מיכאל פייגה – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
סקריפט החלפות (אידאולוג) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
בשנת [[1995]] השלים מיכאל פייגה את עבודת הדוקטורט שלו, "תנועות חברתיות, הגמוניה ומיתוס פוליטי: בחינה משווה של |
בשנת [[1995]] השלים מיכאל פייגה את עבודת הדוקטורט שלו, "תנועות חברתיות, הגמוניה ומיתוס פוליטי: בחינה משווה של האידאולוגיות של [[גוש אמונים]] ו[[שלום עכשיו]]", שאותה כתב במסגרת לימודיו ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}. |
||
ד"ר פייגה היה עמית מחקר בכיר ו[[מרצה]] ב[[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות]] שב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] וראש מסלול ה-B.A. ל[[לימודי מדינת ישראל]]. הוא עסק ב{{ה|חברה הישראלית}}, ב[[זיכרון קולקטיבי]] ובמיתוס פוליטי (Political myth). פייגה היה ידוע בסגנון ההוראה הישיר שלו והדריך חוקרים רבים מישראל ומהעולם בעבודות הדוקטורט והתזה שלהם. |
ד"ר פייגה היה עמית מחקר בכיר ו[[מרצה]] ב[[מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות]] שב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]] וראש מסלול ה-B.A. ל[[לימודי מדינת ישראל]]. הוא עסק ב{{ה|חברה הישראלית}}, ב[[זיכרון קולקטיבי]] ובמיתוס פוליטי (Political myth). פייגה היה ידוע בסגנון ההוראה הישיר שלו והדריך חוקרים רבים מישראל ומהעולם בעבודות הדוקטורט והתזה שלהם. |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
== פרסים == |
== פרסים == |
||
בשנת [[2010]] זכה פייגה ב[[פרס שפירא (סוציולוגיה)|פרס שפירא]] לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל שיוצא לאור מדי שנה, על ספרו "שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל" שבחן את תופעת ההתיישבות |
בשנת [[2010]] זכה פייגה ב[[פרס שפירא (סוציולוגיה)|פרס שפירא]] לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל שיוצא לאור מדי שנה, על ספרו "שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל" שבחן את תופעת ההתיישבות האידאולוגית דרך בחינת התנועה הלאומית דתית [[גוש אמונים]]. |
||
==ספרים== |
==ספרים== |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
* [http://in.bgu.ac.il/Pages/news/michael-feige-rip.aspx ד"ר מיכאל פייגה איננו], [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], 9 ביוני 2016. |
* [http://in.bgu.ac.il/Pages/news/michael-feige-rip.aspx ד"ר מיכאל פייגה איננו], [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], 9 ביוני 2016. |
||
* {{מעריב אונליין|[[אריק בנדר]]|"מורה נערץ": ד"ר מיכאל פייגה הספיק להעביר שיעור לתלמידיו ולהרצות בכנס לפני שנרצח בת"א|news/israel/Article-545023|9 ביוני 2016}}. |
* {{מעריב אונליין|[[אריק בנדר]]|"מורה נערץ": ד"ר מיכאל פייגה הספיק להעביר שיעור לתלמידיו ולהרצות בכנס לפני שנרצח בת"א|news/israel/Article-545023|9 ביוני 2016}}. |
||
* {{mako|[[עמית סגל]]|"מלח הארץ, איך ממשיכים מפה?" |
* {{mako|[[עמית סגל]]|"מלח הארץ, איך ממשיכים מפה?"|2e972e248633551004|news-military/security|9 ביוני 2016}}. |
||
* {{nrg|נעמה אנגל משאלי|לפני חתונת בתו: ד"ר פייגה נרצח בת"א|786/305|9 ביוני 2016||1|2}}. |
* {{nrg|נעמה אנגל משאלי|לפני חתונת בתו: ד"ר פייגה נרצח בת"א|786/305|9 ביוני 2016||1|2}}. |
||
גרסה מ־19:32, 9 ביוני 2016
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
5 ביולי 1957 ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביוני 2016 (בגיל 58) שרונה, ישראל |
| ענף מדעי | סוציולוגיה, אנתרופולוגיה |
| מקום קבורה |
רחובות |
  | |
מיכאל פייגה (באנגלית: Michael Feige; 5 ביולי 1957 – 8 ביוני 2016) היה מרצה בכיר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נרצח בפיגוע ירי במתחם שרונה שבתל אביב.
ביוגרפיה
בשנת 1995 השלים מיכאל פייגה את עבודת הדוקטורט שלו, "תנועות חברתיות, הגמוניה ומיתוס פוליטי: בחינה משווה של האידאולוגיות של גוש אמונים ושלום עכשיו", שאותה כתב במסגרת לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים.
