כריסטיאן סלייטר
כריסטיאן סלייטר, 2016 | |
לידה |
18 באוגוסט 1969 (בן 55) ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Christian Michael Leonard Hawkins |
מדינה | ארצות הברית |
תקופת הפעילות | מ-1980 |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | רייאן האדון (12 בפברואר 2000–21 בנובמבר 2006) |
פרסים והוקרה | פרס גלובוס הזהב (2016) |
http://www.christian-slater.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
כריסטיאן מייקל לאונרד סלייטר (באנגלית: Christian Michael Leonard Slater; נולד ב-18 באוגוסט 1969) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי, זוכה פרס גלובוס הזהב עבור תפקידו בסדרה "מר רובוט".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כריסטיאן סלייטר נולד בניו יורק תחת השם 'כריסטיאן מייקל ליאונרד הוקינס' לאם מלהקת שחקנים ומפיקה ולאב בעל ניסיון כשחקן טלוויזיה. בשל קרבתם של הוריו לתחום הבמה, סלייטר החל ללמוד כבר מגיל קטן דרמה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא החל את קריירת המשחק שלו בהופעת בכורה טלוויזיונית באופרת סבון שהפיקה רשת ABC בשם "חיים רק פעם אחת", בשנת 1976. הוא כיכב גם בתיאטרון ובסרטי טלוויזיה, עד אשר עשה את הופעת הבכורה שלו בסרט הקולנוע "האגדה על בילי ג'ין", שהיה סרט מסע-פשע בסגנון "בוני וקלייד". סלייטר היה אז רק בן 16, אבל שיער הבלונד הגולש ומראהו המצודד הפכו אותו לכוכב נעורים תוך זמן קצר. מאז כיכב בסרט עטור השבחים "שם הוורד", בסרטי הנעורים "מלכות הכיתה" ו"רדיו חזק", ובשורה של סרטי פעולה ומתח מצליחים כגון "רובין הוד: נסיך הגנבים", "רומן על אמת", "ראיון עם ערפד" ו"קוד שבור".
משלהי שנות התשעים נטש סלייטר את הסרטים ההוליוודים בשעה שהקריירה שלו איבדה גובה, ועבר לככב בסרטי טלוויזיה ובסרטים דלי תקציב, בהם "עד החתונה זה יעבור", "המועמדת", "הפריצה ללאס-וגאס", "בשם הכסף" ו"צ'רצ'יל: השנים בהוליווד", בו גילם את וינסטון צ'רצ'יל. הוא ניסה לחזור בסרט הוליוודי גדול, בסרט הפעולה "לחישות מלחמה" מ-2002, לצד ניקולאס קייג', סרט בתקציב של 115 מיליון דולר, אולם הביקורות ברובן קטלו את הסרט, והסרט היה לכישלון קופתי מהדהד.
הוא החל לככב בתיאטרון הווסט אנד הלונדוני בראשית העשור בהצגה "קן הקוקייה", בה גילם את התפקיד שעשה ג'ק ניקולסון בסרט הקולנוע וב"ציפור הנעורים המתוקה", מאת טנסי ויליאמס. כמו כן גילם ב-2005 את טום ב"ביבר הזכוכית", מחזה נוסף מאת טנסי ויליאמס, הפעם על במות ברודוויי, וגם כיכב בסרט המבוסס על משחק מחשב "לבד בחשיכה" שכשל בקופות וספג ביקורות קשות. בשנת 2006 הוא היה קריין של סרט תיעודי על ג'יימס דרזנוק (חייל אמריקאי שערק לקוריאה הצפונית). בהמשך כיכב סלייטר במספר סדרות טלוויזיה, אשר ברובן ירדו מהמסך לאחר תקופה קצרה ובהן "האויב הכי גרוע של עצמי" (2008). מאז שנת 2015 מככב סלייטר בסדרה המצליחה "מר רובוט" ברשת USA, בה הוא מגלם את ההאקר המכונה "מר רובוט". בינואר 2016 זכה סלייטר לראשונה בפרס גלובוס הזהב על תפקידו בסדרה, אשר חודשה לעונה שנייה.
ב-2016 שיחק בסרט הדרמה "קינג קוברה" שם גילם את סטפן, לצד ג'יימס פרנקו, גארט קלייטון, מולי רינגוולד, ואלישה סילברסטון, וקיגן אלן. בשנת 2017 השתתף בדרמה הפוליטית הארגנטינאית "הפסגה" לצד השחקן ריקרדו דרין.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 2000–2006 היה סלייטר נשוי לעיתונאית רייאן האדון, ויש להם שני ילדים. הזוג התגרש ב-21 בנובמבר 2006[1].
