תרגום

קובץ:Kjv.png

עטיפתו של התנ"ך של המלך ג'יימס - התרגום המוסמך של התנ"ך באנגלית.

תרגום הוא העברת טקסט משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין טקסט זה. אדם העוסק בתרגום, נקרא מתרגם.

עקרונות התרגום

תרגום נעשה לטקסטים בצורות אחדות:

• תרגום של טקסט כתוב: ספרים, מאמרים וכו'.
• תרגום של טקסט מדובר, והצגתו בשפת היעד כטקסט מדובר (תרגום סימולטני, דיבוב של סרטים) או כטקסט כתוב (כתוביות בסרט).
• אפשרות נוספת היא תרגום חופשי, דהיינו, תרגום המעביר את תוכנם העיקרי של הדברים משפה לשפה, בלי להתחשב ביתר מרכיביהם. מדובר בתרגום תכליתי וענייני, שדוגמה לו אפשר למצוא בראיון מהיר ברדיו או בטלוויזיה. סביר להניח, שמראיין או כתב מקצועי לא יטרח להעביר למאזינים ניבים ייחודיים, סלנג או הקשרים שאינם מוסיפים ישירות למהות הדברים, ואם מדובר בתרגום משפה שאינה שפת אמו של הדובר, ודאי לא יכניס טעויות דקדוק ועלגויות לשון אל תרגומו. כל אלה בשונה מאוד מתרגום אמנותי, שם חייב המתרגם למצוא חלופות לסלנג או לשון רחוב, כדי למסור לקורא את אופים של הדוברים בשפת המקור.

אחת מפעולות התשתית הנחוצות על-מנת לאפשר תרגום קולח משפה לשפה היא קיומו של אוצר מילים עשיר דיו בשפת היעד. האקדמיה ללשון העברית מתמודדת עם צורך זה, וטורחת להעשיר את השפה העברית במילים התואמות את התחדשות המילים בשפות אחרות, ובפרט אנגלית.

תרגום מתבצע בשני צעדים:

• פענוח המשמעות של הטקסט שבשפת המקור.
• הפיכת משמעות זו לטקסט בשפת היעד.

תרגום טוב חייב לפיכך להתבסס על שליטה של המתרגם בשתי השפות, והיכרות עם התרבויות של דוברי כל שפה. טעויות תרגום מביכות קורות כאשר המתרגם שולט בשפה אך התרבות זרה לו. מרבית המתרגמים נוטים לתרגם אל שפת האם שלהם, שאת תרבותה הם מכירים היטב. בעת תרגום של טקסט מדעי או טכני נדרשת שליטה גם בתחום הספציפי שבו עוסק המקור, כדי להימנע מטעויות (ראו טעויות תרגום להלן).

נאמנות למקור

תרגום טוב מגשים שתי מטרות:

• נאמנות: התרגום מעביר במדויק את המשמעות של המקור.
• אותנטיות: התרגום נראה בעיני הקורא בשפת היעד כאילו נכתב מלכתחילה בשפה זו. פעמים רבות מוחלפת דרישה זו בדרישה ליופי של התרגום, אלא שיופי הוא עניין סובייקטיבי מאוד.

הגשמת שתי מטרות אלה יחדיו אינה קלה, כפי שאומר הפתגם הצרפתי:

Les traductions sont comme les femmes -
Quand elles sont belles, elles ne sont pas fidèles
et quand elles sont fidèles, elles ne sont pas belles.

ובתרגומו של חנניה רייכמן:

נאמנות של "מין רפה"

כשל תרגום משיר פייטן

אם נאמן אז לא יפה

ואם יפה - לא נאמן.

כבר חז"ל עמדו על הקושי ביצירתו של תרגום טוב, באומרם (קידושין מט,א): "המתרגם פסוק כצורתו – בדאי, והמוסיף – מחרף ומגדף".

