאת, לאחר כשנה בסטוקהולם, ויתר צונדק על התפקיד בשבדיה^[6]. מדי פעם התפרסמו ידיעות על כך שצונדק יצטרף לאחיו במעבדות שנבנו במיוחד עבורם במנצ'סטר^[7]^[8], אולם ככל הנראה שהותו באנגליה לא הייתה יותר מאשר ביקור. לאחר כשנה בחר, מתוך מגוון ההצעות שהופנו אליו, לעלות לארץ ישראל לכהן כפרופסור לגינקולוגיה וכירורגיה גינקולוגית באוניברסיטה העברית וכראש המחלקה הגינקולוגית בבית החולים "הדסה".^[9] צונדק עלה לארץ ישראל יחד עם הוריו ושני אחיו, הרמן וגאורג (שמואל). בית החולים הדסה הרחיב את מחלקות היולדות והנשים בבית החולים לקראת בואו של צונדק,^[10] ובשלהי 1934 הגיע צונדק לארץ.^[11] במאי 1935 מונה לפרופסור לגינקולוגיה.^[12] שמו של צונדק כרופא יצא למרחוק ונשים עקרות מרחבי ארץ ישראל ואף מהארצות השכנות הגיעו אליו בבקשן להרות.

בשנת 1961 פרש מהוראה וטיפול בחולים והתמסר למחקר בלבד.^[13]

צונדק נפטר ב-8 בנובמבר 1966 בניו יורק, בן 75 במותו. באותה שנה, לרגל יובלו, הוקדש לו גיליון כתב העת "הרפואה".^[14] על שם האחים צונדק רחובות בירושלים ובבאר שבע.

עבודתו המדעית

בתחילת עבודתו בגינקולוגיה חקר צונדק את המחלות קדחת חלב, רעלת הריון וסוכרת הריון. מחקר זה הביא אותו לבחינת הרכב דם הווסת ותמציות של בלוטות אנדוקריניות. לאחר שחוקרים אחרים זיהו את הקשר בין האסטרוגן לייחום במכרסמים, גילו צונדק ואשהיים את האסטרוגן בדופן הביצית ובגופיף צהוב ואף זיהו שדופן הביצית מייצרת אסטרוגן. צונדק חקר את ההשפעה של תמציות מבלוטת התריס ומהשחלה על שרירי הסמפון, על דימום נרתיקי ועל דימום בכלל. הוא מצא שהוא מקבל תוצאות סותרות והסיק שהתמציות מכילות תערובות של הורמונים שמבטלות זו את השפעתה של זו. בעקבות זאת חיפש דרך לבודד את השפעת ההורמונים והגיע לרעיון להשתיל את הבלוטות עצמן, לאחר שגילה שניתן לשמר שחלות בקרור במשך מספר שבועות בתנאים סטריליים^[15].

בשנת 1925 חקר את השפעת ההפרשות של בלוטת יותרת המוח על הבגרות המינית. ההנחה הרווחת הייתה שבלוטת יותרת המוח שולטת בהתבגרות המינית בצורה כלשהי, אולם בעקבות נסיונות של הרברט אוונס עם תמציות מבלוטת יותרת המוח הניחו שהשליטה אינה הורמונלית. צונדק ביחד עם אשהיים השתילו אונה קדמית של בלוטת יותרת המוח ליד השחלה בחולדות צעירות ולאחר חמישה ימים מצאו סימנים של התבגרות מינית. צונדק הסיק שההורמונים של האונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח (ההורמונים הגונדוטרופיים) מכוונת את פעילות אברי המין וכי הורמוני בלוטת יותרת המוח מעוררים את הבשלת הביציות ויצירת גופיף צהוב. צונדק הודיע על הגילוי בפני החברה המדעית של ברלין והביא להתרגשות רבה בקהילה המדעית, שמהרה לבצע ניסויים עוקבים שאשרו את התוצאות של צונדק ואשהיים. צונדק קודם לדרגת פרופסור חבר, וזכה להכרה בינלאומית בקהילה המדעית. בין השאר נבחר לחבר של כבוד בחברה הביולוגית של וינה וזכה למדליית קוסמן היוקרתית^[16]. גילוי ההורמונים הגונדוטרופיים על ידי צונדק יצר באנדוקרינולוגיה את המושג של הורמון טרופי, הורמון שיעדו הוא בלוטה אחרת להפרשת הורמונים^[17].

