עמית סגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמית סגל
עמית סגל, 2015
עמית סגל, 2015
לידה 10 באפריל 1982 (בן 38)
י"ז בניסן ה'תשמ"ב
עפרה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
שנות פעילות 2000–הווה 
עיסוק עיתונאי ושדרן רדיו
מעסיק חברת החדשות, ידיעות אחרונות, כאן רשת ב׳
תחום סיקור פוליטיקה של ישראל
קישורים חיצוניים
פייסבוק AmitSegalNews
טוויטר amit_segal
www.amitsegal.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עמית יצחק סגל[1] (נולד בי"ז בניסן ה'תשמ"ב, 10 באפריל 1982) הוא עיתונאי, איש רדיו וטלוויזיה ישראלי. משמש כפרשן הפוליטי של חברת החדשות ובעל טור פוליטי בעיתון "ידיעות אחרונות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נולד וגדל בעפרה. הוא בנו של העיתונאי חגי סגל, לסגל ארבעה אחים, אחד מאחיו הוא העיתונאי ארנון סגל.

למד בישיבת נתיב מאיר ובתיכון הימלפרב שבירושלים. בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר שני מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון (UCL) במדיניות ציבורית. הוא דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית[דרוש מקור].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו העיתונאית החל בגיל 17 ככתב חינוך במקומון "כל העיר". בשנת 2000 התקבל לגלי צה"ל. בתחילת דרכו בתחנה הצבאית שימש כתב תקשורת ובהמשך כתב בכנסת. ב-2006 עבר לתפקיד המקביל בחברת החדשות של ערוץ 2, והגיש את התוכנית "זוג או פרט" בערוץ הכנסת, בתחילה יחד עם נדב פרי ובהמשך יחד עם ברק רביד ומגישים אחרים, עד שנת 2016. בשנים 2009–2010 שימש כתב החוץ בלונדון, ולאחר מכן חזר לתפקיד כתב הכנסת.

במאי 2013 מונה לפרשן הפוליטי של חברת החדשות במקום רינה מצליח.

בין השנים 20112018, כתב טור שבועי בנושאי פוליטיקה בעיתון "מקור ראשון". ב-2018 עבר ל"ידיעות אחרונות", שם משמש כבעל טור במוסף לשבת.[2]

בשנים 20152019 הגיש את התוכנית "דקלסגל" יחד עם העיתונאי ירון דקל. התוכנית שודרה בראשיתה בגלי צה"ל והחל מחודש פברואר 2019 בכאן רשת ב'. בדצמבר אותה שנה פרש סגל מהגשת התוכנית.

מ-16 בנובמבר 2017 משמש סגל כמגיש מחליף בתוכנית "שש עם". קודם לכן הנחה סגל, גם כן כמגיש מחליף, את התוכניות "מהדורה ראשונה" ו"חדשות הלילה".

סגל מקיים סדרת הרצאות ברחבי ישראל, תחת הכותרת "להבין את ביבי".

חשיפות ותחקירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל בדיון עם בני בגין וידידיה שטרן
עמית סגל ודפנה ליאל משדרים מרחבת הכנסת

בין חשיפותיו כעיתונאי: פרשת אגרקסקו;[3] פרשת יחיאל חזן ("פרשת המוח"); פרסום הקלטות מרשת הקשר הצה"לית בהן נשמע החייל אודי גולדווסר דקות לפני חטיפתו; "נאום הווירוסים" של המשנה לראש הממשלה משה יעלון[4]; ופרשת התלונות נגד מועמד מפלגת העבודה אורי שגיא.[5]

ב-2008, בעקבות עתירה שהגיש יחד עם התנועה לחופש המידע נגד הכנסת, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לכנסת לפרסם סרטים ממצלמות האבטחה, בהם נראים ח"כ יחיאל חזן (ליכוד) והשרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מבצעים עבירות פליליות.[6]

ב-2012 פרסם תחקיר על אורח חייו של שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, ובו העידו מאבטחים כי השר נוהג להשתכר כמעט מדי לילה, להיעדר מישיבות ממשלה ובהן אישור עסקת שליט, ולפגוע באבטחה עליו. התחקיר הוזכר בתקשורת כסיבה המרכזית שבעטיה לא שובץ מיסז'ניקוב ברשימת ישראל ביתנו לכנסת ה-19.[7]

בדצמבר 2014 חשף הקלטות משנת 2008 שבהן נראה מנהיג ש"ס, הרב עובדיה יוסף, תוקף בחריפות את יו"ר המפלגה אריה דרעי.[8] בעקבות חשיפת ההקלטות התפטר דרעי מהכנסת ומראשות המפלגה, אם כי שבועיים לאחר מכן חזר לעמוד בראש הרשימה.[9]

בנובמבר 2017 פרסם תחקיר שעסק בשגריר ישראל באו"ם דני דנון, ובו עדויות שמהן עולה חשד בדבר מינויים של עשרות פעילי ליכוד לתפקידים במועצה הציונית בתמורה לתמיכה פוליטית בדנון בפריימריז בליכוד.[10]