ד"ר פייגה היה עמית מחקר בכיר ומרצה במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וראש מסלול ה-B.A. ללימודי מדינת ישראל. הוא עסק בחברה הישראלית, בזיכרון קולקטיבי ובמיתוס פוליטי (Political myth). פייגה היה ידוע בסגנון ההוראה הישיר שלו והדריך חוקרים רבים מישראל ומהעולם בעבודות הדוקטורט והתזה שלהם.
פייגה ערך יחד עם פרופסור פנינה מוצפי-האלר את כתב העת "הגר" (Hagar), היוצא לאור בשפה האנגלית בישראל ועניינו לימודי חברה.
הוא נרצח ב-8 ביוני 2016 בפיגוע הירי במתחם שרונה. בן 58 במותו.[1]
משפחתו
פייגה היה נשוי לנורית, ולהם שלוש בנות. התגורר עם משפחתו ביישוב הקהילתי מדרשת בן-גוריון ואחר כך ברמת גן. אחיו, אוריאל פייגה, הוא מדען מחשב במכון ויצמן למדע.
פרסים
בשנת 2010 זכה פייגה בפרס שפירא לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל שיוצא לאור מדי שנה, על ספרו "שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל" שבחן את תופעת ההתיישבות האידאולוגית דרך בחינת התנועה הלאומית דתית גוש אמונים.
ספרים
- מיכאל פייגה, שתי מפות לגדה: גוש אמונים, שלום עכשיו ועיצוב המרחב בישראל, ירושלים: מאגנס (2002).
- מיכאל פייגה וצבי שילוני (עורכים), קרדום לחפור בו: ארכאולוגיה ולאומיות בארץ ישראל, מדרשת בן-גוריון: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות (2008).[2]
קישורים חיצוניים
- מיכאל פייגה באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (באנגלית).
- ניר חסון, טראומה, מה פתאום טראומה?, באתר הארץ, 8 בפברואר 2005.
מכּתביו
- "זה סיפור על מקום וזה המקום": דיוניסוס בסנטר ומבט נוסף על ההיסטוריוגרפיה הישראלית, תיאוריה וביקורת, 26, עמ' 201–234, אביב 2005.
- האנדרטה לאסון המסוקים ופרדוקס הפרטת ההנצחה של חללי הלאום, עיונים בתקומת ישראל, 20, עמ' 122–143, 2010.
- הלוויה על סף הצוק: ישראל נפרדת מדוד בן-גוריון, יחד עם דוד אוחנה, ישראל, 17, עמ' 25–57, 2010.
- עוצמתו של הראש וגמישותו של הקיר, זמנים, 93, 2006.
עם מותו
- ד"ר מיכאל פייגה איננו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 9 ביוני 2016.
- אריק בנדר, "מורה נערץ": ד"ר מיכאל פייגה הספיק להעביר שיעור לתלמידיו ולהרצות בכנס לפני שנרצח בת"א, באתר מעריב אונליין, 9 ביוני 2016.
- עמית סגל, "מלח הארץ, איך ממשיכים מפה?", באתר מאקו, 9 ביוני 2016.
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נעמה אנגל משאלי, לפני חתונת בתו: ד"ר פייגה נרצח בת"א, באתר nrg, 9 ביוני 2016.
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דנה ירקצי, אור רביד ויניר יגנה, פורסמו שמותיהם של ארבעת הנרצחים בפיגוע במתחם שרונה בת"א, באתר וואלה, 9 ביוני 2016. - ^ "בחוכמת ישראל הכוללת תתפוש את מקומה הראוי הארכאולוגיה היהודית, שכל כיבושיה מעכשווים את עברנו וממשים את רציפותנו ההיסטורית בארץ", כך אמר דוד בן-גוריון בשנת 1950. מעמדה המיוחס של הארכאולוגיה ככלי לחשיפת עברה המפואר של הארץ, בא לידי ביטוי במטבעות ושטרי כסף, בכנסים, באלבומי תמונות, ביצירות אמנות וכרזות תעמולה, בדמויות מנהיגות ובחובבים נלהבים. עם השנים הלך מעמד זה והשתנה. מאבקים מרים מול החרדים, גילויים מעוררי מחלוקת שנתגלו בחפירות ובעיקר השינוי באתוס הלאומי הביאו לצד פריחת הארכאולוגיה בתחום האקדמי גם נטייה להסתגר בתחום האקדמיה. קובץ מאמרים זה מלווה את הדרמה של הארכאולוגיה בארץ-ישראל מאז ראשית המאה העשרים ועד ימינו דרך החבור שלה אל הדת, זיקתה לרגעי הגדולה הלאומית והשפעתה המכרעת על עיצוב הקשר הציוני המיוחד אל הזמן והמקום. ( מתוך אתר סימניה)