אשהיים וצונדק המשיכו בעבודתם וגילו שההורמון גונדטרופין מבלוטת יותרת המוח נמצא בשתן של נשים בהריון וייחודי לנשים בהריון. בעקבות זאת הציעו בשנת 1928 שיטה אמינה לבדיקת הריון. בדיקה זו קרויה מבחן אשהיים-צונדק (A-Z) על שמם, והביאה להכרה בינלאומית בצונדק גם בקרב הציבור הרחב.

במקביל למחקר של ההורמונים הטרופיים, המשיכו צונדק ואשהיים לחפש מקור נקי של אסטרוגן, ובשנת 1927 מצאו שהאסטרוגן מופיע בשיעור גבוה בשתן של נשים בהריון. בשנת 1930 מצא צונדק אסטרוגן בשתן של סוסות בהריון ובשנת 1934 מצא שהמקור העשיר ביותר לאסטרוגן הוא דווקא השתן של סוסים זכרים. בעקבות בידוד האסטרוגן על ידי צונדק ואשהיים הצליחו חוקרים אחרים לתאר את המבנה הכימי של האסטרוגן^[16]. שתן הסוסים היה למקור מרכזי לאסטרוגן במשך שנים רבות^[17].

צונדק זיהה את ההורמון מגרה זקיק (FSH) בשתן של נשים מעוקרות ונשים בגיל המעבר וכן אצל אנשים שלקו בסרטן הנובע מתאי מין. זיהוי זה הפך לכלי חשוב לזיהוי המחלה^[18]. בשנת 1932 חקר צונדק את האונה האמצעית של בלוטת יותרת המוח וזיהה בה את ההורמון מעורר מלנוציטים (MSH), המעורר את המלנוציטים להפריש מלנין^[18]. בשנים 1933-1934 חקר את יחסי הגומלין בין הורמון הגונדטרופין והאסטרוגן, ותיאר את מעגל המשוב שלהם.

בתחום האנדוקרינולוגיה שילב את היכרותו עם תחום הגינקולוגיה וחקר את הקשר בין המערכת האנדוקרינית לבין השליה. מחקריו הובילו לשינוי שיטת האבחון והטיפול במחלות הריון.

עם המעבר לירושלים, החל צונדק למקד את מחקריו בניצול הידע התאורטי לטיפול בעקרות ובהפרעות הורמונליות. הוא זיהה בעיות שונות של עקרות הנובעות מהפרעות הורמונליות וטיפל בהן בעזרת מתן הורמונים.^[19] הוא ניסה דרכים שונות למתן הורמונים: דרך העור, בפה ובהשתלת גלולה (Pellet) המשחררת הורמונים באיטיות. הוא גם זיהה סוג של עקרות הנובעת ממחסור בגליקוגן בקרום הרירי של הרחם^[20]. בשנת 1936 הוא גילה את האפשרות להשתמש בהורמונים על מנת לדחות את הווסת.^[21] השימוש בהורמונים הביא אותו לחקירת אלרגיה להורמונים.^[19] בשנת 1953 הודיע על ערכה פשוטה לבדיקת הריון שתביא למהפכה בתחום.^[22]

פרסומיו

Zur Pathologie der Sublimatnephrose. Aus der 1. medizinischen Universitätsklinik der Charité. Berlin med. Diss. vom 28. März 1919.
Die Hormone des Ovariums und des Hypophysenvorderlappens: Untersuchungen zur Biologie und Klinik der weiblichen Genitalfunktion. Springer, Berlin 1931.
Genital Functions and Their Hormonal Regulation. 1941.

פרסים ותוארי כבוד

צונדק זכה בתוארי כבוד ופרסים רבים, בהם:

בשנת 1954 זכה בפרס סולד לרפואה והיגיינה ציבורית מטעם עיריית תל אביב-יפו.^[19]
בשנת 1957 זכה בפרס בובליק.^[23]
בשנת תשי"ח זכה בפרס ישראל לרפואה.
בשנת 1959 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
בשנת 1966 זכה במדליית פרנסיס מרשל.^[24]
בשנת 1951 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת טורינו באיטליה.^[25]
הרופא הישראלי הראשון שנבחר כחבר ה-International College of Surgeons‏ (ICS).^[26]

קישורים חיצוניים

כרטיס אישי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
דוד תדהר (עורך), "ברנרד צונדק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2261
Daphna Birenbaum-Carmeli, Yoram S. Carmeli ,Kin, Gene, Community, Berghahn Books, 2010, pp. 51-54
תצלום דיוקנו באתר אוניברסיטת ברלין
פרופ' ברנהרד צונדק מת שלשום בניו־יורק, מעריב, 10 בנובמבר 1966