חרף חשיבותה של הנאמנות למקור, הרי לעתים ניתן להציג סיבה לסטייה ממנה. דוגמה לכך הם דבריו של יהודה מלצר, בפתח הספר "נפלאות התבונה":

הספר רב-המידות המונח כאן לפני הקורא העברי הוא במקורו האנגלי ארוך עוד יותר. ... קשה להאמין כמה אנשים ראיינה המחברת, כמה ספרים, מאמרים ומסמכים למדה, ועוד ועוד. כמעט כל פיסקה מתועדת עם תאריך, מס' של עמוד, וכיוצא-באלה סימוכין. ... את העושר העצום הזה של אסמכתאות חסכנו מן הקורא העברי. בעצה אחת עם המחברת, פרופסור סילביה נסאר, החלטנו שלא להטריח והשמטנו יותר ממאה עמודים של התייחסויות ומפתח, והם בחזקת "שמורים במערכת" - כלומר נמצאים כולם למי שיתעקש לבדוק במהדורה האנגלית המקורית.

תעתיק שמות לועזיים

אחד הקשיים העומדים בפני מתרגם הוא התמודדות עם שמות, או קטעי טקסט, המופיעים בטקסט המקורי בשפה שונה משפת המקור. דוגמה לבעיה זו מופיעה בביקורתה של לנה שילוני על התרגום לעברית של ספרו של ג'וליאן בארנס, "משהו להצהיר", ספר שנכתב באנגלית אך עוסק בצרפת:

"ברור שספר מעין זה משופע בשמות ובמושגים צרפתיים. ההוצאה לאור הייתה מודעת לכך ושכרה את שירותיה של יועצת מיוחדת למונחים צרפתיים. ההחלטה הייתה נכונה, אך היועצת עשתה את מלאכתה פלסתר, או בעברית מליצית פחות: תוצאות עבודתה הן ביזיון. השמות הצרפתיים משובשים שוב ושוב, השמות הפרטיים מופיעים בצורתם האנגלית, יוג'ין במקום אז'ן, בנג'מין במקום בנז'מן, וכשהם מנוקדים הניקוד תמיד הפוך, חולם במקום שורוק ולהפך. מלים רבות מופיעות במקורן הצרפתי, ואף הן משובשות, במיוחד אם הן דומות למלים אנגליות. באותו עמוד מופיעה לעתים אותה מלה בשני כתיבים שונים." ("הארץ", 12.3.04)

קושי זה בא לידי ביטוי אפילו בשמות מחברי הספרים. ספריו של הסופר מייקל קרייטון פורסמו בישראל שנים אחדות תחת השם "מייקל קריצ'טון", וספריה של הסופרת אייריס מרדוק פורסמו בשם "איריס מורדוך".

ראו גם: ויקיפדיה:תעתיק שמות זרים לעברית

תרגום חוזר

השפה בכלל, והשפה העברית בפרט, היא תופעה דינמית, וגם התרבות שבה אנו חיים אינה סטטית, ולכן יש מקרים רבים שבהם מופיע תרגום חדש לעברית לספר שתורגם לפני שנים רבות. דוגמה לכך היא ספרו של אריך קסטנר, "שלושים וחמישה במאי" שתורגם לעברית לפני שנים רבות, ויצא לאור מחדש, בשנת 1999, בתרגומו של מיכאל דק. אחד ההבדלים הבולטים בין שני התרגומים: בעוד שבתרגום הראשון עוברתו שמות הגיבורים, הרי בתרגום השני הם נותרו במקורם הגרמני. גיבור הספר, הקרוי דני בתרגום הראשון, הוא קונרד בתרגום השני, ודודו, הדוד סבוני, הוא הדוד רינגלהוט. אין ספק שהתרגום השני נאמן יותר למקור, אך זאת במחיר רהיטות הקריאה של הקורא העברי הצעיר.

ספרי ילדים קלאסיים נוספים שזכו לתרגום נוסף הם "הנסיך הקטן", "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" ו"פו הדוב". תופעה זה מתגברת כאשר מדובר בשירה, ולשירים מפורסמים ניתן למצוא חמישה ואפילו עשרה תרגומים שונים.

