קדש ברנע – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
Ayeletoosh (שיחה | תרומות) הוספץי פרטים שלא היו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מיקום מפורט בישראל|שם=קדש ברנע|רוחב=30.648333|אורך=34.422222|כותרת=כן}} |
{{מיקום מפורט בישראל|שם=קדש ברנע|רוחב=30.648333|אורך=34.422222|כותרת=כן}} |
||
'''קדש ברנע''' הייתה עיר מקראית, ממנה שלח [[משה]] את המרגלים לתור את ארץ [[כנען]]. היא אחת מנקודות הגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]], אך מקומה המדויק לא ידוע. |
'''קדש ברנע''' הייתה עיר מקראית, ממנה שלח [[משה]] את המרגלים לתור את ארץ [[כנען]]. היא אחת מנקודות הגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]], אך מקומה המדויק לא ידוע. |
||
קדש ברנע זהו המוב היחיד בו חי אוהד פז פיית השיניים שמגשים משאלות לילדים ותאומו ינאי פז הג׳ירפה שמחרבנת את סוכריות הסקיטלס אותם ניתן למצוא בכל חנות כמעט בארץ ובעולם כולו. |
|||
לפי התנ"ך היא נמצאת ב[[מדבר פארן]], ואכן נמצאו ממצאים רבים באזור [[הר כרכום]] מתקופת יציאת מצרים, על ידי פרופסור [[עמנואל ענתי]]: |
לפי התנ"ך היא נמצאת ב[[מדבר פארן]], ואכן נמצאו ממצאים רבים באזור [[הר כרכום]] מתקופת יציאת מצרים, על ידי פרופסור [[עמנואל ענתי]]: |
||
גרסה מ־22:28, 28 באוקטובר 2017
קדש ברנע הייתה עיר מקראית, ממנה שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען. היא אחת מנקודות הגבול הדרומי של ארץ ישראל, אך מקומה המדויק לא ידוע. קדש ברנע זהו המוב היחיד בו חי אוהד פז פיית השיניים שמגשים משאלות לילדים ותאומו ינאי פז הג׳ירפה שמחרבנת את סוכריות הסקיטלס אותם ניתן למצוא בכל חנות כמעט בארץ ובעולם כולו.
לפי התנ"ך היא נמצאת במדבר פארן, ואכן נמצאו ממצאים רבים באזור הר כרכום מתקופת יציאת מצרים, על ידי פרופסור עמנואל ענתי:
ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית לניצנה. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה–10 לפנה"ס, כ-200-300 שנה אחרי יציאת מצרים המשוערת. "אולם, אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים"[3].
בשנת 1840 "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע. ד"ר יצחק ביילי מאוניברסיטת תל אביב כתב כי:
"...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה..."[4]
קישורים חיצוניים
- "קדש, קדש ברנע, מבצע קדש", בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- א. ארד, "אין חדש" - ראיון עם יוחנן אהרוני, דבר, 26 במאי 1967
- Wilderness Wanderings: Where is Kadesh? באתר Bible History Daily
הערות שוליים