הערות שוליים

^ דוד תדהר (עורך), "פרופ' הרמן צונדק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2593.
^ דוד תדהר (עורך), "פרופ' שמואל גיאורג צונדק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2629.
^ הרופא העברי, 1951, עמ' 163.
^ ב. ברשאי, פרופיסור ברנרד צונדק, דבר, 22 ביולי 1958.
^ בגרמניה, דבר, 27 ביולי 1933.
^ Jonas Hansson, Svante Nordin, Ernst Cassirer: the Swedish years, p. 49.
^ The Bulletin’s Day Book, JTA, March 12, 1934.
^ ועידה עולמית לעזרת יהודי גרמניה, דבר, 16 באוקטובר 1933;פרופ' ברנרד צונדק, דבר, 26 בנובמבר 1933.
^ פרופ' ב. צונדק בן 60, דבר, 29 ביולי 1951.
^ כוחות רפואה הגדולים בעולם יבואו לא"י, דבר, 25 ביוני 1934.
^ בא פרופ' צונדק, דואר היום, 13 בנובמבר 1934; פרופיסור צונדק, דבר, 13 בנובמבר 1934.
^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דואר היום, 12 במאי 1935.
^ יעקב העליון, רופאי ישראל אבלים, מעריב, 10 בנובמבר 1966.
^ הפרופיסור לא זכה, מעריב, 13 בנובמבר 1966.
^ הרופא העברי, 1951, עמ' 161.
^ ¹ ² הרופא העברי, 1951, עמ' 160.
^ ¹ ² מיכאל פינקלשטיין (מ. פי.), "צונדק, ברנהרד", האנציקלופדיה העברית (כרך כח, עמ' 555), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ו.
^ ¹ ² הרופא העברי, 1951, עמ' 159.
^ ¹ ² ³ מ. דבורז'צקי, רופאים שזכו בפרסים, דבר, 13 באפריל 1954.
^ הרופא העברי, 1951, עמ' 158.
^ חקירות חדשות של פרופ' צונדק, דואר היום, 16 באפריל 1936.
^ תגלית של פרופ' צונדק, דבר, 13 בספטמבר 1953.
^ פרס לחוקר מהולל על הישגים מדעיים, דבר, 24 באפריל 1957.
^ מדליית מרשל לפרופ' צונדק, דבר, 25 ביולי 1966.
^ תואר כבוד לפרופ' צונדק, דבר, 20 במרץ 1951.
^ תואר כבוד לפרופ' ב. צונדק, דבר, 3 בנובמבר 1952.

[1] דוד תדהר (עורך), "פרופ' הרמן צונדק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2593.

[2] דוד תדהר (עורך), "פרופ' שמואל גיאורג צונדק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2629.

[3] הרופא העברי, 1951, עמ' 163.

[4] ב. ברשאי, פרופיסור ברנרד צונדק, דבר, 22 ביולי 1958.

[5] בגרמניה, דבר, 27 ביולי 1933.

[6] Jonas Hansson, Svante Nordin, Ernst Cassirer: the Swedish years, p. 49.

[7] The Bulletin’s Day Book, JTA, March 12, 1934.

[8] ועידה עולמית לעזרת יהודי גרמניה, דבר, 16 באוקטובר 1933;פרופ' ברנרד צונדק, דבר, 26 בנובמבר 1933.

[9] פרופ' ב. צונדק בן 60, דבר, 29 ביולי 1951.

[10] כוחות רפואה הגדולים בעולם יבואו לא"י, דבר, 25 ביוני 1934.

[11] בא פרופ' צונדק, דואר היום, 13 בנובמבר 1934; פרופיסור צונדק, דבר, 13 בנובמבר 1934.

[12] מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דואר היום, 12 במאי 1935.

[13] יעקב העליון, רופאי ישראל אבלים, מעריב, 10 בנובמבר 1966.

[14] הפרופיסור לא זכה, מעריב, 13 בנובמבר 1966.

[15] הרופא העברי, 1951, עמ' 161.

[הרופא160-16] ¹ ² הרופא העברי, 1951, עמ' 160.

[אנצע-17] ¹ ² מיכאל פינקלשטיין (מ. פי.), "צונדק, ברנהרד", האנציקלופדיה העברית (כרך כח, עמ' 555), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשל"ו.

[הרופא159-18] ¹ ² הרופא העברי, 1951, עמ' 159.