במרץ 2019 פרסם סגל שאיראן פרצה לטלפון הסלולרי של יו"ר "כחול לבן" בני גנץ ושאבה את תכולתו, וכי השב"כ עדכן בעניין את גנץ באירוע בפגישה חשאית במהלך מערכת הבחירות.[11]

בנובמבר 2019 פרסם סגל תמלילים מחקירת ניר חפץ במסגרת תיק 4000. לפי הפרסום, הפעילו החוקרים לחץ על חפץ כדי שישמש עד מדינה נגד בנימין נתניהו. הלחץ כלל סירוב לספק טיפול רפואי לעקיצות הפשפשים שמהן סבל במשך כשבועיים, איום שיפגעו במשפחתו והזמנה לעדות של אדם קרוב לחפץ שאין לו קשר לתיק. לאחר שעדות חפץ הייתה רצופה סתירות והציגה טענות שהופרכו אחרי איכון טלפונים, יצאו חפץ והחוקרים מחדר החקירה. כשחזרו ידע חפץ לספק תאריך מדויק לפגישת נתניהו-אלוביץ.[12]

בדצמבר 2019 שודרה הסדרה שיצר, "ימי בנימין", העוסקת בבנימין נתניהו.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-2007 נבחר על ידי "ידיעות אחרונות" לאחד מעשרת עיתונאי הטלוויזיה הטובים בישראל.
  • ב-2008 נבחר על ידי "Time Out תל אביב" לאחד מ-30 האנשים המצליחים בישראל מתחת לגיל 30.
  • ב-2009 נבחר על ידי "מקור ראשון" לאיש התקשורת הדתי הבולט ביותר בישראל.
  • ב-2012 נבחר על ידי nrg מעריב לכתב הפרלמנטרי הטוב ביותר.[13]
  • ב-2012 זכה באות אומ"ץ על גילוי אי-סדרים בפעילותם של כמה ח"כים.[14]
  • ב-2015 זכה בפרס DIGIT לעיתונות דיגיטל בישראל.[15]
  • ב-2016 נבחר על ידי חברת "Vigo" לעיתונאי המוביל בטוויטר.[16]
  • ב-2019 נבחר על ידי גלובס לעיתונאי המשפיע ביותר בישראל.[17]

תביעות דיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2015 פרסם סגל תחקיר שבו טען כי ח"כ אורן חזן ניהל קזינו בבורגס שבבולגריה, וכן הוצגו עדויות על כך שעישן את הסם מתאמפטמין והציע שירותי זנות ללקוחותיו בקזינו.[18] בעקבות התחקיר הורה יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, לא לשבץ את חזן לנהל ישיבות מליאת הכנסת. חזן הכחיש את הדברים והגיש נגד סגל תביעת לשון הרע.[19][20] באוקטובר 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את מרבית תביעתו של חזן. השופט אמר כי התרשם שסגל ערך תחקיר מאוזן ושהדברים לא הוצגו בכתבה באופן מגמתי. עוד קבע השופט כי חזן אכן השתמש בסמים קשים, שימש כמנהל הקזינו, וכי הפרסום בדבר ארגון נערות ליווי למבקרי הקזינו חוסה תחת הגנת 'תום לב' ו'עיתונות אחראית', אף שלא הוכח כנכון; לכן ייחוס סרסרות לזנות לחזן הוא בגדר הבעת דעה החוסה תחת ההגנה של "הבעת הדעה" לפי סעיף 15(4) לחוק. סגל חויב בפיצויים בסך 40,000 ש"ח בשל פרסום מוטעה באתר מאקו שנכתב בשמו ולפיו חזן סחר בסמים, וכן בשל דבריו בראיון עם עודד בן-עמי שמהם עלולים היו הצופים להבין כי חזן הוא "דילר" של סמים, אף על פי שהשופט השתכנע שסגל לא התכוון לכך.[21][22]

בפברואר 2019, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-21 כתב סגל: "על בל"ד, ארגון תומך טרור עם מימון מפלגות, לא הוחלה הנורמה שנדרשת כעת מול כהנא".[23] לאחר יומיים, בתוכנית פגוש את העיתונות, אמר: "הרצוג... ניהל מגעים ללא הרף כדי שהרשימה המשותפת, הכוללת את ארגון הטרור עם מימון המפלגות בל"ד, תקבל עוד מנדט בזכות הסכם העודפים עם מרצ."[24] המפלגה הגישה תביעת דיבה נגד סגל ודרשה פיצוי בסך 280,000 ש"ח. בהתאם לפשרה בין הצדדים פרסם סגל הודעה שלפיה המפלגה "איננה ארגון טרור או תומך טרור מבחינה משפטית וחוקית וכך קבע בית המשפט העליון".[25]