לעתים אין צורך בתרגום חוזר, והמו"ל מסתפק ברענון של התרגום הקיים. דוגמה לכך היא ספרו של ולדימיר נבוקוב, "פנין", שיצא לאור בעברית בשנת 1977, בתרגומו של אברהם יבין. בשנת 2004 יצאה לאור גרסה חדשה של תרגום זה, שבה הכניס אברהם יבין שינויים שונים שחלו בשפה במהלך 27 השנים המפרידות בין שתי המהדורות (גלידת זבדה, למשל, הפכה לגלידת שמנת). בתרגום ספרו של לב טולסטוי, "מלחמה ושלום", שולבו שני התהליכים: בשנות העשרים של המאה העשרים יצא לאור תרגום ראשון לעברית, מעשה ידי י.א. טריווש, בשנת 1953 יצא לאור תרגום חדש של לאה גולדברג, ובשנת 1976 יצאה לאור מהדורה מתוקנת לתרגום זה, שבה הכניס חיים פלג תיקונים "כמתחייב מן הדינמיקה של הלשון העברית במשך התקופה שחלפה".

על השינויים המפליגים שחלו בשפה העברית במהלך המאה ה-20, שינויים שאין טובים מהם להצדקת תרגום חוזר, עמד אבי גרפינקל, בסקירת תרגום חדש של כתבי מישל דה מונטן:

התרגום הראשון, והכמעט יחיד עד כה של מונטן לעברית נעשה בתקופה שהשפה דמתה עדיין לתינוקת זקנה, מחותלת במלים לועזיות ונשענת על מקל הליכה ארמי. אנשי בליעל ובחורים כהלכה סובבו שם בערים כטולוזא ואספרטה, ולעתים אף הרחיקו ליבשת אפריקי. קוביוסטוסים ומומוסים סעדו שם את לבם בבשר קלבוסת, צפו בלודרים ושיעשעו את נפשם במשחקי האשקוקי והפספסים. זכרם של אבגוסטוס קיסר, סוקרט וקיקרון הועלה על נס, שועים עסקו בפרקמטיה, הסתגרו בחדרי משכיתם או ניסו לפתות בכרות קלות ששירכו את דרכיהן. ספרים נקראו בבתי עקד, בזים נעקדו בחבלי בזיירים ופסוקיות חוברו במלות קישור כאפס, ברם, לבעבור ובשגם. ("הארץ", 13.10.04)

יחד עם זאת, תרגום חוזר אינו אופייני רק לשפה העברית, כפי שמציגה זאת המתרגמת והעורכת נילי מירסקי:

הלשונות האירופאיות, למשל, אף על פי שקצב ההשתנות שלהן איטי הרבה יותר מזה של העברית, נוהגות בכל זאת לתרגם מחדש את הפרוזה הקלאסית כל עשרים או שלושים שנה. רק לפני שנים מעטות יצא בצרפת, אם להביא דוגמה אחת מיני רבות, תרגום חדש לגמרי של כל כתבי דוסטוייבסקי. מובן שהצרפתים לא יתרגמו אותו ל"צרפתית עכשווית", אך איש לא יטען שאין צורך בתרגום חדש של הסופר הרוסי. זהו חלק בלתי נפרד ממסורת תרגום רבת שנים" (קטע ממכתב למערכת "העיר", 9.9.04).

תרגום של ספר שבו משולב טקסט בשפה נוספת

לעתים ספר כתוב בשפה מסוימת, אך משולבים בו טקסטים בשפה נוספת. מצב זה מעמיד את המתרגם בפני דילמה: האם לתרגם את הספר, על שתי השפות שבו, לשפת היעד, או להותיר את השפה הנוספת ללא תרגום, כך שקורא הספר המתורגם, בדומה לקורא בשפת המקור, יחווה את קיומן של שתי שפות. על דילמה זו עמדה לאה גולדברג בדברי המבוא שלה לתרגום ספרו של טולסטוי, "מלחמה ושלום":

בבעיות השונות של תרגום יצירתו של טולסטוי לעברית הייתה גם השאלה של הטכסט הצרפתי: הלתרגמו ולטשטש את מציאוּתו במקור, או להביאו בספר העברי כמו שהוא על אף העובדה שרוב קוראינו אינם יודעים צרפתית? לא ראיתי עצמי רשאית "לתקן" את טולסטוי והבאתי את הצרפתית כלשונה, לא כל שכן שטולסטוי איננו משתמש בצרפתית שימוש נאטורליסטי, אלא רואה אותו כמין גוון אמנותי נוסף לסגנונו: אומר הוא ב"סוף דבר" שלו ל"מלחמה ושלום" - "השימוש בצרפתית והרוסית זה בצד זה היה לי כמין טכניקה של אורצל אשר לרמבראנדט".