[סולד1-19] ¹ ² ³ מ. דבורז'צקי, רופאים שזכו בפרסים, דבר, 13 באפריל 1954.

[הרופא158-20] הרופא העברי, 1951, עמ' 158.

[21] חקירות חדשות של פרופ' צונדק, דואר היום, 16 באפריל 1936.

[22] תגלית של פרופ' צונדק, דבר, 13 בספטמבר 1953.

[23] פרס לחוקר מהולל על הישגים מדעיים, דבר, 24 באפריל 1957.

[24] מדליית מרשל לפרופ' צונדק, דבר, 25 ביולי 1966.

[25] תואר כבוד לפרופ' צונדק, דבר, 20 במרץ 1951.

[26] תואר כבוד לפרופ' ב. צונדק, דבר, 3 בנובמבר 1952.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==תולדות חייו==
-צונדק נולד בשנת [[1891]] בעיירה [[ורונקי]] (Wronke) שבבמחוז [[פוזנן]] של [[הקיסרות הגרמנית]] (כיום ב[[פולין]]) לאברהם ושרה צונדק. למד ב[[גימנסיה]] ב[[רוגוזנו]] (Rogasen), וכמו שלושת אחיו: [[מקס צונדק|מקס]], [[הרמן צונדק|הרמן]]{{הערה|{{תדהר|6|2593|פרופ' הרמן צונדק}}.}} ו[[גאורג צונדק]],{{הערה|{{תדהר|6|2629|פרופ' שמואל גיאורג צונדק}}.}} למד [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת הומבולדט]]. הוא החל ללמוד בשנת [[1911]], אך עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הופסקו לימודיו והוא עבר לעבוד בבית חולים צבאי. במהלך עבודתו בבית החולים עסק במחקר מדעי וכתב 15 מאמרים על מגוון נושאים, בהם [[בלוטת התריס]], הפיזיולוגיה של הראות, השפעת [[בלוטת יותרת המוח]] על [[תנועה פריסטלטית|התנועה הפריסטלטית]] ב[[מעיים]], הפרעות ב[[מערכת העיכול]], פיזיולוגית השרירים, [[שחפת]] וחום הגוף. הוא אף המציא [[מדחום]] חדש. הוא הוסמך ל[[רפואה]] בשנת [[1919]]. הדוקטורט שלו עסק בנזק ל[[כליה]] מאדי [[כספית]]. התעניינותו של צונדק ב[[אנדוקרינולוגיה]] הביאה אותו לבחור להתמחות במיילדות, התחום הרפואי עם הכי הרבה השפעות הורמונליות{{הערה|'''[[הרופא העברי]]''', 1951, עמ' 163.}} לאחר קבלת תואר דוקטור התנדב במחלקה לגינקולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי [[שריטה (ברלין)|שָריטֶה]] בברלין. ראש המחלקה, קרל פרנץ, זיהה במהרה את סגולותיו של צונדק ומינה אותו לאחר כשנה לעוזרו. הוא עבד כעוזר מחקר עד לקידומו למרצה בשנת [[1923]]. בשנת [[1926]] קודם לדרגת פרופסור חבר ב[[אוניברסיטת הומבולדט]].{{הערה|{{דבר|ב. ברשאי|פרופיסור ברנרד צונדק|1958/07/22|00423}}.}}
+צונדק נולד בשנת [[1891]] בעיירה [[ורונקי]] (Wronke) שבבמחוז [[פוזנן]] של [[הקיסרות הגרמנית]] (כיום ב[[פולין]]) לאברהם ושרה צונדק. למד ב[[גימנסיה]] ב[[רוגוזנו]] (Rogasen), וכמו אחיו  [[הרמן צונדק|הרמן]]{{הערה|{{תדהר|6|2593|פרופ' הרמן צונדק}}.}} ו[[גאורג צונדק]],{{הערה|{{תדהר|6|2629|פרופ' שמואל גיאורג צונדק}}.}} למד [[רפואה]] ב[[אוניברסיטת הומבולדט]]. הוא החל ללמוד בשנת [[1911]], אך עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] הופסקו לימודיו והוא עבר לעבוד בבית חולים צבאי. במהלך עבודתו בבית החולים עסק במחקר מדעי וכתב 15 מאמרים על מגוון נושאים, בהם [[בלוטת התריס]], הפיזיולוגיה של הראות, השפעת [[בלוטת יותרת המוח]] על [[תנועה פריסטלטית|התנועה הפריסטלטית]] ב[[מעיים]], הפרעות ב[[מערכת העיכול]], פיזיולוגית השרירים, [[שחפת]] וחום הגוף. הוא אף המציא [[מדחום]] חדש. הוא הוסמך ל[[רפואה]] בשנת [[1919]]. הדוקטורט שלו עסק בנזק ל[[כליה]] מאדי [[כספית]]. התעניינותו של צונדק ב[[אנדוקרינולוגיה]] הביאה אותו לבחור להתמחות במיילדות, התחום הרפואי עם הכי הרבה השפעות הורמונליות{{הערה|'''[[הרופא העברי]]''', 1951, עמ' 163.