סלייטר ניהל אורח חיים פרוע למדי ונעצר בעברו ארבע פעמים. החמורה מבין ההאשמות הייתה באוגוסט 1997: סלייטר (תחת השפעת סמים ואלכוהול) תקף בנשק חם שלושה אנשים, שאחד מהם גם נפגע, ואחר כך תקף את חברתו ושוטר שנקרא למקום. הוא נידון לשלושה חודשי מאסר, ושוחרר כעבור 59 יום, לאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה. ב-1989 הוא התרסק לתוך תא טלפון עם מכוניתו, ונעצר לאחר מרדף שבמהלכו תקף שוטר. ב-1994 נעצר בשדה התעופה "קנדי" לאחר שעלה עם אקדח למטוס.
פילמוגרפיה חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "האגדה על בילי ג'ין" (1985)
- "שם הוורד" (1986)
- "מלכות הכיתה" (1989)
- "מעבר לכוכבים" (1989)
- "The Wizard" (1989)
- "אקדוחנים צעירים" (1990)
- "רדיו חזק" (1990)
- "רובין הוד: נסיך הגנבים" (1991)
- "מאפיונרים" (1991)
- "עצמאי בשטח" (1992)
- "לב אוהב" (1993)
- "רומן על אמת" (1993)
- "ראיון עם הערפד" (1994)
- "רצח מדרגה ראשונה" (1995)
- "ורדים בלי חוחים" (1997) (נקרא גם "מיטה של שושנים")
- "קוד שבור" (1996)
- "ג'וליאן פו" (1997)
- "גשם חזק" (1997)
- "בזיל" (1998)
- "עד החתונה זה יעבור" (1998) - מנהל ההפקה
- "המועמדת" (2000)
- "הפריצה ללאס-וגאס" (2001)
- "בשם הכסף" (2002)
- "לחישות מלחמה" (2002)
- "מחופשים ואנונימיים" (2003)
- "ציידי המחשבות" (2004)
- "צ'רצ'יל: שנות הוליווד" (2004)
- "נרדף במלכודת" (2004)
- "לבד בחשיכה" (2005)
- "העסקה" (2005) - מנהל ההפקה
- "בובי" (2006)
- "בלתי נראה 2" (2006)
- "הוא היה איש שקט" (2007)
- "האהבה מדממת" (2008)
- "איגור" (2008) - דיבוב לסרט אנימציה.
- "קורבן (2011)
- "אל גרינגו" (2012)
- "טקסי מעבר" (2012)
- "The Power of Few" (2013)
- "נימפומנית" (2014)
- "תשאלו כל דבר" (2014)
- "Way of the Wicked" (2014)
- "בדרך לג'קוזי עוצרים בזמן (2015)
- "יומני הארדל" (2016)
- "קינג קוברה" (2016)
- "האישה" (2017)
- "הפסגה" (2017)
- "לילה בספרייה" (2019)
- "עצמאי בשטח" (2023)
- צאי מזה (2024)
- הקרב על הפופ-טארט (2024)
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האויב הכי גרוע של עצמי (2008)
- הנשכחים (2010-2009)
- הפריצה (2012-2011)
- אי שם (2013) - דיבוב
- מר רובוט (2019-2015)
- משחקי מחשבה (2014)
- ריק ומורטי (2017) - דיבוב
- ג'ון הנבל (2020)
- צבא המתים: וגאס האבודה (2021) - דיבוב
- המושכים בחוטים (2021-הווה) - דיבוב
- ד"ר מוות (2021)
- הבנים מציגים: שטני (2022) - דיבוב
- ווילו (2022 - הווה)
- פליישמן בצרות (2022)
- עלילות ספיידרוויק (2024)
- דקסטר: החטא הקדמון (2025)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של כריסטיאן סלייטר
- כריסטיאן סלייטר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- כריסטיאן סלייטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- כריסטיאן סלייטר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- כריסטיאן סלייטר, באתר AllMovie (באנגלית)
- כריסטיאן סלייטר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- כריסטיאן סלייטר, באתר Metacritic (באנגלית)
- כריסטיאן סלייטר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אמיר קמינר, ונציה, לשכב עם האויב, באתר ynet, 7 באוקטובר 2008
- דודי כספי, לוס אנג'לס, כריסטיאן סלייטר: "חזרתי להיות רלוונטי", באתר ישראל היום, 18 ביולי 2016
- הכנסות סרטיו ב- www.the-movie-times.com
- www.superiorpics.com(הקישור אינו פעיל)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לילי שרצקי, "גרוש טרי: גירושיו של כריסטיאן סלייטר נכנסים לתוקפם היום ", באתר eonline.co.il, 29 בנובמבר 2006 (עותק מארכיון האינטרנט)
פרס בחירת מבקרי הטלוויזיה לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת דרמה | |
---|---|
|