טעויות תרגום

מר"ן הוא שם שהומצא לתיאור תרגום מילולי לעברית של מלים וביטויים, לרוב באנגלית, תוך שיבוש מוחלט של משמעותם המקורית. מקור הביטוי, ככל הנראה, בתרגום שהופיע בפרק של הסדרה "הבוקר שאחרי" שהוקרן ב-28 בפברואר 2001 ב"ערוץ 3" של הכבלים. במהלך הפרק אומרת אחת הדמויות "I had to chase Christian Slater down the street" (הייתי חייב לרדוף אחרי כריסטיאן סלייטר ברחוב), אך התרגום גרס: "הייתי צריך לרדוף אחרי מניח רעפים נוצרי".

השגיאה התמימה, תרגום מילולי של שמו של השחקן כריסטיאן סלייטר, הפכה בראשי תיבות מר"ן (מניח רעפים נוצרי) לכינוי לכל שגיאת תרגום מגוחכת, הנובעת מאי הבנה של הנאמר או של הטקסט, בלבולים בהקשר, וכדומה.

דובר קודם על תרגומים חוזרים, שמטרתם בדרך כלל ריענון וחידוש של השפה. הצרה היא, שבדרך, מרוב רצון לשנות ולחדש, נעשות גם טעויות מרגיזות. רבות כאלה , למשל, אפשר למצוא בספר מרג'ורי מורנינגסטר של הרמן ווק, בתרגום משנת 1985. דוגמה אחת: וולי רונקן מתקשר אל מרג'ורי להזמינה להצגת קולג', שהוא מחבר הפזמונים שבה. במקור היא עונה, "You take my breath away " ובתרגום הישן, "התקת את נשמת אפי," מילולי, נמלץ אך מדויק. ומה אומרת מרג'ורי בתרגום החדש? "וולי, אל תתנשם כל כך." (!)

טעות אחרת, הנובעת כנראה מחוסר תשומת לב של המתרגם ונשמטה מעיני העורך, מופיעה באסופית של לוסי מוד מונטגומרי בתרגום הישן. אן מספרת למרילה, שחברתה רובי תשאיל לה סנדלים להצגת בית הספר, שבה תופיע כפיה, וזה מזל, כי "הרי לא תתואר פיה בנעליים, ומה גם פיה עם ציפורני נחושה." ברור, שהכוונה למסמרי נחושת copper nails, נעליים מסומרות. אבל חוסר ריכוז רגעי יכול לגרום לטעויות כאלה.

משהו דומה מופיע בספר "מנספילד פארק" של ג'יין אוסטן, כאשר מרי קרופורד פוסקת, בסוף הספר, שלעולם לא תשגה להתאהב שוב "באח צעיר ממנה". כל מי שקרא את הספר יבין, שהכוונה לאח צעיר במשפחה, זה שאיננו היורש.

בספר "גנבת הדבש" של אליזבת ברג, מספרת אם לבתה, שקנתה לה אופניים "תמורת שיר". מי שאיננו מכיר את הביטוי for a song , שמשמעו בחצי חינם, בפרוטה, לא יבין מה פתאום שיר, משום שהאם אינה זמרת ולא משוררת. זהו תרגום מילולי של ביטוי לוקלי - מעשה שלא ייעשה.

בתרגום לעברית לספר "כאוס" מאת ג'יימס גליק מסופר על "חבורת קנטור" ו"חבורת מנדלברוט", בזמן שהשמות הנכונים הם קבוצת קנטור וקבוצת מנדלברוט. בלשון הדיבור זה נראה כעניין שולי של טעם, אך כאשר מדובר בעצם מתמטי, יש הבדל מהותי בין חבורה לקבוצה.