בפברואר 2019 פרסם יצחק לאור פוסט בפייסבוק ובו הכיתוב "א. היטלר" מתחת לתמונתו של סגל. הפוסט הוסר על ידו לאחר כמה שעות.[26] סגל הגיש תביעת דיבה נגד לאור ובה דרש פיצוי בסך 140,000 ש"ח.[27] המשפט הסתיים בפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ועל פיה לאור יתנצל בדף הפייסבוק שלו וישלם לסגל סכום שלא יפורסם.[28]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל נשוי לרעות[29] ואב לשלושה. מתגורר בשכונת "משכנות האומה" בירושלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמית סגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארץאורן חזן חשף את שמו האמצעי של עמית סגל, והרשת חוגגת, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2015
  2. ^ עוזב את מקור ראשון: הג'וב החדש של עמית סגל, באתר "סרוגים", 15 בנובמבר 2018
  3. ^ אביעד גליקמן ואמנון מרנדה, נסגר התיק נגד רוחמה אברהם: "נושק לפלילי", באתר ynet, 13 באוגוסט 2008
  4. ^ רה"מ זועם על מס' 2, באתר ישראל היום, 29 בדצמבר 2011
  5. ^ עמית סגל, ‏המתלוננת נגד אורי שגיא: דמות מוכרת בעולם העסקי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בנובמבר 2012‏
  6. ^ עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21.5.2008. ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע
  7. ^ ynet, "מועדונים, אלכוהול וחשפניות". עלילות מיסז'ניקוב, באתר ynet, 10 בספטמבר 2012
  8. ^ ישי כהן, ‏הגר"ע יוסף: "אני לא יכול לבגוד באלי ישי, דרעי רשע", באתר כיכר השבת, 28 בדצמבר 2014
  9. ^ קובי נחשוני, שבועיים לאחר שהתפטר: דרעי חוזר להנהיג את ש"ס, באתר ynet, 12 בינואר 2015
  10. ^ עמית סגל, ‏תחקיר: תעשיית השחיתות הפוליטית של דני דנון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 בנובמבר 2017‏
  11. ^ עמית סגל, ‏אירן פרצה לטלפון הנייד של גנץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 במרץ 2019‏
  12. ^ הגרסאות הסותרות בעדות ניר חפץ והתרגיל הפסול שביצעו החוקרים בגיוסו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 בנובמבר 2019‏
  13. ^ נאמר זאת כך, יונית: בחרנו את אנשי החדשות הטובים בישראל, באתר nrg‏, 24 ביוני 2012
  14. ^ אות לכתב חדשות 2 עמית סגל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בספטמבר 2012‏
  15. ^ חנן גרינווד, ‏עמית סגל יקבל פרס על הצטיינותו בתחום עיתונות הדיגיטל בישראל, באתר כיפה, 25 בפברואר 2015
  16. ^ וואלה ברנז'ה‏, עשור לטוויטר: העיתונאים הישראלים המובילים ברשת, באתר וואלה! NEWS‏, 21 במרץ 2016
  17. ^ "גלובס" מציג: 50 העיתונאים המשפיעים בישראל - בטלוויזיה, ברדיו ובפרינט, גלובס, ‏2019-04-04 (בעברית)
  18. ^ עמית סגל, ‏תחקיר חדשות 2: זונות, סמים וסגן יו"ר הכנסת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏8 ביוני 2015‏
  19. ^ מתי טוכפלד, ‏חזן נגד סגל: "תובע את כתב החדשות על סך מיליון שקלים", באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2015
  20. ^ כתב ההגנה של סגל
  21. ^ ת"א (ת"א) 18448-10-15 אורן חזן נגד עמית סגל, ניתן ב-25 באוקטובר 2016(הקישור אינו פעיל, 27.2.2019)
  22. ^ נתי טוקרבית המשפט: הכינוי "סרסור" שהצמיד עמית סגל לאורן חזן - לגיטימי, באתר TheMarker‏, 25 באוקטובר 2016
  23. ^ עמית סגל, המצביאים והצבועים, באתר ynet, 21 בפברואר 2019
  24. ^ רינה מצליח, ‏פגוש את העיתונות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בפברואר 2019‏
    אורן פרסיקו, בל"ד תובעת דיבה את העיתונאי עמית סגל, באתר העין השביעית, 5 במרץ 2019
  25. ^ אבישי גרינצייג, ‏פשרה בתביעה נגד עמית סגל: יבהיר כי בל"ד אינה ארגון טרור מבחינה משפטית, באתר גלובס, 13 בינואר 2020
    Twitter logo initial.svg ציוץ של עמית סגל ברשת החברתית טוויטר, 14 בינואר 2020
  26. ^ איתמר רונאל, ‏יצחק לאור כתב בפייסבוק נגד עמית סגל: "בתמונה: א. היטלר", באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 בפברואר 2019‏
  27. ^ איתמר ב"ז, פגיעה, השפלה ועוגמת נפש, באתר העין השביעית, 26 בפברואר 2019
  28. ^ עמית סגל ניצח במשפט הדיבה נגד יצחק לאור, באתר "סרוגים", 25 בספטמבר 2019
  29. ^ רן בוקר, מזל טוב: עמית סגל מתחתן, באתר ynet, 24 בפברואר 2012