}} לאחר קבלת תואר דוקטור התנדב במחלקה לגינקולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי [[שריטה (ברלין)|שָריטֶה]] בברלין. ראש המחלקה, קרל פרנץ, זיהה במהרה את סגולותיו של צונדק ומינה אותו לאחר כשנה לעוזרו. הוא עבד כעוזר מחקר עד לקידומו למרצה בשנת [[1923]]. בשנת [[1926]] קודם לדרגת פרופסור חבר ב[[אוניברסיטת הומבולדט]].{{הערה|{{דבר|ב. ברשאי|פרופיסור ברנרד צונדק|1958/07/22|00423}}.}}
 בשנת [[1929]] מונה למנהל המחלקה ל[[גינקולוגיה]] ו[[כירורגיה]] גינקולוגית ב[[בית חולים|בית החולים]] העירוני של [[ברלין]]. בעקבות [[עליית הנאצים לשלטון]] וחקיקת ה[[חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי]] בשנת [[1933]], פוטר מתפקידו. בעקבות פיטוריו הוזמן לכהן כחבר מדעי במכון לביוכימיה של [[אוניברסיטת סטוקהולם]],{{הערה|{{דבר||בגרמניה|1933/07/27|00505}}.}} אולם המינוי נתקל בהתנגדות עזה מצד רופאים שבדים, שיותר מאלף מהם חתמו על [[עצומה]] נגד צונדק, ודעת הקהל שטענה שאל להעסקתו של צונדק לפגוע בפרנסת הרופאים השבדים. בעקבות זאת, לאחר כשנה בסטוקהולם, ויתר צונדק על התפקיד בשבדיה{{הערה|1=Jonas Hansson, Svante Nordin, [http://books.google.com/books?id=uLK5cSH7gP4C&pg=PA49 ''Ernst Cassirer: the Swedish years''], p. 49.}}. מדי פעם התפרסמו ידיעות על כך שצונדק יצטרף לאחיו במעבדות שנבנו במיוחד עבורם ב[[מנצ'סטר]]{{הערה|[http://archive.jta.org/article/1934/03/12/2808093/the-bulletins-day-book ''The Bulletin’s Day Book''], JTA, March 12, 1934.}}{{הערה|{{דבר||ועידה עולמית לעזרת יהודי גרמניה|1933/10/16|00113}};{{דבר||פרופ' ברנרד צונדק|1933/11/26|00204}}.}}, אולם ככל הנראה שהותו באנגליה לא הייתה יותר מאשר ביקור. לאחר כשנה בחר, מתוך מגוון ההצעות שהופנו אליו, [[העלייה החמישית|לעלות לארץ ישראל]] לכהן כפרופסור לגינקולוגיה וכירורגיה גינקולוגית ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] וכראש המחלקה הגינקולוגית ב[[מרכז רפואי הדסה|בית החולים "הדסה"]].{{הערה|{{דבר||פרופ' ב. צונדק בן 60|1951/07/29|00212}}.}} צונדק עלה לארץ ישראל יחד עם הוריו ושני אחיו, הרמן וגאורג (שמואל). בית החולים הדסה הרחיב את מחלקות היולדות והנשים בבית החולים לקראת בואו של צונדק,{{הערה|{{דבר||כוחות רפואה הגדולים בעולם יבואו לא"י|1934/06/25|00712}}.}} ובשלהי 1934 הגיע צונדק לארץ.{{הערה|{{דואר היום||בא פרופ' צונדק|1934/11/13|00108}}; {{דבר||פרופיסור צונדק|1934/11/13|00124}}.}} במאי [[1935]] מונה לפרופסור לגינקולוגיה.{{הערה|{{דואר היום||מינויים חדשים באוניברסיטה העברית|1935/05/12|00107}}.}} שמו של צונדק כרופא יצא למרחוק ונשים עקרות מרחבי ארץ ישראל ואף מהארצות השכנות הגיעו אליו בבקשן להרות.