בתרגום הספר "המהגרים" (Die Ausgewanderten) של וינפריד גיאורג זבאלד לעברית, תורגם שמו של "היכל פירות הדרום של Einsiedler", כאשר Einsiedler הוא שמו של הבעלים, ל"היכל פירות הדרום הנזיר", תרגום מילולי של השם. בתמונה אחרת בספר, שבה מגיעים הגיבורים למלון דרכים, הם מקבלים בקבלת-המלון "קערה" במקום מפתח, שגגה שמקורה בדמיון הצורני בגרמנית בין Schlüssel (מפתח) ל-Schüssel (קערה), אף שהשגיאה אינה מתאימה כלל לרוח הדברים.

ראו: מר"ן ושגיאות אחרות ב"עין הדג"

תרגום באמצעות מחשב

ערך מורחב – תרגום מכונה

תרגום באמצעות מחשב עלה לדיון כבר בראשית ימיהם של המחשבים, החל מעבודתו החלוצית של יהושע בר-הלל.

תרגום מילים בודדות באמצעות מחשב נעשה כעת בהצלחה רבה, לעתים אף ללא צורך בהקלדת הטקסט (באמצעות תוכנת התרגום "בבילון", למשל, שמצוידת במנגנון OCR לזיהוי האותיות). תרגום טקסטים שלמים הוא משימה קשה לאין שיעור, משום שלא די בו בהבנת התרגומים האפשריים של כל מלה, אלא נדרשת הבנה של משמעות הטקסט. על הקושי שבביצוע משימה זו ניתן ללמוד מהסיפור (הבדיוני, כנראה) הבא:

תוכנת תרגום התבקשה לתרגם מאנגלית לרוסית את המשפט (שמקורו בברית החדשה) The spirit is willing but the flesh is weak. כדי לבדוק את נכונות התרגום התבקשה התוכנית לתרגם את פרי עמלה חזרה מרוסית לאנגלית, והתוצאה שפלט המחשב הייתה The vodka is good but the meat is rotten.

בספרו של דאגלס אדאמס מדריך הטרמפיסט לגלקסיה מוצג "דג בבל", שנעיצתו באוזן מאפשרת שמיעה חופשית של כל שפה. על שמו של יצור מופלא זה קרוי פרויקט Babel Fish של מנוע החיפוש Alta Vista, המספק תרגום סביר של טקסטים שאותרו באינטרנט.

תרגום סרטי קולנוע

בתרגום סרטי קולנוע יש להתגבר גם על הבעיה הטכנולוגית, של הקרנת התרגום במקביל להקרנת הסרט.

מתקופת הראינוע ועד שנות ה-50 הוקרן התרגום בסרט נוסף שהוקרן לצד הסרט הראשי, באמצעות פנס קסם. לגלגול סרט התרגום במקביל לעלילה היה אחראי אדם שזה היה תפקידו היחיד. כשהופיע הסרט המדבר נדרש אדם זה גם להבנה בשפת הסרט על מנת שיקדם את הסרט בקצב הנכון. אדם זה ישב יחד עם המסריט בחדר ההקרנה ובשלב מסוים הוא עבר לשבת עם הקהל לאחר שהוכן לו שלט-רחוק פרימיטיבי שהפעיל מנוע של פטיפון להזזת סרט התרגום.

בתחילת שנות החמישים נכנסה לשימוש השיטה של תרגום בגוף הסרט, כלומר הדפסת התרגום על-גבי הסרט עצמו.

ראו גם

• תרגומי התנ"ך
• רשימת מתרגמים

קישורים חיצוניים

• קהילת "תרגום ועריכה", באתר תפוז.
• אהרון האופטמן, כשהעברית לא תהיה סינית בשביל המלצר מטהיטי, באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.
• מילון אינטרנט מורפיקס - לתרגום עברי-אנגלי-עברי
• צפי שועלי, הללו את פו!, "הארץ", 9.12.05. שלושה משיריו של פו הדוב - במקור ובתרגומיהם של נתן אלתרמן ואבירמה גולן.
• מניח רעפים נוצרי, שלל שגיאות תרגום באתר "עין הדג"
• גילי בר-הלל, על ביקורת תרגומים – הקדמת תרופה למכה, באתר "רשימות"
• אתר הבית של המתרגם הישראלי.